Page 16 - etmol 30

‫הפורש — ינודה!‬ ‫חני עצמאי‪ ,‬אשר תפס ב ^ ה רבה‬ ‫הגולים הראשונים לבבל הגיעו ב­‬
‫את מקומה של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬תהליך זה‬ ‫תקופת המקרא; זו היתה התפוצה ה­‬
‫אחד מחכמי ארץ‪-‬ישראל שירד לבבל‬ ‫התרחש במשך כמאתיים שנה — ראשי­‬ ‫גדולה היחידה ששכנה מתח לתחומי‬
‫— חנניה‪ ,‬בן אחיו של רבי יהושע —‬ ‫תו בגלי הפליטים שהגיעו לבבל בעקמית‬ ‫האימפריה הרומית‪ ,‬ולא היתה נתונה‬
‫חשב ככל הנראה שתוצאותיו של מרד‬ ‫מרד בר‪-‬כוכבא )נסתיים ב‪ 135-‬לספי­‬ ‫להשפעת התרבות ההלניסטית‪-‬רומית;‬
‫בר‪-‬כוכבא ביטלו את כוחם וסמכותם‬ ‫רה(‪ ,‬והוא הגיע לעיצומו בירידת רב‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬תפוצה זו תפסה את‬
‫של מוסדות ההנהגה שבארץ‪-‬ישראל ל­‬ ‫לבבל בשנת ‪ 219‬וייסוד הישיבות ה­‬ ‫מקומה של ארץ‪-‬ישראל בתור מרכז‬
‫גבי קביעת הלוח‪ .‬הוא עשה דין לעצמו‬ ‫גדולות בנהרדעא ובסורא‪ ,‬ונמשך בימי‪.‬‬ ‫ליהודים וליהדות‪ ,‬ובה נתחבר התלמוד‬
‫ועיבר את השנה בבבל‪ .‬מעשה זה גרר‬ ‫הדורות הראשונים לאמוראי ארץ‪-‬ישראל‬
‫תגובה חריפה מצד חכמי ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫עד להתבססותן של הישיבות ומימסד‬ ‫הבבלי שעיצב את חיי העם לדורות‪.‬‬
‫הם שלחו איגרת תקיפה לחנניה וציינו‬ ‫ראשות הגולה ודיכוי המרכז בארץ‪-‬‬ ‫ארץ‪-‬ישראל שמרה על קשרים עם ה­‬
‫בפניו — ״גדיים שהנחת נעשו תיישים‬ ‫תפוצות השונות בכל ימי הבית השני‪,‬‬
‫בעלי קרניים״‪ ,‬כלומר המרכז בארץ‪-‬‬ ‫ישראל בתקופה הביזאנטית‪.‬‬ ‫המשנה והתלמוד‪ .‬יהודים באו מן התפו­‬
‫ישראל שבטל זמנית בימים שלאחר מרד‬ ‫אחד התחומים שבהם היו התפוצות‪,‬‬ ‫צות לבקר בארץ‪ ,‬שליחים נשלחו מה­‬
‫בר־כוכבא ושנאסר עליו על‪T -‬י הרומ­‬ ‫ובבל בתוכן‪ ,‬תלויות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היה‬ ‫ארץ לתפוצות לשם מטרות שונות‪ ,‬ו­‬
‫אים לעבר את השנה‪ ,‬שוקם וסמכותו‬ ‫בקביעות הקשורות ללוח השנה‪ .‬מוס­‬ ‫ביניהן — כבר אז — לערוך מגביות‬
‫חודשה‪ .‬האיגרת מאיימת על חנניה ב­‬ ‫דות ההנהגה בארץ‪-‬ישראל והנשיא ב­‬ ‫ולאסוף תרומות‪ .‬בגלל מעמדה המיוחד‬
‫נידוי‪ ,‬ומזהירה את בני תפוצת בבל‬ ‫ראשם היו מכריזים על קידוש החודש‬ ‫של התפוצה בבבל‪ ,‬היו הקשרים בינה‬
‫במלים הבאות; ״אם שומעין מוטב‪ ,‬ואם‬ ‫ומחליטים על עיבור השנה‪ ,‬ומביאים‬ ‫ובין ארץ‪-‬ישראל אמיצים במיוחד‪ ,‬זאת‬
‫לאו יעלו להר‪ ,‬אחיה יבנה מזבח‪ ,‬חנניה‬ ‫את הדברים ל ‪T‬יעתם של בני התפו­‬ ‫למרות ששתי הארצות היו בתחומי של­‬
‫ינגן בכינור‪ ...‬ויאמרו אין להם חלק‬ ‫צות‪ .‬בתקופה הנ ‪T‬ונה כבר היה החשבון‬ ‫טונן של שתי אימפריות עוינות זו את‬
‫באלוהי ישראל״ )בבלי‪ ,‬ברכות סג(‪.‬‬ ‫של קידוש החודש ושל עיבור השנה ‪T‬וע‪,‬‬ ‫זו‪ .‬כך לדוגמה נקבע מסלולו של קו‬
‫חכמי ארץ־ישראל מודיעים איפוא ל­‬ ‫ובכל זאת המשיכו הנשיא והסנהדרין‬ ‫המשואות שעל‪T -‬יהן הודיעו על קידוש‬
‫חנניה ולבני בבל שאם הם עומדים על‬ ‫לקדש את החודש על‪-‬פי עדים שראו את‬ ‫החודש מארץ‪-‬ישראל לבבל בלבד‪ ,‬ולא‬
‫עיבור השנה באופן עצמאי בבבל‪ ,‬יש‬ ‫המולד‪ ,‬ולעבר את השנה על‪-‬פי החלטה‬
‫בכך משום פרישה מעל עדת ישראל‬ ‫שנתקבלה בכל פעם מחדש‪ .‬באופן זה‬ ‫לתפוצות שכנות אחרות‪.‬‬
‫והקמתה של דת חדשה‪ .‬באירוניה הם‬ ‫לא רק שהנשיא והסנהדרין שימרו מסו­‬ ‫אולם במיוחד היו הקשרים בין ארץ‪-‬‬
‫רת שראשיתה בימי הבית‪ ,‬אלא קבעו‬ ‫ישראל ובבל הדוקים ומגוונים בימים‬
‫את סמכותם בתור הנהגה בעלת הגמוניה‬ ‫שבהם החל המרכז בארץ‪-‬ישראל לש­‬
‫על ארץ‪-‬ישראל ועל התפוצות כאחד‪.‬‬ ‫קוע‪ ,‬ובמקביל התפתח בבבל מרכז רו­‬

‫‪16‬‬