Page 216 - כשהצבא החליף מדיו
P. 216

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫להציע ארבע השערות העשויות להסביר שביעות רצון זו‪( :‬א) רובם המכריע של‬
‫המגויסים בני ארצות המזרח הגיעו לשירות ממחנות העולים ומהמעברות‪ ,‬שתנאי‬
‫החיים בהם היו ארעיים וקשים מאוד; השירות הצבאי הקנה להם יציבות וביטחון‪.‬‬
‫(ב) מחזורי הגיוס בשנים ‪ ,1953—1949‬שקבוצת האיכות בהם הייתה נמוכה‬
‫ורבים מהם הוצבו ליחידות הלוחמות‪ ,‬עדיין כללו הרבה חיילים שעלו מאירופה‪.‬‬
‫(ג) השירות הצבאי נתפס בעיני רוב המגויסים‪ ,‬שעדיין חשו בחוזקה את זעזוע‬
‫הקליטה ואת תחושת הזרות‪ ,‬כסמל לתיוגם החיובי כאזרחי המדינה‪( .‬ד) השירות‬
‫הצבאי נתן לרבים מהם תחושה של ניידות חברתית‪ ,‬ולו גם צנועה ביותר‪ .‬אף כי‬
‫חלקם של בני עדות המזרח באותן שנים בקרב חניכי קורס הקצינים היה דל‪ ,‬הרי‬
‫משקלם בקרב החניכים בקורסים של מפקדים זוטרים יותר גדל והלך במהירות —‬
‫וזאת לרגל המחסור המתמיד של מועמדים ילידי הארץ ובעלי השכלה תיכונית‪.‬‬
‫עלה בהדרגה גם חלקם של בני עדות המזרח בקרב בעלי דרגות שאינם קצינים‬
‫(כגון סמלים ורבי סמלים) שהתנדבו לשירות קבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדברים ראויים‬

                                                                 ‫למחקר נוסף‪39.‬‬

‫‪ 	39‬אפילו בסוף שנות החמישים הגיעו לקצונה רק ‪ 15‬אחוזים מבני עדות המזרח‪ ,‬ואילו לדרגות‬
‫רב"ט וסמל — הצליחה להגיע כמחצית‪ ,‬כמו חלקם באוכלוסייה‪ .‬ראו פרטים אצל בר־און‪,‬‬

               ‫תהליכי חינוך‪ .‬לדיון נוסף בנושא ראו בר־און‪ ,‬צבא וחינוך‪ ,‬עמ‘ ‪.306-305‬‬
                                             ‫[‪]214‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221