Page 223 - כשהצבא החליף מדיו
P. 223
הרבנות הצבאית
בו כאשר נודע לו שהרב פנה אל בן־גוריון בטענות על שמונעים ממנו הקצאה
של מכונית21.
מאחר שהיה מקובל גם על הרבנות שפעילות מבצעית דוחה שבת ,התעוררו
השכם והערב בעיות בדבר הגדרת המושג ‘פעילות צבאית‘ .גורן סבר שלא די
לפסוק לפי ההלכה אלא יש לבחון האם ניתן לעמוד בכך בתנאים המיוחדים בכל
מקרה .לעתים קרובות הוא נדרש לפרש מחדש את פסיקות ההלכה ולהתאימן
לצורכי הזמן ,וכדי לברר זאת הוקמה ‘ועדה להסדרת השבת בצה"ל‘ בראשותו
ובהשתתפות קצינים בכירים ‘חילונים‘ 22.הרב גורן נדרש אף למצוא פתרונות
הלכתיים לצורכי צה"ל בהפעלת טכנולוגיה מודרנית ,כגון הפעלת מערכות קשר
שקשה להשביתן בשבת ללא פגיעה ביטחונית23.
בעיות קיום מצוות החגים היו מסובכות פחות משום שגם חיילים חילונים רבים
נהגו לקיים את סדר פסח ,להקפיד על אכילת מצות ולחגוג בדרכים שונות את חג
הפורים ,חנוכה ול"ג בעומר ,לא כל שכן ט"ו בשבט .אהרון קמפינסקי מתאר בפירוט
רב כיצד עשתה הרבנות הצבאית מאמצים רבים שהכול יחגגו חגים אלה ,שהיה ניתן
להעניק להם משמעות לאומית שתהיה מקובלת גם על חילונים ,אך הוכנסו בהם
ערכים דתיים מובהקים 24.כך לדוגמה היה מקובל על הכול שכדי לקיים פסח כהלכתו,
יש להכשיר את כל המטבחים וכלי האוכל ולהעמיד לרשות היחידות אנשים הבקיאים
במצוות החג .פקודות המטכ"ל אסרו על קיום סדרים ללא אישור מטעם הרב הצבאי
וציוו כי אין לשנות את מתכונת הסדר .קמפינסקי מפרש‘ :סעיף זה נועד למנוע
“השתלטות" של חיל החינוך על תוכנו ואופיו של ליל הסדר‘25.
פרשת הכשרות הייתה טעונה יותר ,שהרי החיילים החילונים הרבו להתלונן
על טיב המזון שהוגש להם בשבתות ,במיוחד בעת פעילות קרבית או לקראתה26.
21מכתב ידין לגורן על התבטאויותיו הפומביות ,א"צ ;23-95/1951 ,נזיפה על פנייה לבן־גוריון
ראו א"צ.10-51/1952 ,
22שם.
23ש' גורן ,משיב מלחמה :שאלות ותשובות הענייני צבא ,מלחמה וביטחון ,ידיעות אחרונות,
ירושלים ( 1992להלן :גורן ,משיב מלחמה) ,א ,עמ‘ .11
24ראו קמפינסטי ,בפקודת הרבנות ,עמ‘ .126-110
25שם ,עמ‘ .121
2 6נפוצו סיפורים רבים על שלשולים בקרב חיילים בגלל המזון שלא בושל באותו יום ,כמו
למשל בקרב רבים מהלוחמים בקרבות תל אל־מוטילה .על בעיות הכשרות ראו עוד שם,
עמ‘ .175-171
[]221
