Page 209 - כשהצבא החליף מדיו
P. 209
מערך החינוך הצבאי
את פעולתם של קציני החינוך ,אלא בראש וראשונה את ההשפעה החינוכית של
כלל המערכת והחיים בתוכה .מורשה זו הועברה מדור לדור; אין זה מקרה שתת־
אלוף אבנר שלו ,קצין חינוך ראשי בסוף שנות השבעים ,מתחיל את סקירתו על
החינוך בצה"ל בפרק הנושא את הכותרת ‘המסגרת הצבאית כמסגרת חינוכית‘13.
הגדרה כה נלהבת של ייעודו הרוחני של הצבא התאימה מאוד למזגו ולדמותו
הנבואית של אהרון זאב .שער השיבה המתנופף שלו ,המוניטין שלו כמשורר
לאומי וכושר הנאום הנמלץ שלו — קבעו לו מקום בולט כאיש חינוך ומוסר .ברוח
דומה פרסם הרמטכ"ל יגאל ידין ,עם היכנסו לתפקיד בראשית ,1950איגרת לכל
מפקדי צה"ל ,ובה הוא קרא להם‘ :להפוך כל אזרח ישראלי ,ותיק וחדש ,ללוחם
וכל חייל ולוחם בצבא לאזרח־שותף במאמץ הבניין והיצירה‘14.
תחומי החינוך
בסוף 1949הוגדרו מחדש תחומי הפעולה של מערכת החינוך והתרבות של צה"ל
בשלושה סעיפים ראשיים :הסברה ,השכלה וטיפוח הווי צבאי עברי .ואלו היו
מטרות ההסברה ,כפי שנקבעו בהוראה:
א .לספק לחיילי צה"ל אינפורמציה עובדתית על המתרחש במערכות
הביטחון ,המדיניות והכלכלה של מדינת ישראל .ב .להסביר לחייל את
הבעיות המתעוררות ,את מגמות מדיניות הממשלה ואת המשימות הביטחוניות
והחלוציות של הצבא .ג .להקנות את ערכי היסוד של חיי המדינה והעם.
הייתה זו אינדוקטרינציה ללא כחל וסרק 15.ייעוד פעילות ההווי הוגדרה כך:
‘ליכוד יוצאי הגלויות ,השבטים והעדות השונות וגיבושן החברתי בהווי הצבאי
הישראלי‘16.
צמרת צה"ל ייחסה חשיבות מיוחדת לפעולות החינוך .ב־12.3.1950
הוקדשה ישיבה מיוחדת של המטכ"ל ל‘שאלות תרבות והשכלה בצבא‘17.
בדברי הפתיחה ביטא הרמטכ"ל ידין את עיקר הדאגה‘ :הצבא מורכב מאנשי
1 3שלו ,חינוך ,עמ‘ .185-149
1 4הדברים כלולים בקובץ חינוך ומורל בצה"ל.
1 5ראו הוראת הפיקוד העליון מס‘ ,104א"צ .34-868/1998 ,נוסח מעודכן ,אך לא שונה
במהותו ,מצוי בהוראת הפיקוד העליון ,7.9.1950 ,106שם.
16שם .הגדרה מאוחרת יותר של פונקציית ההסברה מצוי בחוברת ‘ההסברה בצה"ל‘ ,מסמך
שפורסם בשנות השישים .עותק מצוי בספריית יצחק יד בן־צבי.
17א"צ ,כרכי הפרוטוקולים של ישיבות המטכ"ל.
[]207
