Page 201 - כשהצבא החליף מדיו
P. 201
חיל הרפואה
חולים קדמי ,שהיה מסוגל לבצע ניתוחים דחופים ולאשפז פצועים עד שיהיה
אפשר להעבירם לדרג הפיקוד21.
לאחר ניסיון קצר של הקמת ‘גדוד רפואי‘ ארצי ,שהיה אמור לספק לפיקודים
את שירותיו ,הוחלט לבנות את עיקר השירות הרפואי על הפיקודים .לפקודתו
של קצין הרפואה הפיקודי הועמדו מספר ‘חדרי חולים‘ ,שהוחזקו בהם חולים
עד 21ימים בטרם פונו למתקנים ארציים .הפיקוד היה עתה מסוגל להקים ‘בתי
חולים שדה‘ ,שאפשר לקרבם אל קווי הלחימה .חיל הרפואה הוציא פקודות קבע,
שקבעו בפירוט את תהליך פינוים של נפגעים — החל באלונקאים שהובילו את
הפצוע אל התאג“ד ,דרך חדר החולים החטיבתי ועד לבתי החולים ,שיוקמו בעת
מלחמה בפיקודים ובמרחבים.
כושר גופני
על רקע דיווחים חמורים בדבר הכושר הלקוי של מגויסי שנתון ,1932החלה
בקיץ 1950פעילות נמרצת בנושא הכושר הגופני של חיילי צה“ל .ראש אגף
ההדרכה האלוף לסקוב ראה בכך בעיה לאומית רחבה .ב־ 12.7.1950הוא הפיץ
חוזר שהתריע בו על המצב .בין השאר כתב‘ :מצב זה מעורר דאגה ונראה לי
שדרוש מאמץ ממשלתי מתוכנן לתקופה ארוכה כדי להרים את הרמה הגופנית
ולכוונה לצרכים ביטחוניים מכל שכבות העם‘22.
מנגנוני מיון ואבחנה כבר הוקמו עם תחילת הגיוס המתרחב והקמת ‘המפקד
לשרות העם‘ ,כשפרצו קרבות מלחמת העצמאות .בקיץ 1948נוסד גם ‘המכון
לאבחנה פסיכוטכנית‘ ונקבעו הרמות הנדרשות למקצועות השונים הדרושים
לצבא ולקורסי המפקדים .עם תום המלחמה התעורר הצורך לבחון מחדש את
שיטות המיון ,מהבחינה הפסיכוטכנית אך בראש וראשונה מהבחינה הגופנית23.
חיל הרפואה נרתם לבחון את הסוגיה .בין כה וכה היו דרושים הסדרים
חדשים ומעודכנים למיון הרפואי של המגויסים החדשים ,שהרי המיון הרפואי של
מגויסי המלחמה היה חפוז ושטחי וצריך היה לעדכן גם את מיון אנשי המילואים
2 1לפרטים נוספים על הפח"חים ראו נדב ,לבן וחאקי ,עמ‘ .53-52
22נוסח המכתב מצוי בא"צ.77-108/1952 ,
23על מהלכים אלה ראו אצל א‘ הרנס‘ ,שורשים צבאיים לייעוץ הארגוני בישראל‘ ,י‘ כ"ץ
(עורך) ,פרופסיה בדרך :על התהוות הייעוץ הארגוני בישראל ,רסלינג ,תל אביב 2016
(להלן :הרנס ,שורשים צבאיים) ,עמ‘ .117-116
[]199
