Page 180 - morocco

‫הגר הלל‪74‬ו‬

‫מרוקו‬

‫קזבלנקה‪ ,‬קהילה קטנה ושולית בהוויה היהודית במאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הייתה למרכז‬ ‫ריי ס ל א נ ז א ר ב ג בי ת ה פ ס ה ח ק ד ע ־" ע ב הזדי‪ ..‬ו ב רו ך ס כ כ ז ז‬
‫היהודי של מרוקו באמצע המאה העשרים‪ .‬היא נבנתה מגרעין קטן של סוחרים ותיקים‬ ‫עיזי סי ה פ ס ינ כ ה ע ל ידי ג ב אי ם יהודי ם ו עני ע * םבים עפה ש! ואש‬
‫ומקבוצה גדולה של מהגרים‪ .‬מטבע עיסוקם היו סוחרים ומהגרים אלה ניידים יותר‪,‬‬ ‫י פאן הי הו די ל ‪ n‬ב א־־‪ .‬ה פ גי ע לו‪ ,‬אז י א ל די הי ‪ T 2‬חז ק ה ל ת ה‪— .‬‬
‫כבולים פחות בעבותות המסורת‪ ,‬וחשופים ופתוחים יותר לחידושים‪ .‬ברם‪ ,‬הניחוח המפתה‬ ‫א ה פו ל ב א ה ע פי ע ה ג א פנ ה כ פ אי א קי"ם‪ ,‬ע ה ע ר וי די א ע ל ה לק רוא‬
‫של המודרניזציה לא הצליח לפצות על הכאב שגרמו חוחיה‪ ,‬והמהגרים נזקקו למורה דרך‬ ‫א ת נכ בדי היהודים ירה ' ק ייקבלם ב ע פ ה ה ב בי תי‪ ,‬וידבר א ה ם‬
‫ומשען בדרך חייהם החדשה‪ .‬אלא שבקזבלנקה לא הייתה הנהגה מסורתית בעלת שיעור‬ ‫פי בו ת וי ב פי ה ם ב* י עזי ב ד ר בו‪ ,‬ו ל א יו םי ף עו ד ל עני ת ס ז ל ה בי ת םב‬
‫קומה‪ ,‬שהעניקה מגננה הולמת מפני פיתויי המודרניזציה‪ .‬אל תוך חלל זה פרצה עילית‬ ‫ויבקיבב ל ע בי ח רא עוגיה‪ .‬ויני ע לפניהם ביפות ק א פ ע ו פיני פ הי ק ה‪,‬‬
‫משכילית חדשה‪ ,‬בעלת תודעה ציבורית ואחריות חברתית‪ ,‬שביקשה להדריך את ציבור‬ ‫וי לני פ א ת ו ב ע פ ה ה ‪ .‬עי ד ם הי ל ני ם ו ל פ ת ע ע ל ת ע"י עי ע י ר עיני‬
‫ה־בה בב עי ם ותדנגיליס אבוסים וביצים ל מ ב‪ ,‬סולת ו ע פן ופיני‬
‫המהגרים בנבכי העיר המודרנית‪ .‬אחד האמצעים לכך היה ייסודו של עיתון‪.‬‬ ‫פירו " ובגדי ם ל בי ת ר א ע קהל ע ד ת ם‪ ,‬וידרוע פ פגו להבין ת ב עי ר ק‬
‫בעבי ס ינעיפי ם י ר ע עו ת ב ע ת ה נדול‪ ,‬ובן ע ע ה‪ ,‬ל כ ח ר ת חיים קרא‬
‫מקורות היניקה של העיתונאים היהודים‬ ‫ליהודים ו ה בפי ס רבים לגינ תו הגדילה והרחבה! ויביאו יי ע בי‬
‫לאבול י ל ע תי ת ו ל ע פי ח ביד ה ע ר' ויביא הארון ויד*א ב תיב ם וי ד בי‬
‫תולדות העיתונות קשורה לצמיחתו של מעמד הביניים העירוני המשכיל‪ ,‬שהיה ממוקם‬ ‫ע ב ה ם דברי חן ' יי א ס ר להם‪, :‬יהודים! פ ה ע ע ב ל אין! ואני כהיו ם‬
‫בין העילית הכלכלית והפוליטית בקהילות החוף היהודיות לבין שאר בני הקהילה שלא‬ ‫הזה והלאה לבי פוב עפבם‪ ,‬ו אד דו ע עלופב ם ופובתבם‪ ,‬והנני‬
‫היו ברשותם כלים פוליטיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים‪ ,‬החיוניים ליציאה ממצוקתם‪ .‬במעמד‬ ‫נ שבע לבם באפינ תי‪ ,‬שלא ת ע ע ה עיד לכם רעה‪ ,‬ו ת ע בו עפי‬
