Page 6 - etmol 30
P. 6
היהודי ,כי אם כתנועה המפתחת את ה- הממשלה
בית־הלאומי בארץ־ישראל למען אותם של
יהודים שיעלו וישתקעו בארץ. המדינה
בוויכוח הגדול שהתנהל במושב הועד־ בדיר
הפועל הציוני באוגוסט 1919כפה ברג-
דיים במידת־מה את גירסתו לתכנית ה הסוכנות היהודית קמה לפני חמישים שנה ונועדה
מועצה היהודית ,לפיה תוכר ההסתדרות לייצג את כל העם היהודי בפיתוח האדץ
הציונית כמועצה או כסוכנות היהודית. מאת יגאל עילם
חיים וייצמן הגיב בצורה קשה על הכרעה
זו ,שבה ראה קיצת כנפיה של הציונות.
ואולם בטווח הארוך הוכח ,כי שכרה של
נוסחת ברנדייס מרובה מנזקה :שכן
נוסחה זו יצרה את מעמדה של ההס
תדרות הציונית כלפי ממשלת המנדט,
בלא תלות בחלקים אחרים של העם
היהודי ,שאינם מזדהים עם התנועה ה
ציונית .במשך הזמן התברר גם כי ה
תנאי שהעמיד ברנדייס לשיתוף הלא־
ציונים במפעל הציוני )עליהם להיכנס
להסתדרות הציונית( ,וגם התנאי שביקשו
הציונים להעמיד )הפיכת התנועה הציו־
ד״ר חיים וייצמן רים המעוניינים בפיתוח הבית הלאומי. הסוכנות היהודית שנוסדה לפני 50
באוגוסט של שנת 1919התכנס ה־ שנה היוותה בדיעבד מעין ׳ממשלה של
נית לתנועה יהודית לאומית עולמית וועד־הפועל הציוני ,שדן בהקמת ׳מועצה המדינה בדרך /אם־כי לא לשם כד
באמצעות קונגרס יהודי עולמי( ,אינם יהודית׳ ,שתייצג את העם היהודי בפני נוצרה .היא נועדה לייצג את יהודי
עומדים במבחן המציאות .חוגים ואי ממשלת המנדט ותרכז את הסמכויות העולם ,ציונים ולא־ציונים ,בבניין ארץ־
שים לא-ציונים ,שהיו מעוניינים לסייע הנועדות לצד היהודי במסגרת משטר ישראל ובמשך הזמן הנהיגה את המאבק
לפיתוח ארץ־ישראל ,לא היו מוכנים ל המנדט .תכנית ׳המועצה היהודית׳ נולדה
הצטרף להסתדרות הציונית ובוודאי שלא בשלהי 1918בחוג המנהיגות הציונית עד העצמאות.
היו מוכנים להשתתף בקונגרס יהודי עו בלונדון .מנקודת מבט ציונית אמורה ב־ 14באוגוסט ,1929לאחר נעילת
למי .הם העדיפו לפעול במסגרת נייטרא- היתה המועצה היהודית להגשים את הקונגרס הציוני ה־ 16בציריך ,התקיים
לית משותפת להם ולהסתדרות הציונית, רעיון התאחדותו של העם היהודי סביב טקס מרשים ,שבו נמסר על הקמת ה
בלי לאבד את זהותם הלא-ציונית ובלי סוכנות היהודית .במעמד נכחו אישים
שההסתדרות הציונית תיאלץ לטשטש מפעל ארץ־ישראל. יהודים נכבדים מאוד וביניהם אלברט
איינשטיין ,ליאון בלום ,שהיה אחר־כך
את זהותה היא. מפחדים מ׳נאמנות כפולה׳ ראש ממשלת צרפת ,הנציב העליון ה
וייצמן היה הראשון שעמד על התנאים ראשון הרברט סמואל ,לורד מלצ׳ט,
המציאותיים למימוש שיתוף הפעולה עם ואולם דווקא כוונה זו שהונחה ביסוד הסופר שלום אש ואחרים .הסוכנות ה
הלא-ציונים .אולם נערמו על דרכו קשיים תכנית המועצה היהודית היא שהעמידה יהודית נועדה לשמש כמכשיר האירגוני
רבים .השיתוף עם מוסדות יהודים ב- מכשול ראשון על דרך מימוש התכנית. שבאמצעותו ישתתף כל העם היהודי ב
שכן מנהיגי הציונים באמריקה ,בראשותו בניין ארץ־ישראל .הקמת הסוכנות ה
של לואי ברנדייס ,התנגדו בכל תוקף יהודית באה לאחר הסכם בין ההסתדרות
למגמה הבאה להפוך את המפעל בארץ הציונית ובין החוגים הלא־ציונים בעם
מנוף ל׳הלאמת׳ העם היהודי .המגמה ה היהודי ,לפיו הועברו סמכויות ההסתדרות
אמריקנית היתה הפוכה :כל גילויי ה הציונית שלפי כתב המנדט ,לידי הסוכ
לאומיות היהודית בעולם צריכים להצ נות היהודית והלא־ציונים יהיו מיוצגים
טמצם רק במסגרת המפעל המעשי ב
ארץ־ישראל והתמיכה בו .לצורך זה אין בה ב־ 50אחוז.
מקום לאירגון יהודי עולמי או לגוף המשא־ומתן בין הציונים לבין הלא־
שינהל מדיניות בשם העם היהודי .גוף ציונים על שיתוף פעולה בבניין הבית־
כזה עלול לסבך את הקהילות היהודיות הלאומי שהובטח ע ל־ Tי הצהרת בלפור,
בעולם בבעיות של ׳נאמנות כפולה׳. החל זמן ניכר קודם לכן ,סמוך ל
לדעתם ,די היה במסגרת ההסתדרות ה הכרעה שנפלה בוועידה הבינלאומית ב־
ציונית ומן הראוי שתבין כי חלף עידן סן־רמו שאישרה את המנדט הבריטי
הציונות הרעיונית ואף המדינית ועתה בארץ־ישראל בקיץ .1920ההסתדרות ה
מתחיל עידן הציונות הביצועית בחסות ציונית כבר הוכרה כסוכנות היהודית
משטר המנדט .כל מי שרוצה להשתתף בטיוטת כתב המנדט ,ומטרתה היתה
במפעל הארצישראלי ,רשאי להצטרף ל לרכז ב Tיה את הטיפול בפיתוח הבית
הסתדרות הציונית ולפעול במסגרתה .זו הלאומי היהודי ע ל־ פי תנאי המנדט .ה
לא תזוהה כתנועה העולמית של העם הסתדרות הציונית קיבלה אז על עצמה
לפעול לצירופם של חוגים יהודים אח