Page 7 - etmol 30
P. 7

‫משלחת מומחים לארץ‬                                               ‫לואי מרשל‬                                ‫פליקס ורבורג‬

‫עניין קרים ׳נעקף׳ על‪-‬ידי הציונים‪.‬‬               ‫וייצמן השתדל לזרז את תהליך הקמת ה­‬          ‫אנגליה לא הצליח ונתברר‪ ,‬כי לא ב­‬
‫מרשל קיבל את הצעת וייצמן להקים‬                  ‫סוכנות המורחבת והפעיל לחץ ניכר על‬           ‫אנגליה אלא באמריקה טמון הסיכוי ה­‬
‫משלחת של מומחים שתבדוק את המצב‬                  ‫חבריו‪ ,‬אך קשה לומר כי לואי מרשל‬             ‫ממשי לגיוס המשאבים הכלכליים של‬
‫בארץ‪ ,‬תכין דו״ח מפורט ומלא על מצבו‬              ‫נרתם למשא‪-‬ומתן בכל כובד משקלו‪.‬‬              ‫העם היהודי ולשיתוף פעולה עם הלא‪-‬‬
‫של ד‪ .‬מפ^ הציוני ותגיש מסקנות ו­‬                ‫וכך‪ ,‬בעוד מרשל מתקדם לאיטו‪ ,‬פרצה‬
‫המלצות‪ .‬בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובעיקר בהתייש­‬              ‫המחלוקת סביב התכנית להתיישבות יהו­‬                                                   ‫ציונים‪.‬‬
‫בות העובדת‪ ,‬נתקבלה ההצעה על ה­‬                  ‫דית בקרים שברוסיה ועיכבה את המשך‬
‫משלחת באי‪-‬רצון בולט‪ .‬חוששים היו‬                                                                    ‫סשרים עם אמריקה‬
‫ממסקנות חפוזות ועוינות של משקיפים‬                       ‫המשא‪-‬ומתן על הקמת הסוכנות‪.‬‬
‫ותיירים‪ ,‬הבאים לזמן קצר ואינם חודרים‬            ‫תכנית ההתיישבות היהודית בקרים‬               ‫לואי מרשל‪ ,‬שהוכר כמנהיגה הלא‪-‬‬
‫אל בעיות המפעל בארץ‪ .‬הוועדה בכל‬                 ‫נתמכה על‪-‬ידי הממשלה הרוסית ונס‪-‬‬             ‫מוכתר של יהדות אמריקה‪ ,‬היה האישיות‬
‫זאת קמה ובראשה אלפרד מונד האנגלי‪,‬‬               ‫תייעה בידי ה׳ייבסקציה׳‪ ,‬הממונה ברוסיה‬       ‫הלא‪-‬ציונית הדגולה שעימה מצא וייצמן‬
‫)לורד מלצ׳ט(‪ .‬היא ביקרה בארץ בסוף‬               ‫על ענייני היהודים‪ .‬שליחי ה׳ג׳וינט׳‪,‬‬         ‫שפה משותפת ועימה ניהל את המשא‪-‬‬
‫שנת ‪ 1927‬ובתחילת ‪ .1928‬הדו״ח ש­‬                 ‫חברת הסעד הגדולה של יהודי אמריקה‪,‬‬           ‫ומתן הממושך על הצטרפות הלא‪-‬ציונים‬
‫הגישה היה בעיקרו מתון ונימתו הבו­‬               ‫הביאו את פניית המימשל הקומוניסטי‬            ‫לסוכנות היהודית המורחבת‪ ,‬כפי שקבע‬
‫לטת היתה כ־ הציונים הצליחו למדי ב‪-‬‬              ‫לסייע במימון תכנית ההתיישבות‪ .‬ה‪-‬‬            ‫כתב‪-‬המנדט‪ .‬מרשל היה אמנם לא‪-‬ציוני‪,‬‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בתנאים הקשים בהם פעלו‪.‬‬               ‫ג׳וינט נענה בהתלהבות לפניה היהודית‬          ‫אולם הוא הבהיר תמיד שאיננו ׳אנטי‬
‫באוקטובר ‪ 1928‬התקיים הכנס הלא‪-‬‬                  ‫מעבר למסך הברזל‪ .‬מרשל עצמו לא‬               ‫ציוני׳‪ .‬הוא הכריז ״שום דבר יהודי איננו‬
‫ציוני בניו‪-‬יורק‪ ,‬שבו אושרה מחדיש‬                ‫גילה תחילה התלהבות‪ ,‬אך נגרר לעניין‬          ‫זר לי״‪ ,‬ובתוך זה כלל גם הנושא ה­‬
‫ההחלטה על השתתפות בסוכנות היהו­‬                                                             ‫ציוני‪ .‬וייצמן היה משוכנע כי רק שיתוף‬
‫דית המורחבת בהתבסס על דו״ח משל­‬                                            ‫כמעט בעל כורחו‪.‬‬  ‫הלא‪-‬ציונים במסגרת הסוכנות היהודית‬
‫חת הסקר‪ .‬הוקמו ועדות שונות‪ ,‬היו‬                 ‫בחוגים הציונים עלתה טרוניה קשה‬              ‫המורחבת עשוי להרחיב את אפשרויות‬
‫ויכוחים בין המחייבים והשוללים ולבסוף‬            ‫על הסכמתה של ה׳ג׳וינט׳ הפוגעת ב­‬            ‫הפעולה של ההסתדרות הציונית ולהציל‬
