Page 166 - morocco

‫מ בה עמאר‬ ‫‪60‬ו‬

‫מרוקו‬

‫חוק הד"נים שנחתם בין הממשלה המרוקאית ובין ‪ niw aan‬הצרפתית‪1918 ,‬‬

‫תוצאת לפועל‬ ‫‪ .1‬להקים בערים שייקבעו ב"י הארטי‪1‬י‪1‬ייר >הה‪ 1‬ק הממשלתי( בתי‬
‫‪ .12‬הזוכה בדין זכותו לקבל העתק הפסק עם בקשה‪ ,‬להוצאה‪ ,‬לפועל‬ ‫דינים שיהיו מוסמכים לדון בענייני אישות וענייני ירושהשל היהודים‬

‫מתורגמת בצרפתית ע"י המזכיר‪.‬‬ ‫המרוקאים‪ .‬כל עיר תצוין עם אגפיה‪.‬‬
‫‪ .13‬הודעת הפסק דין לבעלי הדין תהוה‪ ,‬בישיבת בית הדין‪ ,‬ובעניין פסק‬ ‫‪ .2‬בכל בית דין יהיה אב בית הדין‪ ,‬שני דיינים ומזכיר‪ ,‬כולם יתמנו‬
‫שנפסק שלא בפני אהד מהצדדים יקבל הודעה על כך ע"י המזכיר‪.‬‬
‫‪ .14‬ההוצאה תהיה ע" פ בקשת הזוכה בדין ע" פ דין תורה‪ ,‬וההוק‪ ,‬כרגיל‪.‬‬ ‫ע"י ר‪,‬ארטיויזייר‪.‬‬
‫‪ .3‬כל עיר שאין בה‪ ,‬בית דין יתמנה‪ ,‬בה‪ ,‬רב דיליגי >ציר( שיהיה‬
‫תיקור תדין)ערעור(‬ ‫משניה על סופרי בית דין ויטפל בשלומות‪ .‬כל ענייני ה‪,‬משפט‬
‫‪.15‬הפסק דין שנפסק ]שלא[ בפני בעל דין הבע"ד ]ר‪,‬בעל■דין[ זכותו‬ ‫יוגשו לפני בית דין המהוזי‪ ,‬מלבד אם המתדיינים יקבלו על עצמם‬
‫לערער עליו תוך ה' ימים מיום שהודע לו הפסק ואז הוזר הדין‪,‬‬ ‫לדון לפני הרב הדיליגי‪ ,‬ואז לא יוכלו להגיש ערעור על הפסק‬
‫ה‪,‬מזכיר יזמין שוב את המתדיינים לסדר טענותיהם‪ ,‬ואם גם אז לא‬
‫יופיע‪ ,‬בית הדין יכול לפסוק שלא בפניו ושוב אין לו זכות לערעור‪.‬‬ ‫שיפסוק ביניהם‪.‬‬
‫‪. 16‬כל אהד מהצדדים רשאי לערער על פסק בית הדין תוך ל' יום‬ ‫‪ .4‬המתדיינים יגישו תביעותיהם לפני הב"ד ]ר‪,‬בית■דין[ ע"י כתב‬
‫וקבלנא על שם ה‪,‬אב בית דין‪ ,‬כתובה על נייר ממשלתי‪ ,‬התביעה‬
‫שתהלתם מיום שנגמר ונאמר להם הפס"ד או מיום שהודע להם‪.‬‬
‫‪ .17‬בקשת הערעור יכולה‪ ,‬להיות בישיבת בין הדין או לפנות ישירות‬ ‫תקבל מספר סידורי‪ ,‬המתדיינים יוזמנו לדין ע"י המזכיר‪.‬‬
‫לבית הדין הגדול‪ ,‬המזכיר ירשום הערעור בפנקס מיוהד ויודיע על‬ ‫‪ .5‬הבעלי דינים יופיעו לדין הם בעצמם או בא כהם הופעת הנתבע‬

‫כך מיד לאב בית הדין‪.‬‬ ‫לדיין יכולה‪ ,‬להתבקש‪.‬‬
‫‪ .18‬הערעור יעכב את ההוצאה לפועל‪ ,‬מלבד אם אב בית הדין יהליט‬ ‫‪ .6‬מושב בית הדין יהיה פומבי במקום מסוים ובשעה מסוימת בב"ד‪,‬‬
‫ההפך שנראה‪ ,‬לו כן לסיבה מוצדקת‪ ,‬זמן ההיקור דין ז"א ]זאת‬ ‫אמנם רשאי האב ב"ד לעשות ישיבה סגורה‪ ,‬אם יהיה צורך בכך‪,‬‬
‫אומרת[ הלי יום לא יעכב את ההוצאה לפועל כל זמן שהצד השני‬ ‫אולם צריך לרשום את זה בתיק‪ ,‬ובכל אופן שיהיה‪ ,‬קריאת הפסק‬