‫ביניים זה צמחו מתקנים‪ ,‬שביקשו להשפיע על אופן הקצאת המשאבים של קופת‬ ‫ל ב ב ה בי ת ר או ר חי ה א ב‪ .‬ה ל א ת ד עו ע אין פ ע ט פ ה ב ל בי ע לי ב ם‪,‬‬
‫הקהילה לטובת רווחתו וקידומו של רוב הקהילה‪ .‬ברם‪ ,‬את גישתם לעמדות המפתח‬ ‫אף בי ה ג ע ת ם ס ע פ שי ל אדוני ה מ ל ך ו אני סוה? וםיל‪.‬ק לבם על‬
‫חסמה העילית העשירה‪ ,‬שביקשה לשמור בידיה את הנהגת הקהילה‪ .‬העיתונות הייתה‬ ‫הבל‪ ,‬וגם א ת ם תםד‪.‬לו ו ת סל חו לי ע ל העבר‪ ,‬ו ה ב סי חי ע אין לבם‬
‫אמצעי לעקוף את המהמורות ששמה בדרכם ההנהגה הרשמית; היא סיפקה להם במה‬ ‫עו ד ת לו נ ה ע לי"‪ .‬וי ש ס תו הי הו די ם ל ד ב ר מ ה פ ו בי ם יי עי בו הו ד ב ר‬
‫להפיץ את תכניותיהם החדשניות‪ ,‬לגייס תומכים ולהפעיל לחץ חיצוני או ציבורי על‬ ‫ברגשי בבור ביאי ת ל שר ב פו הי‪ ,‬וילכו פ א תו ב שלום‪ .‬ס ה י היה‬
‫פ ש פ ש ה ש ר הזד■ לי פי ם ה ב אי ם ל א נ ד ע‪ ,‬י ען פ ע שי ה אי ש הז ה‬
‫ההנהגה‪.‬‬ ‫זרים פ א ד ‪ ,‬זד‪ .‬מ ה ל לו‪ ,‬תד‪ .‬מ ח ל לו‪ .‬עו ד ש סו ע ה ש פ ע נו ש ה פ ל ך ה פי ר‬
‫קו חברתי‪-‬פוליטי זה אפיין את רוב העיתונאים היהודים במרוקו; ובכל זאת אפשר‬ ‫פ ע ל ה שר ו‪ K*T‬מ ש ר ת שר ה חי לי ם ונ ש אר ע ל ס ע פ י ה ו א ך ע ל‬
‫להצביע על שלושה דורות עיקריים של עיתונאים יהודים‪ ,‬המובחנים לפי חינוכם )רבני‬ ‫היהודים‪ — .‬ב חוד ש ה ע בר ש מ ע ט שפו ע ה םובד‪ ,.‬שד‪.‬איש הדגול‬
‫או חילוני(‪ ,‬לפי תרבותם ולפי שפת כתיבתם )עברית‪ ,‬ערבית‪-‬יהודית‪ ,‬וצרפתית או ספרדית(‪.‬‬ ‫ם ~ ב ב ה ה ש ר ו ה שי ע ב חו ר פ ע ם ר' ש פו א ל פ נ נ פ א גו הנ ב ת ד ל ש ב ת‬
‫הדור הראשון כלל קבוצה של משכילים יהודים מערי החוף במרוקו‪ ,‬שקיבלו חינוך‬ ‫ב פו ד ה פיי ל פנ ט ב ב די פ ני ה מ ש ג ת ‪ 11586‬ב א י ס א נ ני ר ‪ .‬סד‪ .‬נ ד ל ה‬
‫רבני או מסורתי וכתבו בשפה העברית‪ .‬בני הקבוצה קיבלו את "הכשרתם" הראשונה‬ ‫ש פ־‪ .‬תני ב ה ב שו ר ח הג עי פ ה הז א ת‪ ,‬בי א פ ר ט א‪.‬חיגי ב ע ־ ט ב א‬
‫כעיתונאים כאשר שלחו את כתבותיהם לעיתונות ההשכלה היהודית באירופה‪ .‬חשיבותם‬ ‫ל ד רו ש ש לו בנו ו ב צ לו נ הי ה ‪ .‬א ח ר ור‪ .‬ש ב ע נו ש ש ב לעירו י'ש־לום‪,‬‬
‫בתרומתם לחידוש הקשר בין יהדות מרוקו למרכזים התוססים בפזורה היהודית‪,‬‬ ‫רר‪.‬קוד‪.‬גו חז קי‪ .‬ש ת הי ד‪ .‬בי א ת ו ב בי א ת ה ש ר ה צ די ק ר' כ ש ה פוג־‬
‫ובהוצאתם אותה מבדידותה‪ .‬דוגמה מובהקת לסוג זה של עיתונאים היה יצחק בן יעיש‬ ‫פיפיורי זצ־ל ב ע תי‪ .‬א ת דבר בי א תו לא י ד ע ט על נבין‪ ,‬א ך די‬

