Page 200 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫הטיפול בבתי החולים‪ .‬כדי לצמצם את הוצאות הצבא‪ ,‬הוחלט בראשית אוגוסט‬
‫‪ 1949‬להעביר את נפגעי המלחמה לטיפולו של משרד הבריאות‪ ,‬וחיל הרפואה‬
‫נדרש להעביר לאלתר ‪ 500‬נפגעים לבתי החולים הממשלתיים‪ .‬מתוך פאתוס‬
‫מוסרי ורצון לשמור על האינטרסים של הפצועים ושל בתי החולים הצבאיים‬
‫כאחד‪ ,‬התפטר שיבא מתפקידו וממעמדו במטכ“ל‪ .‬במכתב נרגש לשר הביטחון‪,‬‬
‫הוא הלין על היועץ הכספי של המטכ“ל שהאשימו על שהוא ‘סוחב מעמסה‬
‫מיותרת של נפגעי המלחמה למרות שהצבא אינו צריך לעשות זאת‘‪ .‬מהצד‬
‫האחר‪ ,‬טען שיבא‪‘ ,‬באים הנפגעים וטוענים שאנו עומדים להפקירם ולמכרם אם‬
‫נשחררם מן הצבא‘‪ .‬לדבריו הביע גם שר הביטחון את דעתו שהטיפול בנפגעים‬
‫היא ‘חובת קודש וכי [על] הצבא לקיים את בתי החולים אשר הוא מקיים [לצורך‬
‫זה]‘‪ .‬לאור העובדה שדעתו לא התקבלה‪‘ ,‬ומתוך הכרה עמוקה שהחלטה זו הוא‬
‫אסון ציבורי וכי ההצעה רעה לנפגעים‪ ,‬לשירות הרפואי ולא באחרונה גם למשרד‬
‫הבריאות‘‪ ,‬הודיע שיבא לשר הביטחון‪‘ :‬ראיתי בכל הפעולה הבעת אי אמון בכל‬
‫אשר ניסיתי לעשות וביקשתי מהרמטכ“ל לשחררני מתפקידי ואני עומד על כך‬
‫כי לא אוכל לפעול נגד מצפוני הרפואי והציבורי ונגד ההתחייבויות שקיבלתי‬
‫על עצמי‘‪ 19.‬היה זה שלב ביניים בלבד‪ .‬ד“ר עצמון הבין יותר טוב משיבא את‬
‫כורח המציאות‪ ,‬והלחץ לפרק בתי חולים יעילים פחות ולאזרח את בתי החולים‬
‫המצטיינים הלך וגבר‪ .‬למגינת לבם של ראשי המערכת‪ ,‬הם נאלצו להסכין עם‬
‫החלפת סדר העדיפויות הלאומית; וכך נותר חיל הרפואה‪ ,‬בסוף אותה שנה‪ ,‬עם‬

‫בית חולים אחד — תל השומר‪20.‬‬

‫הדרג הנפרס‬

‫עתה הועבר הדגש לפריסה המרחבית והפיקודית של המערך הרפואי‪ .‬בכל גדוד‬
‫הוצב רופא‪ ,‬שהיה מסוגל להקים סמוך ליחידות הקדמיות ‘תחנת איסוף גדודית‘‬
‫(תאג“ד)‪ .‬מהתאג“ד פונו הפצועים‪ ,‬לאחר טיפול ראשוני‪ ,‬לדרג החטיבתי‪ .‬בהתאם‬
‫לגישתו העקרונית של צוות ההפעלה‪ ,‬ועל מנת לאפשר לחטיבה המוגברת פעולה‬
‫עצמאית וכדי לקרב את הטיפול הרפואי לשדה הקרב‪ ,‬הוקמו פלוגות חטיבתיות‬
‫של חיל הרפואה (פח“ח); הן נבנו כך שבאמצעותם היה ניתן להקים מעין בית‬

‫‪ 1 9‬ראו מכתב ד"ר שיבר לשר הביטחון‪ ,14.8.1949 ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 20‬ראו סקירת קרפ"ר על מצאי בתי החולים ב־‪ ,91.2.1949‬א"צ‪.99-580/1956 ,‬‬

‫[‪]198‬‬