Page 207 - כשהצבא החליף מדיו

‫מערך החינוך הצבאי‬

‫אהרון זאב‪ :‬השראתו של משורר‬

‫בראשית ‪ 1950‬פרש סא"ל קרקובי מהצבא ואת מקומו תפס אהרון זאב (ויינטרוב‪,‬‬
‫צ‘רניינסקי)‪ .‬בזמן המלחמה הוא פעל במחנות העולים בקפריסין להוראת עברית‬
‫ואחר כך עמד בראש המחלקה שעסקה בהוראת הלשון לאנשי הגח"ל‪ .‬עם מינויו‪,‬‬
‫השתנה גם המינוח של תחום החינוך‪ :‬אהרון זאב היה עתה ‘ראש ענף הסברה‬
‫והשכלה‘‪ ,‬שפעל במסגרת אגף כוח האדם במטכ"ל‪ .‬זאב היה דמות חריגה בקרב‬
‫סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל‪ ,‬מבוגר מרובם — היה מורם בבית החינוך של מספר‬
‫מפקדים בכירים — ולמעשה בן הדור הקודם; עוד קודם לכן כבר נודע ברבים‬

‫כמשורר של שירי ילדים‪ .‬שירו ‘אנו נושאים לפידים‘ הפך למעין המנון לדור‪:‬‬

‫נֵס ֹלא ָקָרה ָלנּו —‪ ‬‬
‫ּ ַפְך ׁשֶ ֶמן ֹלא ָמ ָצאנּו‪ .‬‬
‫ּ ַבּ ֶס ַלע ָח ַצ ְבנּו ַעד ּדָם —‪ ‬‬

‫וַּיְ ִהי אֹור!‬

‫מילות השיר נתנו ביטוי עז לתודעת החלוצים החילונים שפיקוד הצבא הזדהה‬
‫עמם‪ .‬בפגישה שערך בן־גוריון עם מספר אנשי רוח וקצינים בכירים (‪,)19.9.1949‬‬
‫נתן זאב ביטוי להשקפה שחינוך החיילים‪ ,‬ובמשתמע — עיצוב רוח הצבא והאומה‪,‬‬
‫נתון בידי המפקדים‪ .‬הוא טען שיש להקנות לחיילים השכלה יהודית הכוללת‬
‫ידיעת השפה‪ ,‬הכרת הארץ‪ ,‬לימוד התנ"ך ולימוד ההיסטוריה של עם ישראל‬
‫וספרותו‪ 8.‬במשך אותן שנים חזר בן־גוריון השכם והערב לנושא זה‪ .‬כבן־גוריון‪,‬‬
‫האמין גם זאב כי צה"ל הוא המסגרת היחידה העשויה לעצב מחדש את היהודים‪,‬‬
‫שהגיעו ארצה כמבוגרים‪ ,‬כאזרחי המדינה החדשה‪‘ 9:‬חלק גדול‪ ,‬אולי הגדול‪ ,‬של‬
‫קיבוץ גלויות‘‪ ,‬כך אמר בכנס הפיקוד העליון באפריל ‪‘ ,1950‬רק מסגרת צבא‬

‫ההגנה לישראל יכולה לחנך אותו‘‪10.‬‬
‫אהרון זאב וצוות עוזריו האמינו בלהט בדברים אלה ושאפו להרחיב את‬
‫המשימה שהוטלה עליהם — לא רק כשירות להספקת צורכי תרבות לחיילים‬
‫אלא כמערכת פעילה‪ ,‬המעצבת את חינוך החיילים ברוח זו‪ .‬מיד עם היכנסו‬
‫לתפקיד‪ ,‬הפיץ זאב לכל חברי המטכ"ל מסמך קצר המגדיר את ייעוד מערכת‬
‫החינוך בצה"ל‪ .‬הוא הבחין בין טיפוח רוחו הלוחמת של צה"ל‪ ,‬ליכודו‬

‫‪ 8‬הדברים מובאים אצל אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד‪ ,‬עמ‘ ‪.439‬‬
‫ ‪ 9‬כדברים האלה ראו כדוגמה אצל ד‘ בן־גוריון‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬תל אביב ‪ ,1954‬ד‪ ,‬עמ‘ ‪.281‬‬

‫‪ 10‬הדברים כלולים בקובץ חינוך ומורל בצה"ל‪.‬‬

‫[‪]205‬‬