‫אושרה ההצעה להקמת הסוכנות בקונגרס‬               ‫עדיפות המפעל הציוני‪ .‬סטיפן וייז הוא‬         ‫את המפעל הציוני מהתמוטטות כלכלית‬
‫הציוני הט״ז באוגוסט ‪ .1929‬מעמדה‬                 ‫שהנהיג את ההתנגדות הציונית לתכנית‬           ‫ואירגונית‪ .‬הוא התמסר בכל עוז להגש­‬
‫הבכיר של ההסתדרות הציונית בסוכנות‬               ‫קרים‪ .‬וייצמן משך ידיו ביאוש‪ .‬נעשו‬           ‫מת תכנית הסוכנות המורחבת‪ ,‬למרות‬
‫היהודית נקבע על‪-‬ידי זיהוי נשיא ה­‬               ‫נסיונות פשרה שונים‪ ,‬המשא‪-‬ומתן בין‬           ‫התנגדות גוברת במחנה הציוני‪ ,‬שטען‬
                                                ‫וייצמן למרשל נפסק לשנה‪ ,‬אולם ב­‬             ‫כי צירוף אישים לא‪-‬ציונים שלא ב­‬
   ‫סוכנות עם נשיא הסתדרות הציונית‪.‬‬              ‫תיווכו של פליקס נרבורג‪ ,‬שעמד בראש‬           ‫אמצעות קונגרס יהודי עולמי נבחר‪ ,‬יש‬
‫כאשר הפליג מרשל מניו‪-‬יורק לאי­‬                  ‫הג׳וינט‪ ,‬חודש הקשר בין שני המנהיגים‪.‬‬        ‫בו משום ״הסגרת התנועה הציונית לידי‬
‫רופה‪ ,‬אל טקס הקמת הסוכנות שהתקיים‬               ‫הלחץ הכלכלי הגובר על ההסתדרות‬
‫כאמור ב‪ 14-‬באוגוסט ‪ ,1928‬אמר כי‬                 ‫הציונית ומפעלה בארץ‪-‬ישראל והצרכים‬              ‫אנשים שדבר אין להם עם הציונות״‪.‬‬
‫הוא עומד להגשים משימה שנראתה‬                    ‫הגדלים והולכים של הישוב בארץ‪ ,‬גרמו‬          ‫הפולמוס סביב תכנית הסוכנות התלקח‬
‫בלתי אפשרית עד כה‪ :‬להביא לאיחוד‬                 ‫תמורה ביחסה של תנועת העבודה‪ ,‬ש­‬             ‫בכל עוז מעל דפי העתונות הציונית ו­‬
‫עם ישראל‪ ,‬שהיה מפולג עד כה‪ ,‬סביב‬                ‫קודם התנגדה לתכנית להקמת הסוכנות‪.‬‬           ‫היהודית בשנים ‪ ,1926—1923‬אולם וייצמן‬
                                                ‫בארץ גברו הסימנים למשבר כלכלי ח­‬            ‫הצליח לקדם את התכנית בשורה של‬
          ‫תכנית פעולה מתונה ומעשית‪.‬‬             ‫ריף‪ ,‬היחסים עם התנועה הרוויזיוניסטית‬        ‫החלטות שנתקבלו בוועד הפועל הציוני‬
‫הסוכנות קמה והחלה בקעולה‪ .‬הציפיות‬               ‫בראשות ז׳בוטינסקי שהתנגדה לתכנית‬            ‫בשנת ‪ 1922‬ובקונגרס הציוני הי״ג ב­‬
‫מבחינת גיוס הכספים והתמיכה הכלכלית‬              ‫הסוכנות — נתחדדו‪ .‬כל אלו דירבנו את‬          ‫שנת ‪ .1923‬לואי מרשל קיים שני כנסים‬
‫היו מוגזמות‪ ,‬אבל נקבעה עובדה של‬                 ‫וייצמן לפעילות מחודשת למימוש תכנית‬          ‫לא‪-‬ציוניים בניו‪-‬יורק וגם בהם נתקבלה‬
‫שיתוף כל חוגי העם היהודי במפעל‬                  ‫הסוכנות המורחבת ואף סייעו לו לגבש‬           ‫החלטה עקרונית לשתף פעולה עם ה­‬
‫הציוני‪ .‬הסוכנות הפכה במשך הזמן ב­‬                                                           ‫הסתדרות הציונית במפעל ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫דיעבד למעין ׳ממשלה׳ של ההסתדרות‬                     ‫חזית רחבה למדי שתמכה בתכנית‪.‬‬
‫הציונית‪ ,‬ריכזה את המפעל ההתיישבותי‬
‫בשנות ר‪ 30-.‬וה‪ 40-‬וריכזה גם את‬
‫ניהול המדיניות של הציונות‪ ,‬את ה­‬
‫מאבק ואת הפעילות הצבאית והביאה‬
‫בעצם להקמת המדינה‪ ,‬הדמות הבולטת‬
‫בה היה דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ששימש כיו״ר‬

                                      ‫הסוכנות‪.‬‬
‫הסוכנות המשיכה לפעול גם אחרי‬
‫קום המדינה ודרכה הגיעה עזרה רבה‬
‫לפיתוח הארץ בכל השטחים‪ .‬היסוד‬
‫של שיתוף כל העם היהודי בפעילותה‬
‫חודש והיא מייצגת את כל חוגי העם‬
‫היהודי המעוניינים בפיתוח מדינת ישראל‬
‫ועשתה רבות גם בתקופת המדינה ב­‬
‫תפקידיה העיקריים‪ :‬בקליטת העליה ו­‬

                                  ‫בהתיישבות‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12