Page 4 - etmol 30
P. 4
רובינזון קרוזו — מעיטורי הספרים מסורבל ואולי אף מוזר .הנה ,לדוגמה ,משפטי הפתיחה
של הסיפור:
,(1894—1822שעסק רוב ימיו בהוראה בפוניבז׳ ובוילנא
ותירגם סיפורים היסטוריים לנוער ,קרא לתרגומו זה ׳כור איש היה בעיר המבורג ושמו ראבימאן ,ולו שלושה בנים,
עוני׳ — על-פי משל בן-סירא :״זהב באש יבחן ובן-אדם הבכור אוה לצאת במלחמה ויפול וימת בידי הצרפתים.
בכור עוני״. השני אהב חכמה ,שתה פעם אחת עת חם לו וימת
בשדפון .נשאר אך הקטן ושמו קרוזאע ,לא ידעתי מדוע.
תוספות מוסריות ב׳כור עוני׳
על הנער הזה שמו ראבינזאן ואשתו מבטחם ,כי רך
אף-על־פי שסגנונו המקראי של ׳כור עוני׳ גדוש מליצות ויחיד היה לחם ,ויאהבו אותו כבבת עינם ,ולא בחכמה.
ושברי פסוקים ,במיטב המסורת ששלטה אז בספרות העברית,
הוא גם רהוט ונעים לקריאה .לאורך כל הסיפור מובלט )ראוי לציין שרובינזון מופיע כאן כשם־משפחה ואילו
בטחונו של רובינזון באלוהים :בעוד שאצל דיפו רובינזון קרוזו הוא שמו הפרטי ^ גיבור הסיפור(.
הוא צעיר ממרה ,ששהותו הממושכת באי הנ Tח גילתה לו
את ההשגחה האלוהית ,שם ראבינזאן של ׳כור עוני׳ את אך למרות המליציות הבלתי־נמנעת ,ניכרים גם מאמציו
מבטחו באלוהים כבר בעת הסערה .לתוספות המוסריות הרבות, של המתרגם למצוא מונחים עבריים לכל כלי ,מכשיר ,חיה
שלא כולן נמצאות במקור האנגלי ,שיוה רומש חן של ועוף המצויים בסיפור .הרי העברית היתה אז )כהגדרת
המתרגם( ״לשון אשר שעריה סגורים ומסוגרים״ ,ואילו הסיפור
חכמת-חיים קדומה: הכיל עשרות שמות ומונחים שבמקורות ״לא ייזכר שמם״,
״מה עלץ לבי בלבשי בגדים אשר ידי עשום ! אם כי ידעתי בכל־זאת לא אמר זאמושץ נואש ,״וחיפשתי לי מלות חדשות,
אשר ידי לא כללו מלאכתם ולא באו עד תכליתם ,בכל- למען אגדיל השפה וארחיבה״ ,ובכך תרם תרומה צנועה
זאת ששתי עלימו מאשר ישישו בני ארץ נושבת על בגדי גם להעשרת הלשון ולהפיכתה לכל שימושי לצרכי יום־יום.
מחלצות .כי לא לאמונים עלי תולע ,אשר אלפי ידים בפרק המספר על רובינזון העולה על הספינה הטרופה מצוי
תעמולנה למו ומעולם לא ידעו מחסור ,לא להם הבין קטע הנראה היום שיגרתי למדי ,אך אין ספק שזאמושץ
משוש העירום המכסה בשרו בבגד ,גם אם שק יהיה״.
