Page 171 - morocco
P. 171

‫הספרות הרבנית ‪165‬‬

‫מרוקו‬

                                ‫פרד"ס‬                                             ‫פרשנות המקרא‬

‫ראשי התיבות של פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרש וסוד‪ ,‬שהן‬         ‫הפירושים שנכתבו במרוקו מקיפים בעיקר את חמישה חומשי תורה‪ ,‬וספרים מהנ"ך‬
‫שיטות עיון שונות ללימוד התורה ופרשנותה‪.‬‬        ‫שיש בהם שימוש בבתי הכנסת במועדים קבועים‪ ,‬בעיקר תהלים‪ ,‬משלי‪ ,‬איוב וחמש‬
                                               ‫מגילות‪ ,‬אף שלא תמיד הפירוש הוא שיטתי ומקיף‪ .‬אפשר לחלק את החיבורים על התורה‬
        ‫הרב יעקב אביחצירא )‪1807‬־‪(1880‬‬
                                                                                                                        ‫לארבעה סוגים‪:‬‬
‫רב ומקובל‪ ,‬ראש שושלת צדיקים הידועה‬             ‫א‪ .‬חיבורים המפרשים את הפסוקים בצורה שיטתית על דרך הפרד"ס‪ .‬כאלה הם הספרים‬
‫בארץ ישראל ובעולם היהודי‪ .‬נולד בריסאני‬         ‫פתוחי חותם )ירושלים ‪ (1903‬מאת הרב יעקב אביחצירא מתאפילאלת; תורה וחיים‬
‫שבאזור תאפילאלת‪ .‬עמד בראש הקהילות של‬
‫אזור תאפילאלת ושימש בהן אב בית דין‬                      ‫)ג'רבה ‪ (1952‬על התורה ונ"ך מאת הרב ישועה מסעוד עובדיה מהעיר צפרו‪.‬‬
‫תקופה ארוכה‪ .‬התפרסם בגדולתו בתורה‪,‬‬             ‫ב‪ .‬חיבורים שבפרשנותם נוקטים בדרך כלל שיטה אחת‪ ,‬כגון הקבלה או הרמז והגימטריות‪.‬‬
‫בחסידותו המופלגת ובפעילותו לטובת בני‬           ‫מביניהם נזכיר את מנחת יהודה‪ ,‬וזאת ליהודה ונודע ביהודה )פאס ‪,(1947-1935‬‬
‫קהילתו‪ .‬חיבר ספרים רבים שזכו למהדורות‬          ‫שלושתם מפרשים את התורה והנ"ך בדרך הרמז מאת הרב יהודה אבן דנאן; מחשוף‬
‫רבות‪ .‬בשנת ‪ 1880‬נפטר במצרים‪ ,‬בדרכו לארץ‪,‬‬
‫ונקבר בדמנהור‪ ,‬סמוך לאלכסדריה‪ .‬מקום‬                      ‫הלבן )ירושלים ‪ ,(1892‬פירוש קבלי על התורה מאת הרב יעקב אביחצירא‪.‬‬
‫קבורתו היה לאתר עלייה לרגל‪ ,‬אשר מרבים‬          ‫ג‪ .‬חיבורים המקדישים לכל פרשה דרשה אחת‪ ,‬שכותרתה פסוק מספרי החכמה ‪ -‬תהלים‪,‬‬
‫לעלות אליו מאז חתימת הסכם השלום עם‬             ‫משלי‪ ,‬קהלת‪ ,‬איוב ‪ -‬או מאמר חז"ל מהתלמוד או מהמדרשים‪ .‬לאחר מבוא רחב‬
‫מצרים‪ ,‬ובקהילות שונות עורכים הילולה ביום‬       ‫וביאור נושא הדרשה הוא נקשר לרעיון מתוך פרשת השבוע‪ .‬יש חיבורים שבסוף הדרשה‬
‫פטירתו‪ .‬כתב חיבורים פרשניים‪-‬דרשניים‬            ‫מפרשים גם כמה פסוקים מהפרשה; כך עושה מי מנוחות )ירושלים ‪ ;1900‬חלק ב‪:‬‬
‫רבים בהשפעת הקבלה‪ ,‬ובהם פתוחי חותם‪,‬‬            ‫ג'רבה ‪ (1942‬לרב רפאל בירדוגו ממכנאס‪ .‬חיבורו נוטה לשכלתנות ומכיל פירושים‬
‫מעגלי צדק; שערי ארוכה; דורש טוב; בגדי‬
‫השרד )פירוש על ההגדה של פסח(‪ ,‬מחשוף‬              ‫ורעיונות מקוריים‪ ,‬והגותו ספוגה בפילוסופיה היהודית הספרדית של ימי הביניים‪.‬‬
‫הלבן; לבונה זכה‪ ,‬ועוד‪ .‬חלקם הגדול יצא‬          ‫ד‪ .‬חיבורים הבונים תלי תלים של רעיונות ופירושים עד כדי ספר שלם המתבסס על מילה‬
                                               ‫או על מילים ספורות מפסוק במקרא או מפרשה‪ ,‬כגון רישא וסיפא )ירושלים ‪(1923‬‬
                                       ‫בדפוס‪.‬‬  ‫מאת הרב דוד אביחצירא מתאפילאלת‪ ,‬שפרשנותו מבוססת על המילה הראשונה‬
‫מחיבוריו שנדפסו‪ :‬שו"ת יורו משפטין ליעקב‬
‫)ירושלים ‪ ;(1883‬פתוחי חותם‪ ,‬חידושים על‬                                                                           ‫והאחרונה שבפרשה‪.‬‬
‫התורה בדרך המוסר והקבלה )ירושלים ‪;(1903‬‬
‫יגל יעקב‪ ,‬קובץ שירים שכתב )אלג'יר ‪.(1905‬‬

‫שער הספר מי מנו חות‪ ,‬ירושלים‪1900 ,‬‬             ‫שער הספר מנ ח ת י הו ד ה פ א ס ‪1914‬‬  ‫תמונת הרב יהודה אב! דנא!‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176