Page 168 - morocco
P. 168

‫מ בה עמאר‬  ‫‪162‬‬

                                                                                                    ‫מרוקו‬

‫מאחר שסמכות הרבנים הוגבלה לדיני אישות וירושות‪ ,‬יש לראות בהחלטות שהתקבלו‬
‫בנושאים החורגים מסמכותם‪ ,‬כגון שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬תלמודי תורה‪ ,‬חינוך ועוד‪ ,‬מעין המלצות‬
‫או התוויית דרך לפעילות החכמים במקומותיהם‪ .‬מרבית הציבור היהודי לא היה מודע‬
‫להגבלת סמכותם של החכמים‪ .‬מנסחי ההחלטות הרגישו כנראה בהבדל שבין החלטות‬
‫מחייבות‪ ,‬שאפשר לכוף את ביצוען‪ ,‬לבין אלה שאין לכוף את ביצוען‪ .‬החל בכינוס הרביעי‬
‫)‪ (1952‬נחלקו ההחלטות לשני סוגים‪" :‬תקנות" שאפשר לכוף את ביצוען‪ ,‬ו"אזהרות" שהן‬

                                                                           ‫מעין המלצות‪.‬‬
‫ב‪ 1955-‬פסקו הכינוסים וכמה נושאים נשארו תלויים ועומדים ללא הכרעה‪ .‬ייתכן‬
‫שהסיבה להפסקתם הייתה קבלת העצמאות של מרוקו‪ ,‬וחשש הרבנים שהשלטונות יצרו‬
‫את צעדיהם; נוסף על כך עליית יהודי מרוקו לישראל גברה אז‪ ,‬והקהילות הלכו והידלדלו‪.‬‬

                                                       ‫תקנון מועצת הרבנום‬

‫י‪ ,‬בעל השאלה לו הזכות לנאום באסיפה‪ ,‬ואם הם שניים או יותר‪,‬‬           ‫א‪ ,‬זמן האסיפה‪ ,‬פעם אחת בשנה בחודש סי‪1‬ן המוב"ת‪ ,‬משך שני ימים‪,‬‬
                                              ‫ינאמו ראשון ראשון‪,‬‬                                         ‫ב‪ ,‬מקום האסיפה‪ ,‬בעי" ת רבאט‪,‬‬

‫יא‪ ,‬כל מו"מ של הלכה יהי בין הרבנים בדרך קצרה‪ ,‬שעה אחת לא יותר‪,‬‬      ‫ג‪ ,‬חברי האסיפה‪ ,‬המה רבני הב"ד הגבוה‪ ,‬ונשיאי הבתי דינים של ערי‬
‫לבד אם הסכימו הנאספים להמשך עוד זמן הוויכוח‪ ,‬הרשות בידם‪,‬‬                                                                       ‫מארוק‪,‬‬
‫יב‪ ,‬אחר הוויכוח‪ ,‬כנ"ז‪ ,‬תהיה החלטה לאותו עניין על פי רוב דעות‬
                                                                    ‫ד‪ ,‬ב"ד הגבוה בידם היכולת לספח לפעמים לאסיפה גם משאר רבני‬
                         ‫בגלוי‪ ,‬וכן יקום בעתיד בכל ערי מארוק‪,‬‬       ‫הבתי דינים וגם מהרבנים הדיליגים‪ ,‬וכוחם יהיה שווה לחברי‬
‫יג‪ ,‬ההחלטות ייכתבו בספר חוקה המיוחד לכך‪ ,‬בביאור כל הדברים‬
‫שנאמרו בעניין ההוא הפסקי דינים שנכתבו מאת דורשיהם‪ ,‬וגם‬                                                                        ‫האסיפה‪,‬‬
‫תמצית המו"מ של הלכה שבתוך האסיפה והחלטה אחרונה בעניין‬                    ‫ה‪ ,‬אם אי אפשר לנשיא לבוא‪ ,‬ישלח מ"מ אחד מרבני בית דינו‪,‬‬
                                                                         ‫ו‪ ,‬כל רב מהחברים יש לו הכוח להעמיד על הפרק שאלה אחת‪,‬‬
                                                             ‫הרוב‪,‬‬  ‫ז‪ ,‬השאלה תהי כעין פסק‪ ,‬בדרך קצרה‪ ,‬בשפה ברורה‪ ,‬בכתיבה ישרה‪,‬‬
‫יד‪ ,‬תוכן הנדונים שתדון עליהם "מועצת הרבנים" בשנה הזאת‪ ,‬התש"ז‬
‫‪ , 1947‬יוגש מאת ב"ד הגבוה לאסיפה‪ ,‬ובשנות הבאות בעה"ו יהיה‬                    ‫באין לערב פלפול של מו"מ אשר אינו מן הצורך לעניין‪,‬‬
                                                                    ‫ח‪ ,‬לפני ב"ח לזמן האסיפה ישלחו הרבנים העתקה מדברי שאלתם‬
                                                ‫הדבר כסעיף ו' ח'‪,‬‬    ‫כנ"ז לרבני הב"ד הגבוה‪ ,‬להסדרה בהערכה לפני "מועצת הרבנים"‬

‫עמאר‪ ,‬עמ' ‪.214-213‬‬                                                                                 ‫כפי הראוי לה‪ ,‬שהנחוץ נחוץ קודם‪,‬‬
                                                                                 ‫ט‪ ,‬גם יוכלו להעדר איזו שאלה אשר לא ישרה בעיניהם‪,‬‬

   ‫חברי מו עצ ת הרבנים של מרוקו ב אסיפ ה השניה‬

                                 ‫שהתקיימה ב שנ ת ‪1949‬‬

 ‫שורה ראשונה)מימין לשמאל(‪ :‬הרב שמעון כהן‪,‬‬
        ‫הרב ברוך טולידאנו‪ ,‬הרב מיכאל אנקאווא‪,‬‬

 ‫הרב שאול אבן דנאן‪ ,‬הרב הראשי וראב"ד ליהדות‬
  ‫מרוקו‪ ,‬מר מוריס בוטבול המפקח על בתי הדין‪,‬‬
          ‫הרב ח"ם דוד סירירו‪ ,‬הרב יוסף מימרא!‬
  ‫שורה שנייה‪ :‬הרב אחרן חסין‪ ,‬הרב יוסף משאש‪,‬‬
   ‫הרב אליהו מלכה‪ ,‬הרב רחמים לוי‪ ,‬הרב מכלוף‬
    ‫אביחצירא‪ ,‬הרב ח" ם דוד אבן סוסאן‪ ,‬הרב דוד‬
                                          ‫עובדיה‬
       ‫שורה שלישית)עליונה(‪ :‬מר אברהם אוחיון‪,‬‬

 ‫הרב יחיא בן הרוש‪ ,‬הרב יעקב בירדוגו‪ ,‬הרב מימון‬
  ‫אוחיון‪ ,‬הרב ידידה מונסונ"גו‪ ,‬הרב שלום משאש‪,‬‬
‫הרב דוד אלעסרי‪ ,‬הרב יהושע ממן‪ ,‬הרב יוסף ח"ם‬

                     ‫אלמאליח‪ ,‬הרב ציון אבן דנאן‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173