Page 211 - כשהצבא החליף מדיו
P. 211
מערך החינוך הצבאי
דגש מיוחד הושם על הדרכת ידיעת הארץ; לעולים החדשים הייתה זו הכרות
עם ארץ לא ידועה ,אך גם לילידי הארץ נפתחו נופים חדשים עם תום המלחמה.
יתר על כן ,התרחש שינוי עקרוני במושג ‘מולדת‘ :אתרי עתיקות ,כגון קברי
האבות בחברון או ארמון איזבל ואחאב בשומרון ,שוב לא היו נגישים; לעומת
זאת התעורר צורך לעבות את הידע ולחזק את המורשה של חומות בית שאן
ומצדה .על מטרות הקורסים למדריכי ידיעת הארץ ,שהוחל בעריכתם ,נכתב:
‘להקנות למשתתפים ידיעות בגיאוגרפיה ובהיסטוריה [ ]...על מנת שיוכלו בעת
האימונים ,בזמן נסיעה או מנוחה להסביר לחיילים על השטח בו הם מתאמנים
או חונים‘22.
לשם כך הוקם מדור מיוחד שהכשיר מדריכים שצורפו ליחידות השדה.
עשרות מדריכים ליוו בהסבריהם את החיילים באימוניהם ,וביחידות הופצו סדרת
חוברות על אזורי הארץ השונים .החיבור בין הנופים ותולדות העם עלה בקנה
אחד עם המאמץ הלאומי הכולל ,שנועד לבסס את חזקת המדינה על הטריטוריה
שנותרה בידיה לאחר המלחמה .לחייל המודד את שבילי המולדת בשעליו זימנו
המסעות והתמרונים אפשרות להקנות משמעות ציונית לתחושת המולדת ,שרכש
במשך השירות .בחוברת ,שחוברה בסוף שנות החמישים ,נאמר שמדריכי ידיעת
הארץ ‘מלווים את היחידות במסעותיהן ובאימוניהם ומצרפים ,בכל עת ובכל
אתר ,הסברת הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של שטחי האימון ,על מנת שלהיכרותו
של החייל עם מולדתו תהיה משמעות והיא תהיה אחוזה בארג עבה של זיכרונות
העבר ,הכרת בעיות ההווה ואמונה בתקוות העתיד של האומה‘23.
תחום ההסברה ,שנעשה דחוף עוד יותר ככל שעלה שיעורם של העולים
החדשים בקרב המגויסים ,ניצב בפני קשיים מיוחדים .כל קציני התרבות הבולטים
שהוזכרו לעיל פרשו לעיסוקיהם וקשה היה למצוא להם תחליפים .כך לדוגמה
התריע אלוף פיקוד המרכז ,צבי איילון ,במכתב לרמטכ"ל ,על התרוקנות כל
תפקידי קציני התרבות ביחידות ועל העדר תגבורת .הוא חשש לביטול כל נושא
החינוך ביחידותיו24.
היה ברור שהקצינים הצעירים ,שהוצבו ביחידות כקציני חינוך ,לא יצליחו
למלא את החלל שהשאירו אחריהם דמויות כמו אבא קובנר ובני מרשק .זאב
22על מדור ידיעת הארץ ראו ‘צבא יודע את ארצו :על המדור לידיעת הארץ בצה"ל‘ ,רוזנסון
וישראלי (עורכים) ,חיל ברוח ,עמ‘ .459-438הציטוט בעמ‘ .441
23מפעלו החינוכי של צה"ל ,הוצאת קצין חינוך ראשי ,1958 ,עמ‘ .5
24א"צ.13-1291/1951 ,
[]209