Page 195 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק טו‬

‫חיל הרפואה‬

‫מערך רפואי למופת‬

‫מקובל לראות בשירותי הרפואה הצבאית חלק מהמערך הלוגיסטי‪ ,‬אף שבמשך‬
‫התקופה הנסקרת היה חיל הרפואה כפוף לאגף כוח האדם (אכ“א) במטכ“ל‪.‬‬
‫שירותי הרפואה בצה“ל צמחו בתנאים מיוחדים‪ :‬שטחה המוגבל של ישראל‬
‫וקרבתם של קווי החזית אל מרכזי היישוב‪ ,‬בשטחים שהתחוללה בהם מלחמת‬
‫העצמאות ובקווים שהייתה צפויה להתחיל בהם המלחמה הבאה‪ ,‬אפשרו לצה“ל‬
‫להישען במידה רבה על מערכי הבריאות והרפואה האזרחיים‪ .‬מערכות אלה‬
‫היו מפותחות למדי עוד מראשיתה של ההתיישבות הציונית‪ ,‬כפי שהראה ד“ר‬
‫ברוך הורביץ בספרו המקיף‪ 1.‬בימי מלחמת העולם השנייה וב‘תקופת המרי‘ נגד‬
‫הבריטים כבר היו פזורים ברחבי הארץ בתי חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬בתי הבראה‪ ,‬תחנות‬
‫עזרה ראשונה ורשת ענפה למדי של אמבולנסים‪ ,‬ששירתו את צורכי ‘ההגנה‘‬
‫ויתר המחתרות‪ .‬ד“ר שיבר‪ ,‬שלימים עברת את שמו לשיבא‪ ,‬שירת כרופא גדודי‬
‫בצבא הבריטי אך שורשיו היו נטועים ב‘הגנה‘ ובמפעל החלוצי בארץ‪ ,‬העיד על‬
‫תקופה זו‪‘ :‬לנפגעים באימונים ובהתנגשויות עם הערבים והבריטים‪ ,‬סמכו חברי‬
‫"ההגנה" על שירותי קופת חולים וסניפיה‪ ,‬על הדסה [‪ ]...‬ועל סניפי “מגן דוד‬
‫אדום“‘‪ 2.‬תחנות עזרה ראשונה ביישובים היו נפוצים למדי‪ .‬ביחידות ‘ההגנה‘‬
‫ניתנה תשומת לב עיקרית להכשרת חובשים קרביים‪ ,‬ואימון לוחמים להגשת‬

‫המחקר המפורט ביותר על התפתחות הרפואה הצבאית בארץ ישראל מצוי בספרו של ברוך‬ ‫ ‪1‬‬
‫הורביץ‪‘ ,‬כל העם חזית‘‪ :‬השירות הרפואי הצבאי בארץ ישראל מראשיתו עד למלחמת‬ ‫‪ 2‬‬
‫העצמאות‪ ,1947-1911 ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל אביב ‪ .1997‬על הרפואה במגזר האזרחי ראו‬
‫צ‘ שחורי־רובין וש‘ שוורץ‪‘ ,‬הדסה' לבריאות העם‪ :‬פעילותה הבריאותית־חינוכית של‬

‫‘הדסה‘ בארץ ישראל בתקופת המנדט‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬ירושלים ‪.2003‬‬
‫עדותו של ד"ר חיים שיבא‪ .‬ראו ר‘ בונדי‪ ,‬שיבא‪ :‬רופא לכל אדם‪ ,‬זמורה־ביתן־מודן‪ ,‬תל‬

‫אביב ‪( 1981‬להלן‪ :‬בונדי‪ ,‬שיבא)‪ ,‬עמ‘ ‪.93‬‬

‫[‪]193‬‬