Page 5 - etmol 30
P. 5

‫דיפו אינו מופיע בו כלל‪ ,‬וגם שנת ההדפסה חסרה )כנראה‬                     ‫ובדמותו ראינו את עצמנו בחלומותינו הראשונים״‪) .‬מתוך‬
‫‪ .(1912‬שפת התרגום קריאה ורהוטה‪ ,‬ורק השימוש הרב בוי‬                                                  ‫׳בבית היוצר׳ ליעקב פיכמן‪ ,‬עמ׳ ‪.(307‬‬
‫ההיפוך מגלה לנו את עובדת קדמותו של התרגום‪ .‬הנה כך‬
‫תירגם גור את הקטע המפורסם‪ ,‬שבו מגלה רובינזון לראשונה‬                   ‫חמישים שנה בקירוב חזר ׳כור עוני׳ ונדפס שוב ושוב‪,‬‬
                                                                       ‫עד שסגנונו נתיישן והוא נדחה על־ידי התרגומים החדשים‪.‬‬
                              ‫עקבותיו של אדם זר טבועות בחול‪:‬‬           ‫ובשנה שבה נדפס ׳כור עוני׳ במהדורתו האחרונה )וארשה‬
‫״ויהי היום‪ ,‬ואנוכי הולך לצוד ציד כדרכי וקשתי בידי‪.‬‬                     ‫‪ ,(1910‬כבר יכלו ילדי ישראל לקרוא את קורותיו של רובינ־‬
‫פתאום והנה על החול עקב כף־רגל איש‪ ,‬ואעמוד משתומם‬
                                                                                               ‫זון קרוזו בשני תרגומים־עיבודים נוספים‪.‬‬
‫למראה עיני‪ ,‬כמו כרק־שמים הלמני ויפצפצני‪ .‬ואט את‬                        ‫כשניגש המורה והסופר יהודה גרזובסקי־גור )נולד ב־‪,1862‬‬
                                                                       ‫מת ‪ ( 1950‬להגיש שוב לקורא העברי הצעיר את סיפורו של‬
‫אזני לשמוע ולהקשיב‪ ,‬ואבט אל כל סביבותי — ולא‬                           ‫רובינזון קרוזו‪ ,‬הוא יצא כבר מתוך הנחה ששמו ואף דמותו‬
‫ראיתי ולא שמעתי דבר‪ .‬ואירא מאוד ללכת הלאה ; אימת‬                       ‫של גיבור הרפתקן זה ‪T‬ועים יפה לילדי ישראל; שכן עיבודו‬

‫מות נפלה עלי ואשוב הביתה וארעד לפני כל עץ ושיח‬                                                                           ‫פותח במלים אלה‪:‬‬
                                                                       ‫״רבים מכם‪ ,‬ילדי הקטנים‪ ,‬שמעו בודאי את שמי ורבים‬
                                          ‫אשר פגשתי על דרכי״‪.‬‬
‫׳בית ספר עברי׳ על מהדורותיו הרבות נדפס‪ ,‬לפי עדות‬                       ‫מכם ראו גם את תמונתי בבגדי עור שעיר ועל״ידי עבדי‬
‫מחברו‪ ,‬בחצי מיליון עותקים — מספר עצום גם היום —‬
‫״והוא נמצא כמעט בכל בית עברי שבו נמצאו ילדים לומדי‬                     ‫הנאמן‪ ,‬כלבי‪ ,‬חתולי ותוכיי‪ .‬ועתה הנני לפניכם לספר‬
‫עברית״‪ .‬תודות לו הכירו כמעט בל ילדי ישראל בני הדור‬
‫ההוא את סיפורו של רובינזון קרוזו‪ .‬ואם רצו הילדים להעלות‬                ‫לכם בקצרה את דברי ימי חיי‪ ,‬ואקוה כי דברי יקחו‬
‫סיפור זה על הבמה‪ ,‬הנה יכלו לעשות זאת בעזרת המחזתו‬
‫היפה של שמואל לייב גורדון ׳רבינזון על האי השומם׳‪.‬‬                                                                      ‫את לבכם הטוב״‪.‬‬
‫שהופיעה בוארשה בשנת תרס״ז—‪ 1907‬ב׳ביבליותיקה פרחים׳‬                     ‫יהודה גור ידוע היום בעיקר כמחבר מילונים שימושיים‪,‬‬
‫של הוצאת ׳תושיה׳‪ .‬הממחיז — הלא הוא של״ג בעל הפירוש‬                     ‫אבל בשעה שישב לעבד מחדש את סיפור רובינזון‪ ,‬בשנת‬
‫ה ‪T‬וע לתנ״ך — שיבץ בהמחזתו גם הוראות בימוי ותפאורה‪,‬‬                    ‫‪ ,1896‬היה מורה במושבות בארץ־ישראל‪ .‬אדם שקדן ופורה‬
‫כשהדובר העיקרי על הבמה הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬קרוזו עצמו‪ ,‬כ ש־‬                    ‫זה היה מראשוני המורים העברים בארץ־ישראל‪ ,‬הוא חיבר‬
‫עוזרים על־ידו מעט התוכי והפרא‪ .‬בתחילת המחזה חורת‬                       ‫את המקראות הראשונות לילדי הארץ‪ ,‬השתתף בעריכת ׳עולם‬
‫רובינזון על גזע־ העץ את שמות הוריו ׳איתיאל — עמליה׳‬                    ‫קטן׳‪ ,‬ראשון עתוני הילדים העבריים‪ ,‬ותירגם ועיבד עשרות‬
                                                                       ‫סיפורים ממיטב ספרות־העולם‪ .‬את ׳רובינזון קרוזו׳ )או‬
                                       ‫)כ ך!(‪ ,‬נושק לשמות ואומר‪:‬‬       ‫׳רבינזון קרוזה׳‪ ,‬כפי שהוא כתב שם זה( עיבד גור בשלוש‬
‫״אמי ! עודני שומע גם עתת את קולה הנעים‪ :‬בני הטוב‪,‬‬                      ‫צורות שונות‪ :‬תחילה נדפס הסיפור בצורה מקוצרת )‪11‬‬
‫שב אתנו‪ .‬למה זה תרחי ‪ j.‬נדוד ? חיה לפנינו‪ ,‬בני‪ ,‬והיה‬                   ‫עמודים( בחלק השני של המקראה ׳בית ספר עברי׳‪ ,‬שנדפסה‬
                                                                       ‫לראשונה בירושלים בשנת תו ״ו—‪ 1896‬וזכתה לעשרים‬
         ‫לנו לניחומים‪ — 1‬והבן הטוב לא שמע לקולה״‪.‬‬                      ‫מהדורות לפחות; אחר־כך הרחיב את עיבודו והדפיסו בכרך‬
‫א ף־ ע ל־פי ששורות אלה נכתבו לפני שבעים וחמש שנים‪,‬‬                     ‫ה׳ של השבועון ׳עולם קטן׳ )תרס״ה( ; ולבסוף יצא ׳רבינזון‬
‫הנה סגנונן הוא סגנון של עברית מדוברת‪ .‬שכן גם של״ג‬                      ‫קרוזה׳ של גור בספר מנוקד בן ‪ 70‬עמודים‪ ,‬כאשר שמו של‬
‫היה מראשוני המורים העברים‪ ,‬ושנים אחדות לפני שהמחיז‬
‫את ׳רובינזון׳ ביקר בארץ־ישראל ואימץ את שיטת ההוראה‬

