Page 178 - morocco

‫הגר הלל‪72‬ו‬

‫מרוקו‬

‫ועל התנועה שנוסדה להגשמתו‪ .‬אגודת "אהבת ציון" בסאפי‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,1903‬נתנה‬ ‫המליץ‬
‫לכך ביטוי באיגרת לבנימין זאב הרצל‪:‬‬
‫ביטאונה של תנועת ההשכלה‪ .‬השבועון העברי‬
‫]‪ [...‬אם כי העיר עודנה רחוקה מכל חפץ אדיר ורעיון נשגב ביחס החברה‪ ,‬וכל מוסד‬ ‫הראשון שיצא לאור באודסה ההל משנת ‪I860‬‬
‫טוב ומועיל אשר בהתרוממות הנפש והרוה מקורו‪ ,‬עוד לא נודע בה‪ ,‬ומצב ישובה‬ ‫בידי אלכסנדר צדרבאום‪ .‬העיתון הביא‬
‫הרוהני ברע הוא מאד מאד‪ .‬בכל זאת ‪ -‬הורות להעתונים היקרים "המליץ"‬ ‫הדשות‪ ,‬הטיף להשכלה ונלהם בהסידות‪ .‬כתבו‬
‫ו"היהורי" ‪ -‬הרעיון הציוני פעם בחזקה בלב אחרים מאתנו‪ ,‬ולא נתן דמי לנו עד כי‬ ‫בו הנודעים שבסופרי ההשכלה ברוסיה ‪-‬‬
‫ביאליק‪ ,‬אהד העם‪ ,‬לילינבלום ואחרים‪ .‬בשנת‬
‫יסדנו אגודה אשר בשם "אהבת ציון" קראנוה ]דגש שלי‪ ,‬ה"ה[‪.‬‬ ‫‪ 1871‬העביר צדרבאום את העיתון לס" ט‬
‫פטרבורג‪ ,‬אך בגלל בעיות כספיות נפסקה‬
‫אצ"מ‪ ,‬תיק ‪.Z1 343/2652‬‬ ‫הופעתו בשנת ‪ .1873‬ביולי ‪ 1878‬הידש‬
‫צדרבאום את הופעתו‪ ,‬ובשנת ‪ 1886‬היה‬
‫השפעתה של העיתונות הייתה דו‪-‬סטרית‪ :‬מצד אהד‪ ,‬היא העבירה ליהדות צפון אפריקה‬ ‫לעיתון יומי‪ .‬בשנותיו האחרונות היה המליץ‬
‫הדשות מאירופה; מצד שני‪ ,‬היא סיפקה ליהדות אירופה מידע על מצבן של הקהילות‬ ‫לביטאונה הרשמי של תנועת הובבי ציון; הוא‬
‫היהודיות בצפון אפריקה‪ .‬הפרסומים ההוזרים ונשנים על מצוקותיהן יצרו דעת קהל‬ ‫נסגר ב‪ 1903-‬עקב תהרות עם עיתונים בשפה‬
‫אוהדת במערב‪ ,‬שהפעילה להץ ציבורי על מנהיגים יהודים בעלי הון והשפעה בהוגים‬
‫פוליטיים‪ .‬דוגמאות לכך הן השתדלותו של משה מונטיפיורי במרוקו ב‪ ,1864-‬ומאוהר‬ ‫היידית‪.‬‬
‫יותר מעורבותם של ארגונים יהודיים בין‪-‬לאומיים כגון כי"ה‪ ,‬התנועה הציונית‪ ,‬הג'וינט‬
‫והב"ד‪ .‬הלק מן המידע פורסם על ידי שד"רים‪ ,‬שליהים מארץ ישראל או סוהרים ומבקרים‬ ‫‪The Jewish Chronicle‬‬
‫שהגיעו מאירופה ומארץ ישראל; הלק אחר הגיע מפי בני המקום‪ ,‬בזכות תושייתם של‬
‫כמה משכילים יהודים‪ ,‬שהשתמשו בעיתונות היהודית כדי ליידע את הפזורה היהודית‬ ‫שבועון יהודי אנגלי שנוסד בנובמבר ‪1841‬‬
‫ומופיע עד היום‪ .‬העיתון מיסד עצמו במהירות‬
‫על מצב קהילתם ולהפעילה למען שיפורו‪.‬‬ ‫כשבועון המוביל של יהדות אנגליה וכעיתון‬
‫בין השנים ‪ 1964-1891‬יצאו לאור במרוקו ‪ 38‬כתבי עת יהודיים בשפות שונות‪ ,‬מרביתם‬ ‫איכותי‪ ,‬שפרסם מאמרים בספרות‬
‫בצרפתית והלקם בספרדית‪ ,‬בערבית‪-‬יהודית ובעברית‪ .‬כמה מהם היו דו‪-‬לשוניים‪ :‬צרפתית‬ ‫ובהיסטוריה‪ .‬העיתון פרסם הדשות יהודיות‬
‫ועברית‪ ,‬ספרדית וצרפתית‪ ,‬ערבית‪-‬יהודית וצרפתית‪ .‬מקצתם יצא מטעם ארגונים יהודיים‬ ‫בין‪-‬לאומית וביטא את רצונם של יהודי‬
‫בין‪-‬לאומיים )כגון כי"ה‪ ,‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬אוז"ה וכד'(; הלקם יצא מטעם אגודות‬ ‫אנגליה לשוויון פוליטי והברתי בבריטניה‪.‬‬
‫נוער‪ ,‬הינוך וסעד מקומיות‪ ,‬עסק בנושאים מוגבלים והופיע בתדירות נמוכה או בלתי‬ ‫העיתון נמנה עם העיתונים הספורים שדיווהו‬
‫סדירה‪ .‬עיתונים רבים פסקו לצאת לאור סמוך לאחר היווסדם‪ .‬ברם היו גם סיפורי‬ ‫על מעשי הזוועה של הנאצים במהלך מלהמת‬
‫הצלהה‪ :‬עיתונים שהוציאו לאור גורמים פרטיים הופיעו בתדירות קבועה )מדי הודש או‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬ומאוהר יותר על התפרצות‬
‫שבוע( במשך כמה שנים רצופות )בין שמונה לשש‪-‬עשרה שנים(‪ ,‬ועסקו בנושאים יהודיים‬
‫האנטישמיות במזרה אירופה‪.‬‬
‫כלליים‪.‬‬
‫היהודי‬

‫כתב עת שיצא לאור בשנות השבעים והשמונים‬
‫של המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬תהילה בפרסבורג‬
‫)ברטיסלבה‪ ,‬סלובקיה( ולאחר מכן בווינה‪,‬‬
‫בעריכתו של יעקב פישר‪ .‬כתב העת עסק בעיקר‬
‫בענייני "תורה והוכמה" ומיעט בידיעות‬
‫אקטואליות; כתבו בו רבנים מקהילות שונות‬
‫והוא נועד בעיקר לקוראים יהודים הרדים‪.‬‬
‫מטרתו המוצהרת הייתה להזק את השפה‬

‫והתרבות העברית‪.‬‬

‫‪ ,La Liberte‬ה חירו ת‪ ,‬יצא לאור בטנג'יר‬
‫בשנים ‪5‬ו‪9‬ו‪922-‬ו‪ ,‬בשסה הצרסתית‬