Page 169 - morocco

‫הספרות הרבנית ‪163‬‬

‫מרוקו‬

‫על תקנה בא>חוד מנהגב הטרוסות‬

‫הנושא על בוריו ולבדוק כל מנהג לגופו‪ ,‬הוא הציע להקים ועדת‬ ‫במרוקו חיו מנהגים שונים בנוגע לדיני טריפות ©במיוחד בדיני‬
‫שוחטים מומחים‪ ,‬שתעבור על כל המנהגים הקיימים‪ ,‬תפרט את‬ ‫טריפות הריאה ודרכי בדיקתם(‪ ,‬חלקם בא ממסורת ספרד שהביאו‬
‫הנושאים שבהם קיימים הבדלים בין קהילה לקהילה‪ ,‬ותחווה את דעתה‬ ‫אתם המגורשים‪ ,‬והוכנסו למרוקו תוך כדי עימות עם התושבים‪,‬‬
‫על המנהגים שלא נראים לה‪ ,‬גם אם הם אחידים‪ ,‬דעתו הייתה שיש‬ ‫וחלקם נ א ממסורות מקומיות‪ ,‬בולטים מביניהם מנהגי פאס‪ ,‬מכנאס‬
‫ומראכש‪ ,‬כל עוד היו הקשרים בין הקהילות רופפים‪ ,‬חיה כל קהילה‬
‫לעשות בדק בית יסודי במנהגים לפני שינוים ואיחודם‪,‬‬ ‫לפי מנהגיה בלי שהדבר עורר חיכוכים‪ ,‬אולם הדברים השתנו מעת‬
‫ממצאי הוועדה ‪ -‬עשרים ושש הלכות שונות מעיר לעיר ‪ -‬הוגשו‬ ‫שהקשרים בין הקהילות הלכו והתחזקו‪ ,‬ההבדלים במנהגים התחדדו ‪,‬‬
‫לכינוס מועצת הרבנים בשנת ‪ ,1950‬לאחר הקראתם הציע הרב אבן‬ ‫והורגש עורך לאחד את המנהג בכל הקהילות במרוקו‪ ,‬במיוחד‬
‫דנאן להקים ועדה נוספת שתורכב מחמישה דיינים‪ ,‬שיהיו גם מומחים‬ ‫בנושא הטריפות‪ ,‬שהוא עיסוק יומיומי‪ ,‬ואכן‪ ,‬בכינוס השני של‬
‫בטריפות הלכה למעשה‪ ,‬ומשלושה שוחטים מומחים‪ ,‬חברי הוועדה‬ ‫מועצת הרבנים של מרוקו העלה הרב יחיא בן הרוש את הנושא‬
‫נבחרו ממקומות שונים‪ ,‬כנראה כדי שלכל מנהג יהיה ייצוג שווה‪,‬‬ ‫לדיון‪ ,‬הוא הציע להחיל את מנהגי הטריפות של קהילת מכנאס‬
‫והוטל עליהם לחלק את הממצאים לא־ בעה חלקים‪ ,‬בכל חלק כאר בעה‬ ‫בכל קהילות מרוקו ‪ ,‬בנימוק שמנהג זה עבר את ביקורתם של חכמים‬
‫סעיפים‪ ,‬והטיפול בו יימשך כרבע שנה‪ ,‬בתקופה זו הוטל על חברי‬ ‫גדולים למן המאה השמונה־עשרה‪ ,‬אשר חיברו עליו ביאורים וכתבו‬
‫הוועדה‪ ,‬כל אחד בביתו‪ ,‬ללמוד את המקורות ההלכתיים למנהגים‬ ‫ספרים‪ ,‬וקהילות רבות נוהגות לפיו‪" ,‬אשר על כן על עסקי עתה‬
‫השונים‪ ,‬לגבש עמדה בכל סעיף‪ ,‬ולהחליט איזה מנהג עדיף‪ ,‬במשך‬ ‫באתי ]‪ [,,,‬להציע לפני רבותי‪ ,‬שיהיה מנהג אחד שוה בכל ערי‬
‫תקופה זו יישאו וייתנו חברי הוועדה ביניהם בכתב‪ ,‬ובסוף התקופה‬ ‫מרוקו בעניין הטרפות‪ ,‬והוא מנהג מקנאס‪ ,‬שהוא המפורסם ומוסכם‬
‫תתכנס הוועדה כל פעם במקום אחר‪ ,‬וחבריה ידונו ויכריעו בכל‬ ‫על פי רוב גאוני קדמונינו זצוק"ל‪ ,‬ועליהם מתנהגים רוב ערי‬
‫סעיף על פי דעת הרוב‪ ,‬לאחר ניסוח ההחלטות בכתב‪ ,‬יחתמו כולם‬
‫כדי לתת להחלטה מעין תוקף של פסק דין‪ ,‬ואכן‪ ,‬בכינוס מועצת‬ ‫מארוק כידוע‪© ",‬עמאר‪ ,‬עמ' ‪(,244‬‬
‫הרבנים הרביעית‪ ,‬בשנת ‪ , 1952‬אושרו המלצות הוועדה לאיחוד מנהגי‬ ‫הרב שאול אבן דנאן‪ ,‬שהסכים כי אחת ממטרות האספה היא‬
‫לאחד את מנהגי ההלכה בקהילות מרוקו‪ ,‬סבר שאין לעשות זאת‬
‫הטריפות‪,‬‬ ‫במחי יד‪ ,‬על ידי ביטולו של מנהג אחד מפני אחר‪ ,‬אלא ללמוד את‬
‫מ' עמאר‬

