Page 196 - כשהצבא החליף מדיו
P. 196
כשהצבא החליף מדיו
עזרה ראשונה .שיבא הוסיף כי ‘חובשים קרביים חבשו את הפצועים לפי מיטב
יכולתם תחת אש האויב‘3.
למרות זאת התעורר הצורך ,עם פרוץ הקרבות במלחמת העצמאות ,להקים
מערכת רפואה מיוחדת לנפגעים .אמנם היה ניתן להתבסס על כוח אדם ,בעיקר
רופאים מיומנים ,שגויסו מהמערך האזרחי ,אך מספר הנפגעים במלחמה אילץ
את צה“ל להקים תוך זמן קצר מערך רפואי מפותח ,שהתאפשר עם תפיסת
המתקנים הרפואיים במחנות הצבא הבריטי .ב־ 8.1.1948הקים ד“ר חיים שיבא,
לפי הוראתו של דוד בן־גוריון ,את ‘שירות הרפואה‘ — שיהפוך בהמשך הדרך
ל‘חיל הרפואה‘ של צה“ל; חיל זה כלל ,חרף התנגדותם של אנשי קופת חולים
בהנהגתו של משה סורוקה ,מערך אשפוז נפרד4.
במהלך המלחמה נפגעו אלפי לוחמים שנזקקו לאשפוז ,רבים מהם לתקופה
ממושכת ולהחלמה ארוכה .במרצו הבלתי נדלה ובתמיכתו המתמדת של
בן־גוריון ,שהיה לידידו האישי ,הקים שיבא מערכת מסועפת ויעילה ביותר של
רפואה צבאית ,הן בדרג הנפרס והן במתקנים קבועים וארציים :החל בחובשים
הפלוגתיים והרופאים הגדודיים ,דרך פלוגות הרפואה החטיבתיות ובתי החולים
בשדה ועד לרשת בתי חולים ובתי החלמה ,לאורכה ולרוחבה של הארץ 5.בתום
מלחמת העצמאות חלש חיל הרפואה על 18בתי חולים ,בתי הבראה ומרכזי
שיקום ובהם כ־ 3,000מיטות ,נוסף על מערכת מסועפת של מרפאות ,חדרי
חולים ,מעבדות ומערך של רפואה מונעת .במערכת זו שירתו כ־ 6,000רופאים,
אחיות וחובשים6.
בחודשים הראשונים של שנת ,1949כל עוד עמדה על הפרק האפשרות
שהקרבות יתחדשו ויתעורר הצורך להיערך לנפגעים נוספים ,התעקש שיבא
לשמור על מלוא היקפו של המערך 7.יש לזכור שגם לאחר תום הקרבות
שם. 3
ראו בן־גוריון ,יומן המלחמה ,א ,עמ‘ .133-132על הקמת שירות הרפואה ראו גם אצל 4
בונדי ,שיבא ,פרקים .16 ,15בארכיון ההגנה מצויה גם עדות בכתב של ד"ר שיבא,
5
המצוטטת בהרחבה אצל בונדי; היא התבססה גם על ריאיון של רפאל בשן עם שיבא. 6
לפעילות שירות הרפואה בצה"ל בתקופת מלחמת העצמאות ראו הורביץ ,כל חייל חזית. 7
ביתר קיצור ראו נ‘ רועי ,חיל הרפואה ,צה"ל בחילו ,כרך ,9עמ‘ .111-105
הנתונים מובאים אצל בן־גוריון ,יומן המלחמה ,ג ,עמ‘ .1019לפירוט מערכת האשפוז ראו
נדב ,לבן וחאקי ,עמ‘ .36-35
ראו למשל את תזכירו של ד"ר שיבא מיום ,10.2.1949שהוא מתריע בו על אפשרות חידוש
הקרבות ,א"צ.105-721/1972 ,
[]194
