Page 199 - כשהצבא החליף מדיו
P. 199
חיל הרפואה
שהוקם בתל־השומר ובבסיסי אימונים פיקודיים ,אומנו מאות רופאים ואלפי
חובשים14.
כל אלו נעשו תוך הקפדה מחמירה על המשמעת הצבאית והחילית .היו
שראו בעין רעה את ‘המיליטריזציה‘ — בלשונם — של השירות הרפואי; 15אולם
מעמדו של החיל הלך והתבסס ,וחרף התפטרויות לא מעטות של קצינים בכירים,
הצליח עצמון לבסס הן את מעמדו האישי הן את דרכו בחיל16.
מערך האשפוז
יותר מכול הכאיב לראשי החיל הכורח לפרק את מערכת האשפוז המפוארת,
שהוקמה במהלך המלחמה .רבים מ־ 18בתי החולים ובתי ההחלמה ,שהיו בידי
צה“ל בסוף המלחמה ,התרוקנו והלכו ,בעוד שהמוני העולים החדשים שגדשו
את הארץ שיוועו לטיפול רפואי ונזקקו לאשפוז .חלק מבתי החולים של צה“ל
הפכו אפוא למתקנים רפואיים אזרחיים מתקדמים ומצטיינים בזכות כוח האדם
הרפואי שנשאר בהם ובשל הציוד ובמכשור שעמד לרשותם .ותיקי המערכת,
ובראש וראשונה ד“ר שיבא ,ביקשו לשמר את הישגיהם וחיפשו דרכים לשמור
בצה“ל את המתקנים העיקריים .בדיון שנערך בנוכחות בן־גוריון והרמטכ“ל
ב־ ,8.6.1949זעק שיבא‘ :האם עלינו למסור עם גמר פעולות הקרב ,את מפעלי
השירות הרפואי לבעלות ולניהול משרד הבריאות ,או שנגמור לפתח אותם ,הן
מבחינת הציוד והבנייה והן מבחינת כוח האדם המתאים?‘ והוסיף מעין תחינה
אישית‘ :אנחנו קבוצה של “משוגעים לדבר“ הרוצים להשלים את המפעל
שהתחלנו בו [ ]...תנו לנו תקופת מעבר של חצי שנה [ ]...על מנת להשלים את
המלאכה‘ 17.אולם היה זה קרב מאסף :בחודש מאי 1949הוציא הרמטכ“ל את
‘סיכום הוועדה בדבר בתי חולים צבאיים‘ 18,ולפי שעה נותרו בידי צה“ל ארבעה
בתי חולים (בחיפה ,בתל השומר ,בצריפין ובירושלים) — אך גם הם נתבעו לפנות
מיטות לאזרחים.
סוגיה זו הייתה קשורה בשאלת הטיפול בנפגעי המלחמה שנזקקו להמשך
14הדוח מציין שבשנים 1956-1949אומנו כ־ 1,500קציני רפואה וכ־ 6,000חובשים ,ראו שם,
עמ‘ .3
15ראו למשל מכתבו של ד"ר פדרסקי (פדה) לעצמון ,28.2.1949 ,א"צ.1085-236 ,
16לפרטים נוספים על פקודות המטכ"ל ,פקודות הקבע והנהלים השונים ראו נדב ,לבן וחאקי,
עמ‘ .31-28
1 7א"צ .2059-230/1972 ,שיבא חזר לבסוף וניהל את בית החולים הנושא היום את שמו.
1 8א"צ.23-2169/1950 ,
[]197