‫בהתקנת התקנות בולטים סמכותם וכושר הכרעתם של חכמי מרוקו‬
‫בענייני דת ודין‪ .‬בשנים הראשונות לאחר הקמתה של מדינת ישראל‬
‫נעשה ניסיון לחדש את השימוש בתקנות‪ ,‬והרב יצחק הרצוג‪ ,‬הרב‬
‫הראשי לישראל‪ ,‬פנה לרב שאול אבן דנאן‪ ,‬הרב הראשי ליהדות מרוקו‪,‬‬
‫וביקש חומר בנושא זה‪ ,‬אולם העניין לא יצא לפועל על ידי הרבנות‬

‫הראשית לישראל‪.‬‬

‫ישיבת ב ת הדין הרבב‪ ,‬רבאט‪ 15,‬בנובמבר‬ ‫מונוגרפיות‬
‫‪ .1952‬משמאל לימין‪ :‬הרב מיכאל אנקאווא‪,‬‬
‫במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים נכתבו מונוגרפיות הלכתיות העוסקות‬
‫אלברט אוחיון‪ ,‬הרב שאול אבן דנאן‪ ,‬הרב‬ ‫בנושא הלכתי אחד‪ ,‬למשל דיני שטרות‪ ,‬כתוצאה מדרישת השלטונות‬
‫שמעון כהן‬ ‫להביא תחת פיקוח ומבחן את סופרי השטרות ‪ -‬שתפקידם היה‬
‫עריכת חוזים והתחייבויות‪ ,‬אימות תוכן וחתימות‪ ,‬מעין נוטריונים ‪-‬‬
‫ולתת להם גושפנקה רשמית‪ .‬נכתבו כמה חיבורים המסכמים את כל דיני השטרות‬
‫ונוסחותיהם‪ ,‬דרכי ודיני קניין‪ ,‬דיני עדות‪ ,‬אימות חתימות ואימות תוכן‪ .‬הם נועדו להדריך‬
‫את הסופרים ולהכינם לקראת המבחן‪ .‬בין החיבורים בדיני שטרות נזכיר את אהל יצחק‬

‫)ג'רבה ‪ (1971‬מאת הרב יצחק אסבאג‪ ,‬ראש ישיבה במכנאס‪.‬‬
‫מונוגרפיות רבות התחברו על הלכות שחיטה וטריפות‪ ,‬מהן ערוכות בצורת שיר‪ ,‬מהן‬

‫מסודרות לפי סימני השולחן ערוך‪ ,‬ומהן לפי איברי הבהמה בסדר אלף‪-‬בית‪.‬‬