                                  ‫׳עברית בעברית׳ בהברה ספרדית‪.‬‬

           ‫התרגום הראשון מאנגלית‬

‫הראשון שתירגם את ׳רובינזון קרוזו׳ משפת המקור ה­‬
‫אנגלית היה אשר ברש; והוא היה גם הראשון שהעניק‬
‫לקורא העברי תרגום מלא כמעט של היצירה הקלאסית‪ ,‬על‬
‫שני חלקיה‪ .‬תרגומו — יחד עם הקדמה רבת־עניין על דיפו‬
‫ויצירתו — נדפס לראשונה ביפו בשנת ‪ ,1921‬בהוצאת ׳ועד‬

         ‫החינוך׳‪ ,‬והוא מוסיף להופיע )בהשמטות( עד ימינו‪.‬‬
‫נראה שתרגומו של ברש לא התיישן במשך ארבעים שנה‬
‫רצופות; שכן התרגום הבא הופיע רק בשנת ‪ .1960‬הוא‬
‫נקרא ׳חיי המלח רובינזון קרושו מיורק והרפתקאותיו המוז­‬
‫רות והמפתיעות׳‪ ,‬והמתרגם צבי ארד מצא לנכון להטעים‬
‫בעמוד האחרון כי ״נוסח זה ]שלפיו תירגם את הסיפור(‬
‫מסתמך על טופס המהדורה הראשונה השמור במוזיאון ה­‬
‫בריטי‪ ,‬אלא שהוא כולל את התיקונים שבמהדורה השלישית״‪.‬‬
‫חמש שנים אחר־כך הופיע תרגום עברי נוסף — והאחרון‬
‫לפי שעה — של ״רובינזון קרוזו״‪ ,‬מעשה ידי אברהם בירמן‪.‬‬

                                ‫)נדפס בשני כרכים‪ 372 ,‬עמודים(‪.‬‬
‫ואחרון אחרון — לקינוח‪ :‬כיצד כינו המתרגמים השונים‬
‫את שמו של הכושי שהציל רובינזון מאוכלי האדם? אצל‬
‫דיפו הוא נקרא ‪ ,Friday‬משום שניצל ביום ששי‪ .‬דוד זאמושץ‬
‫השאיר משום־מה את שמו הגרמני‪ ,‬פרייטאג‪ .‬יצחק רומש‬
‫כינהו ששבאצר‪ .‬אצל גור הוא נקרא ׳שבתי׳ )״כי ביום השבת‬
‫היה הדבר״(‪ ,‬ואילו ש״ל גורדון כינהו ששי‪ .‬אשר ברש העניק‬
‫לו את השם ששת‪ ,‬וכך נקרא שמו גם בתרגומים הבאים‪,‬‬

                                                        ‫מאז ועד היום‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10