Page 173 - morocco

‫הספרות הרבנית ‪167‬‬

‫מרוקו‬

‫שבת‪ ,‬תפילין‪ ,‬המידות שעל האדם לאמץ בהתנהגותו‪ ,‬ועידוד בתקווה לגאולה שתבוא;‬
‫שרביט הזהב )קזבלנקה ‪ ,(1938‬הכולל תיאור מסע דמיוני לגיהנום ולגן עדן©מעין "התופ "ת‬
‫של דאנטה ועמנואל הרומי(‪ ,‬כתוב בעברית ובתרגום לערבית מאת הרב דוד דאנינו‪ ,‬מבני‬

‫מלאל‪.‬‬

‫שער הספר שרביט הז ה ב‪ ,‬קזבלנקה‪1938 ,‬‬ ‫פרשנות התלמוד‬

‫יחסית לתחומים אחרים‪ ,‬כמות היצירה בפרשנות התלמוד מעטה‪ .‬חכמי מרוקו נטו לראות‬
‫בלימוד התלמוד אמצעי להבנת ההלכה ולא מטרה לעצמה‪ ,‬ולכן במשך כל הדורות לא‬
‫הרבו לכתוב פרשנות לתלמוד‪ .‬בדורות האחרונים ניכרה ירידה משמעותית בכתיבה בסוגה‬
‫זו‪ .‬היו רבנים שחיברו עשרות ספרים בתחומים שונים‪ ,‬אך לא בסוגיות התלמוד; ביניהם‬
‫היו הרב רפאל משה אלבאז מצפרו‪ ,‬הרב יוסף כנאפו ממוגאדור‪ ,‬הרב יוסף בן נאים‬
‫מפאס‪ ,‬שחיבר חיבורים על אגדות הש"ס‪ ,‬הרב יוסף משאש ממכנאס ועוד‪ .‬חיבורים רבים‬
‫עוסקים בנושאים מגוונים‪ ,‬כגון חידושי תנ"ך‪ ,‬הלכה וש"ס‪ ,‬וחידושי הש"ס שבהם מועטים‪,‬‬
‫ולפעמים הם דנים בעיקר באגדות הש"ס‪ .‬חכמי מרוקו התעכבו בפירושיהם לתלמוד‬
‫בעיקר על הבנת דברי התלמוד על אתר‪ ,‬דיון ודקדוק בדברי רש"י‪ ,‬שלא תהיה בהם שום‬
‫מילה מיותרת או חסרת משמעות‪ .‬אולם אין הם מרבים לעמת בין הכתוב במסכתות‬

‫שונות זה מול זה או לעיין בדברי הראשונים שלא נדפסו בדף התלמוד‪.‬‬
‫להלן כמה חיבורים על התלמוד‪ :‬עבודת הלוי )ירושלים ‪ (1924‬מאת הרב אלעזר הלוי;‬
‫קול מבשר )ירושלים ‪ (1908‬מאת הרב משה רוזיליו ‪ -‬שניהם כיהנו כראשי ישיבות‬

‫במראכש; וחדד ותימא )ירושלים ‪ (1977‬מאת הרב רפאל אנקאווא‪.‬‬

‫הרב יוסף בן נאים )‪1882‬־‪(1961‬‬ ‫ספר מלכי רבנן‪ ,‬ירושלים‪1931,‬‬ ‫שער הספר ע בוד ת הלו'‪ ,‬ירושלים‪1924 ,‬‬

‫רב בפאס‪ .‬ניחן באהבת הספר‪ ,‬ואסף ספרים‬
‫רבים וכתבי יד יקרים בדפוס ובכתובים‪,‬‬
‫שמתוכם שאב מידע על חכמי מרוקו‪,‬‬
‫תולדותיהם ויצירותיהם‪ .‬ספרו מלבי רבנו הוא‬
‫מקור ביוגרפי וביבליוגרפי על חכמי מרוקו‪.‬‬
‫בן נאים כתב ‪ 48‬ספרים בנושאים שונים‪,‬‬
‫שרובם טרם התפרסם‪ .‬אחת הסיבות שבעטיין‬
‫לא עלה ארצה הייתה חששו להיפרד מספריו‪,‬‬

‫שמא ייפגעו בדרך‪.‬‬