הקדיש שעה ארוכה לכתיבתו:
)עמי .(68 ...מצא כלי תותח ,קני שרפה ,חרבות ורמחים ,קרדומים,
׳כור עוני׳ הסעיר את דמיונם של ילדי העיירות היהודיות
בתחום-המושב .הנה כך תיאר יעקב פיכמן את רישומו של משור ,כשיל ,מרצעות ,מקבות ,מוטות״ברזל ,מסמרות,
ספר זה עליו ועל בני דורו :״זה היה בלי ספק אחד הספרים
המעטים בילדותנו ,שנסכו עלינו שכרון והוציאונו ממיצר סכינים ,מספרים ,מחטות ,סירות ]כלומר ,סירים[ ,קערות,
העיירה העגום למרחבי עולם רחוקים .דמיוננו נאחז בו, דורים ,מלקחים ,מפוחות ,מרחשות ושאר כלי עץ ,כלי
בנוסע מופלא זה ,שידע לשחרר את עצמו משממונו של
העולם הישן ולהפוך אי נעזב לאדמת שדה וגן ,למקלט ברזלי וכלי נחושת ובדיל.
שלוה ובטחון״ .ופיכמן הוסיף וקבע ״בלי הפרזה ,שרובינזון
היה לנו — ואולי הרבה יותר אפילו מאמנון של ׳אהבת תרגום שני ושניים שאבדו
ציון׳ — הגיבור למופת ,אשר חייו ופעולתו גירו את דמיוננו
עשרים וחמש שנה אחרי הופעתו של תרגום זה יצא
בוארשה תרגום שני של ״רובינזון הצעיר״ ,בשם ״מעשה
ראבינזאהן״ ,מעשה ידיו של משכיל בשם אליעזר הכהן
בלוך .למעשה לא היה זה תרגום אלא עיבוד מקוצר מאוד
) 48עמ׳( ,בלא סיפור־המסגרת ,אך למרות קיצורו הוא זכה
למהדורות אחדות.
וכאן המקום להזכיר שני תרגומים נוספים ל׳רובינזוך ,ש
נעשו באותן שנים ,אלא שהם לא זכו להידפס ואבדו ככל
הנראה :יצחק ארטר ) ,(1851—1791הנחשב לגדול הסאטי־
ריקנים העברים של דור ההשכלה ,שלח כעשר שנים לפני
מותו פרקים אחדים של ׳רובינזון העברי׳ )כפי שקרא לתר
גומו—עיבודו( למאיר הלוי לטריס ,כדי ״לתת ב Tם ]של
ילדי ישראל[ ספר שעשועים' ,יוציא רגשות נפשם מחדרי
לבם״ .ולערך באותה עת תירגם גם חוקר המקרא והתלמוד
שמחה ראובן אדלמן )שנהג לחתום על מחקריו בשם ״שר
בן חי״ל העדולמי״( את ״רובינזון הצעיר״ לקאמפה ,אלא
שתרגומו אבד עוד בימי חייו )כפי שסיפר באוטוביוגרפיה
הקצרה שלו ,שנדפסה לאחר מותו על-ידי בנו בקובץ ׳ספר
חכם ושר׳ ,וארשה תרנ״ו(.
״סיפור יפה ונחמד בתבנית ראבינזאן החדש אשר יצא
לאור זה לא כבר ...חובר בלשון עברית צחה וקלה במליצות
יפות ונעימות להעיר את לב הקורא למוסר השכל״ ,מלים
אלה נדפסו בשער התרגום העברי הבא של ״רובינזון קרוזו״,
שהופיע בוילנא בשנת ,1862בסיועו של משרד-ההשכלה
הרוסי .בדומה לתרגומים הקודמים לא נעשה גם תרגום זה
מן המקור האנגלי )שהרי מי מבין המשכילים העברים בני
מזרח אירופה Tע אז אנגלי ת?( ,אלא על-פי עיבוד גרמני
של ד״ר פ .ראוך .שמו של דניאל דיפו נזכר רק בהקדמת
המתרגם ,כ׳אביו׳ של ׳רובינזון קרוזו׳ — ״הסופר המהולל
דניאל דעפאע ,וממנו ראו סופרי העמים ללשונותיהם וכן עשו
גם המה להועיל לבני עמם״ .המתרגם יצחק רומש )ליטא,
