Page 172 - morocco
P. 172

‫מבין החיבורים שנכתבו על התנ"ך‬                                                                    ‫משה עמאר‪166‬‬
‫במרוקו ונדפסו‪ ,‬בולט משמחי לב )ירושלים‬
‫‪ (1988‬מאת הרב רפאל בירדוגו‪ .‬הספר הוא‬                                                                                         ‫מרוקו‬
‫פירוש של כל ספרי התנ"ך‪ ,‬המושתת ברובו‬
‫על הפשט‪ .‬היו חיבורים שהוקדשו לפירוש‬                                                               ‫הרב רפאל בירדוגו )‪1747‬־‪(1821‬‬
 ‫פרק קיט בתהלים‪ ,‬הנקרא "תמניא אפי"‬
‫)שמונה פנים( או "אלפא ביתא"‪ .‬פסוקי‬                                                      ‫רב העיר מכנאס‪ .‬בזכות פעילותו וגדולתו זכה‬
‫הפרק הזה ערוכים בסדר אלף‪-‬בית‪ ,‬ולכל‬                                                      ‫לכינוי "המלאך רפאל"‪ .‬איש אשכולות‪ ,‬בקיא‬
‫אות מוקדשים שמונה פסוקים‪ .‬חיבורים‬                                                       ‫במקרא ובמדרש ומחדש נועז שתיקן תקנות‬
‫רבים נכתבו על פרשנים קדומים‪ ,‬כגון רש"י‬                                                  ‫רבות וחשובות לבני קהילתו‪ .‬מחיבוריו שראו‬
                                                                                        ‫אור דפוס‪ :‬משפטים ישרים‪ ,‬ספר שו"ת על‬
              ‫והרא"ם )רבי אליהו מזרחי(‪.‬‬                                                 ‫ארבעת חלקי שולחן ערוך )קראקוב ‪;(1891‬‬
                                                                                        ‫תורות אמת‪ ,‬חידושים וביאורים על ארבעת‬
                                                                                        ‫חלקי שולחן ערוך )מכנאס ‪ ;(1939‬שרביט‬
                                                                                        ‫תזתב‪ ,‬חידושים על הש" ס )ירושלים ‪­1975‬‬
                                                                                        ‫‪ ;(1978‬מי מנוחות‪ ,‬דרשות על התורה )ירושלים‬

                                                                                                                                ‫‪.(1900‬‬

                                                                  ‫הדרוש‬

                                              ‫ספרות הדרוש היא ספרות מרכזית בחיי‬
                                              ‫עם ישראל מימי הביניים עד למאה‬
                                              ‫העשרים‪ .‬הדרשן נושא דרשה בעל פה לפני‬
      ‫הציבור בהזדמנויות שונות ומביא בדרשתו שער הספר רישא וסיפא‪',‬חשלום‪1923,‬‬
                                              ‫מקורות מהתנ"ך‪ ,‬מהתורה שבעל פה‬
‫ומדברי חכמים ראשונים‪ ,‬כפי שפירשו אותם חכמים שבאו אחריהם‪ .‬תפקידו של הדרשן‬
‫היה להדגיש ולהטעים את המרכיבים המתאימים ליום שבו נישאה הדרשה ולהקשרה‪,‬‬
‫כגון בעת אירוע מיוחד‪ .‬הוא עמל על מבנה הדרשה וצורתה‪ ,‬על הצגת הדברים הידועים‬
‫בצורה חדשה ובתוספת מידה של חידוש רעיוני בפרשנות שהוא נותן לדברים‪ ,‬כדי שהדרשה‬
‫תרתק את תשומת לב הציבור‪ ,‬ותשאיר בו את רישומה האסתטי נוסף על משקעה‬

                                                                         ‫האינטלקטואלי‪.‬‬
‫מאות חיבורים נכתבו במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים בתחומי הדרוש‪ .‬בדרך כלל בנויים‬
‫הדרושים לפי נושאים‪ :‬שבתות מיוחדות‪ ,‬כגון שבת הגדול )שבת שלפני פסח(‪ ,‬שבת כלה‬
‫)שבת שלפני שבועות(‪ ,‬שבת תשובה )שבת שלפני יום הכיפורים(; דרושים למעלת הצדקה‪,‬‬
‫כלומר מתן צדקה‪ ,‬הישיבה בארץ ישראל‪ ,‬מידות והנהגות‪ ,‬הספדים ועוד‪ .‬כאלה הם‬
‫החיבורים נטפי מים וזרש משת )ירושלים ‪ ,1975-1973‬ולוד ‪ (1999‬על פרשיות השבוע‪,‬‬
‫שבתות מיוחדות והספדים‪ ,‬מאת הרב משה מלכא; נחלת אבות )שמונה כרכים‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ ,(1987-1971‬דרושים על פרקי אבות מאת הרב יוסף משאש; זשנת בשמן )פאס ‪,(1963‬‬

                    ‫דרשות לנושאים שונים במעגלי החיים מאת הרב שמואל אבן דנאן‪.‬‬
‫במרוקו לא נכתבו ספרים רבים בנושאי פילוסופיה‪ ,‬אם כי יש ידיעות על ויכוחים‬
‫בענייני אמונות ודעות בין רבנים לחכמים מוסלמים‪ .‬בכמה ספרי דרושים יש מושגים‬

        ‫בשאלות פילוסופיות‪ ,‬במיוחד בחיבוריו של הרב רפאל בירדוגו בתחומי הדרוש‪.‬‬

                                    ‫ספרות המוסר‬

‫בנוסף לספרי הדרוש‪ ,‬המלאים גם בדברי מוסר והנהגות‪ ,‬התחברו כמה קונטרסי מוסר‬
‫שנדפסו עם ספרים אחרים של מחברם‪ .‬למשל ארבעת שומרים )פאס ‪ (1942‬מאת הרב‬
‫רפאל משה אלבאז מצפרו‪ ,‬מוסר השכל על שמירת הברית )כלומר להתרחק מניאוף(‪,‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177