Page 205 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק טז‬

‫מערך החינוך הצבאי‬

‫חינוך‪ ,‬לא רק שירות‬

‫נושאי חינוך ותרבות‪ ,‬בעיקר תחום ההסברה הרעיונית‪ ,‬היו חשובים ביותר‬
‫בתחום הביטחון עוד בימי ‘ההגנה‘‪ 1.‬בעת מלחמת העצמאות הואצה הפעלתם עם‬
‫הקמת ‘מחלקת התרבות‘ (מחת"ר) במרס ‪ ,1948‬כחלק מהמטה הכללי של צה"ל‪.‬‬
‫כעבור חודש‪ ,‬יחד עם הקמת מערכת השירותים השונים‪ ,‬הפכה גם ‘מחלקת‬
‫התרבות‘ ל‘שירות התרבות‘ ולראשה התמנה יוסף קרקובי (לימים — קריב)‪,‬‬
‫איש שירות הידיעות של ‘ההגנה‘‪ .‬הוא חלש על מערכת רחבה של מתקנים‪,‬‬
‫בתי ספר‪ ,‬בסיסים מרחביים וקציני תרבות ביחידות; המערכת טיפלה בנושאי‬
‫ההסברה‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬לימודי עברית‪ ,‬בידור והווי — אולם פעילותה העיקרית‬
‫הייתה הספקת שירותים‪ ,‬כגון עיתונות יומית‪ ,‬ספרים וספריות‪ ,‬משחקים‪ ,‬מקרני‬
‫קולנוע וסרטים‪ ,‬אירועי בידור וכיוצא באלה‪ .‬מחלקה מיוחדת עסקה בהוראת‬

‫עברית‪ ,‬בעיקר לאנשי הגח"ל‪2.‬‬
‫הסברת תכלית הלחימה ועידוד המורל ביחידות הלוחמות הושארה בידי‬
‫קציני התרבות החטיבתיים והגדודיים‪ .‬הגיוס הנרחב אפשר לגייס גם אנשי‬
‫רוח בולטים והצבתם בתפקידים הללו‪ .‬באלה בלטו דמויות מפורסמות כמו‬
‫בני מרשק‪ ,‬אישיות ידועה בפלמ"ח ובתנועה הקיבוצית שהיה קצין התרבות‬
‫של חטיבת הראל; אבא קובנר‪ ,‬משורר וממנהיגי ההתנגדות היהודית בשואה‪,‬‬
‫קצין התרבות של חטיבת גבעתי; ובקרב אנשי הספרות — סופרים ידועים‬
‫כגון משה שמיר‪ ,‬יגאל מוסנזון ויזהר סמילנסקי‪ .‬קצינים אלה עסקו בענייני‬

‫אבנר שלו טוען שבשנת ‪ 1947‬הוקדשו ‪ 160‬שעות‪ ,‬מתוך כלל שעות האימונים בפלמ"ח‪,‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫לנושאי תרבות‪ .‬ראו א‘ שלו‪‘ ,‬חינוך‘‪ ,‬צה"ל בחילו‪ ,‬כרך ‪( 15‬להלן‪ :‬שלו‪ ,‬חינוך)‪ ,‬עמ‘ ‪.185-150‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫לפרטים ראו אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד‪ ,‬עמ‘ ‪.439-437‬‬

‫[‪]203‬‬