‫לא ביקש ערעור‪ ,‬ורק אם כן ביקש ערעור אין לבצע הפסק דין‪.‬‬ ‫דין תר‪,‬יר‪ ,‬פומבית‪.‬‬
‫‪.19‬כל העתק ייכתב על נייר ממשלתי ויהיה מבויל‪.‬‬ ‫‪ .7‬בכל פסק דין יהיו רשומים דברים א ל ה השם‪ ,‬הכתובת והמקצוע‬
‫של הבעלי דינים‪ ,‬העניין שעליו מתדיינים‪ ,‬טענותיהם ודברי העדים‪,‬‬
‫ת‪,‬סופרים)נוטריונים(‬
‫‪.20‬אה־ שנה תמימה מהיום>‪ (1918‬אין שום סופר יהודי רשאי לעשות‬ ‫נוסה הפסק דין והתאריך בעברית ובצרפתית‪.‬‬
‫מלאכתו אם לא יתמנה‪ ,‬ע"י ר‪,‬ארטיויזייר אה־ שיהליטו עליו הב"ד‪,‬‬ ‫‪ .8‬פסקי הדין ייכתבו בעברית ויועתקו תוך כ"ד שעות בפנקס מיוהד‪.‬‬
‫העוב־ ע"ז ]על זה[ ייענש ע"י הממשלה וישלם הנזקים שנג־מו על‬ ‫כל פסק דין יקבל מספר סידורי‪ .‬בפנקס לא יהיו מהקים‪ ,‬כתב על‬
‫גבי כתב או שורה‪ ,‬הלקה‪ .,‬כל פסק דין יהיה התום בשלושה‪ ,‬דיינים‪,‬‬
‫ידו‪[...] .‬‬
‫‪ .23‬בסוף כל הודש יגישו ה‪,‬סופ־ים אתה‪,‬פנקס לאב בין הדין שיהתום בו‬ ‫‪,‬ם התיקונים יהתמו עליהם ‪ ',‬דיינים‪.‬‬
‫אה־ שיבדוק אותו שאין בו שום קלקול‪ .‬הסופ־ים י־שמו על הפנקס‬ ‫‪ .9‬הבית דין רשאי לפסוק הדין שלא בפני בעל דין שהוזמן ב' פעמים‬
‫כל העתק שיתנו‪ .‬הפנקס המלא יימס־ מיד להאב בית דין או לה־ב‬ ‫רצופות ט"ו יום בין הזמנה להזמנה‪ ,‬ולא הופיע ולא נתן סיבה‬

‫הב־ עי־ ©הדיליגי( שיהתום בו ויאש־הו‪.‬‬ ‫הוגנת לאי הופעתו‪.‬‬
‫‪ .24‬הסופ־ים מהויבים להציג הפנקס בכל זמן שייד־ש מהם‪.‬‬ ‫‪. 10‬כל אהד מהצדדים רשאי לקבל העתק פס"ד מתורגם בצרפתית והתום‬
‫עמאר‪ ,‬עמי ‪.209-207‬‬
‫ע"י מזכיר בית הדין ומאושר ע"י ה‪,‬אב בית דין‪.‬‬
‫‪. 11‬בכל הודש המזכיר ישלה להויזיר רשימת הפסקי דין שנפסק בבית‬

‫דין במשך כל ההודש‪.‬‬

‫ובנושאים אחרים‪ ,‬וחכמי מרוקו התקשו למצוא להן פתרון אחיד במסגרת ההלכה‪.‬‬
‫ההתמודדות עם בעיות הלכתיות שהתעוררו בחיי היום‪-‬יום העלתה את הצורך בכינוס‬
‫רבנים‪ ,‬ובשנת ‪ 1947‬התכנסו חכמים בכינוס‪ ,‬שלימים נודע בשם "מועצת הרבנים"; הרוח‬
‫החיה שמאחוריו היה הרב שאול אבן דנאן‪ .‬ביטוי לצורך בכינוס ניתן במבוא לחוברת‬

‫הראשונה של מועצת הרבנים‪:‬‬