‫הלוי ממוגאדור‪.‬‬ ‫ל ט ש אנחנו יוד עיפ ‪ rx‬ל בו ד‪-‬פוב אל א חיו ד‪.‬יה ‪T‬ים‪ ,‬ובלי ספ ק‬
‫הדור השני כלל משכילים שכתבו בשפה הערבית‪-‬היהודית וייסדו בכוחות עצמם עיתונים‬
‫יהודיים שנועדו לתושבי המלאח‪ .‬הם הבינו כי כדי לקדם את בני קהילותיהם עליהם‬ ‫‪ w r o j‬ל ס דינ ת כ א רו קי ת הי ה לעזר י ל ת עיל‪ ,‬ויפי ם יח־יעו‪.‬‬
‫לתרגם את ערכי ההשכלה והמודרניזציה ‪ -‬שמקורם בשפה זרה ובסביבה תרבותית‬ ‫יצחק כן יעים הלי' ס*ם‪.‬‬
‫אירופית ‪ -‬ולהתאימם ללשון היהודית המקומית ולתרבותם‪ .‬תופעה זו החלה בטנג'יר‬
‫קטע ממאמר של יצחק בן 'עיש הלו' לעיתון‬
‫והגיעה לבשלותה בקזבלנקה‪ ,‬עם הוצאתו לאור של אור המערב‪.‬‬ ‫המגיד לי ש ר א ל‪ 15‬בפברואר ‪ .1894‬בכתבה‬
‫בני הדור השלישי היו משכילים שהתחנכו על ברכי התרבות האירופית במוסדות החינוך‬
‫המודרניים‪ ,‬והחלו לייסד עיתונים יהודיים מקומיים בשפות אירופיות‪ .‬הם ניסו לחזק‬ ‫מתוארות גזרות המסים החדשים שהוטלו‬
‫את הזהות היהודית של בני קהילתם‪ ,‬למרות תהליכי המודרניזציה ובעזרתם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫על היהודים וההבטחות שקיבלו כי תופסק‬
‫הם נטלו אמונות ומנהגים מסורתיים‪ ,‬ניסחו אותם מחדש והעניקו להם משמעות מודרנית‪.‬‬
‫קבוצות שאימצו את ערכי כי"ח והאמינו בתהליך האמנציפציה הדגישו ערכים כגון "כל‬ ‫ההתעללות בהם‬
‫ישראל ערבים זה בזה"‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪" ,‬וגר זאב עם כבש"‪ .‬דוגמה לעיתון של‬
‫קבוצה כזו הוא ‪) I ’Union Marocaine‬להלן‪" :‬האיחוד המרוקאי"(‪ .‬קבוצות לאומיות‬ ‫יצחק בן יעיש הלוי )נפטר ב־‪(1895‬‬

‫משכיל יהודי שחי במוגאדור ועסק במכירת‬
‫ספרים‪ .‬דמותו נשמרה בזיכרון ההיסטורי של‬
‫יהודי מרוקו בזכות מאמרים ששלח משנת‬
‫‪ 1891‬ועד יום מותו להצפירה‪ .‬מאמריו חשפו‬
‫בפני קהל הקוראים את מאבקיה של קבוצתו‬
‫לשיפור המצב הפוליטי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הכלכלי‬

‫והתרבותי של בני קהילתו‪.‬‬