Page 167 - morocco
P. 167
הספרות הרבנית 161
מרוקו
אמנם לעת כזאת אשר כל מארוק ככרך גדול יחשב ,והקהלות שייכי אהדדי בכל
ענייניהם ,ורבים הועברו מעיר לעיר לרגל מסחרם ,גם מתחתנים זו בזו ,ואין יחוד
ושום התבודדות לשום קהלה ,עכשיו חובה הכרחית לחבר הקהלות להיותם לאחדים
בכל תקנותיהם ומנהגיהם ובכל הנהלתם המשפטית ,בדבר המתאים בגזירה שוה לכולם.
היוזמים הגדירו את מטרות הכינוס במבוא:
הרב ש או ל אבן דנ אן א .טהרת ההלכות בדינים ובמנהגים אשר אינם בשוה בערי מארוק.
ב .תקנות והנהגות לפי המצב ,לטובת הדת והיהדות ולטובת החיים.
) (1 9 7 2 -1 8 8 3
מבוא לחוברת א ,בתוך :עמאר ,עמ' .212
בנו של הרב שלמה אבן
דנאן ,ורבה הראשי של מרוקו בשנים 1947 המטרה הראשונה של הכינוס הייתה לאחד את המנהגים הקיימים בעניינים שונים בדיני
.1967לפני כן כיהן כרב בערים שונות .בעת אישות ובענייני הלכה ,וכן בדיני איסור והיתר .ייתכן שבצירוף "טהרת ההלכות" התכוונו
כהונתו הקים בית מדרש לרבנים ברבאט ויזם שבשעה שבאים לאחד את המנהגים יבדקו את מקורותיהם כדי שיתקבל המנהג המבוסס
כינוסים רבניים שבהם נדונו בעיות הזמן.
פרסם את התקנות שהתקבלו בכינוסים אלה ביותר במקורות ההלכתיים.
בחוברות .התקנות חייבו את כל בתי הדין המטרה השנייה הייתה לתקן תקנות חדשות כדי לפתור ,לעתים אף בניגוד להלכה,
במרוקו לפסוק או לפעול לפיהן .בסוף ימיו בעיות כגון בעניינים הקשורים בממון או באימוץ דעה מסוימת בהלכה ובהפיכתה לתקנה
עלה לארץ ונפטר בירושלים .מחיבוריו :הגם מקובלת על כולם .לאחר הסכמת השלטונות לכינוס הרבנים נעשו ההכנות ונוסח תקנון,
שאול ,שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך שבו נקבעו דרכי הדיון ,המשתתפים ,קבלת ההחלטות ופרסומן ,ועוד .הכינוס הראשון
)ח"א :פאס ,1959ח"ב :ירושלים ,תשל"ז(. נערך ב ;194?-עד לשנת 1955נערכו שישה כינוסים.
ראוי לעיין בנוהלי קבלת ההחלטות .דרכי ההכרעה נקבעו על פי רוב בהצבעה גלויה,
כשכל קולות המשתתפים שווים בערכם .מאחר שההחלטות התקבלו במשא ומתן פנים
אל פנים ,חל עליהן הכלל "אחרי רבים להטת" ©שמות כג ,ב( ,והן חייבו את כולם .הזמן
המוקצב לדיון הוגבל מראש ,אלא אם כן הוחלט אחרת.
כל משתתף קיבל לפני הדיונים את רשימת הנושאים לדיון ואת התקנות המוצעות ,וכך
יכול היה לגבש עמדה מראש .הרבנים היו מודעים לכך ,שכמעט אין אפשרות להגיע
להכרעות בדיון ארוך ,במשא ומתן הלכתי מייגע ובשכנוע הדדי .שכן למרות החשיבות
שבדיון ארוך ,התועלת המעשית ממנו קטנה ואולי אפסית ,לסברות של בעד ונגד אין סוף
וגבול ,ולכל דעה אפשר למצוא סברה ונימוק בראשונים ובפוסקים ,דבר שיקשה על
קבלת החלטה ואולי אף ימנע אותה .הנושאים היו רבים ,כפי שציין הרב שאול אבן דנאן:
איך שיהי ,לא עת עתה לברר ההלכות עפ"י ]על פי[ הדין במו"מ ]במשא ומתן[ של
קושיות ותירוצין .רק זאת מטרת האסיפה ,לגמור את הדין הצריך תקון לפי המצב
בנחוץ לו עפ"י תקנה מוחלטת ,וכך היא דרכה של האומה הישראלית מיום שחרב
ביהמ"ק ]בית המקדש[ ועד עתה ,דור אחר דור ,רבותינו הראשונים מישרים אורחות
משפט בנחוץ לאותה העת בתקנה מוחלטת ,אף נגד משפט ברור.
עמאר ,עמ' .218
קביעת זמן קצר לדיון בכל נושא הייתה מסודות הצלחתה של מועצת הרבנים ,שבפרק
זמן קצר יחסית הכריעה בנושאים רבים.
להלן מקצת הנושאים שנידונו :שידוכין; מזונות; מורדת; כתובות; אימוץ; גיטין; חליצה;
ניאוף; פסולי קהל; ירושה; מורשים ]עורכי דין[; תלמודי תורה וחינוך; שבת; הילולות;
כשרות; שחיטה וטריפות; ניקור; מקוואות וטהרת המשפחה; סופרי סת"ם וסופרי גיטין,
מוהלים ,ועוד.
