Page 174 - morocco
P. 174

‫מ בה עמאר‬  ‫‪168‬‬

                                                                                          ‫מרוקו‬

                                    ‫ספרות הקבלה‬

‫ידיעותיהם של רוב חכמי מרוקו בחכמת הקבלה היו מקיפות וחיבוריהם ספוגים פרשנות‬
‫קבלית‪ .‬ואמנם‪ ,‬נכתבו חיבורים בעלי אופי קבלי מובהק‪ .‬למשל‪ ,‬הספר תפוחי זתב‬
‫במשכיות כפף מאת הרב מכלוף אמסלם מחכמי פאס‪ ,‬שעלה בזקנתו לארץ ישראל‪.‬‬
‫הספר כולל הסכמות נלהבות שכתבו רבני מרוקו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬מצרים וארץ ישראל‪ ,‬וכמה‬
‫מגדולי המקובלים האשכנזים בירושלים‪ .‬הספר כולל קבלה מעשית )אם כי המחבר מציין‬
‫שמעולם לא השתמש בה(‪ ,‬ודן גם בחכמת הטבע והפילוסופיה‪ .‬נזכר בו שהמחבר היה‬
‫רופא מומחה ואף חיבר ספר רפואה‪ .‬דוגמה נוספת הוא הספר באהל דוד )מכנאס ‪,(1946‬‬
‫הכולל ליקוטים ומוסר השכל על פי הזוהר‪ ,‬מאת הרב דוד הכהן מדבדו אשר כיהן כרב‬
‫בווהראן‪ ,‬אלג'יריה‪ .‬לאלה אפשר להוסיף את חיבוריהם הרבים של הרבנים יעקב אביחצירא‬

                  ‫ושאול נחמיאס ממראכש‪ ,‬שהקבלה תופסת בחיבוריהם מקום ראשון‪.‬‬

‫קטעים מסרק אוטוביוגרס' מתוך "מעשה מנורה" מאת הרב מגלוף אמסלם‬

‫‪ 1912‬באו תלאות על עיר פאס והפסדתי את הכלים הרפואיים וחזרתי‬           ‫אודיעכם אנשי שבל ובינה שאני מכלוף בן יצחק אמסלם מהבר‬
‫לחשוב על החוכמה‪ ,‬אשר יגעתי בה‪ ,‬כל ימי חיי עד שר‪,‬שגתיר‪ ,‬ולא‬           ‫הספר ר‪,‬זר" הנקרא מעשר‪ ,‬ה‪,‬מנורה" בנעוריי‪ ,‬בהיותי בגיל ‪ , 14‬כלומר‬
                                                                     ‫בשנת ‪ 1858‬לספה"נ‪ ,‬למדתי כתב המוסלמים ונפלו בידיי ספריהם‬
                                         ‫מצאתי הכלים הנחוצים לה‪.,‬‬    ‫המדברים בהוכמת אלכימיה הנקראת חוכמה‪ ,‬אלוה‪,‬ית‪ ,‬ואזכיר שמות‬
‫ובשנת‪ 1916‬בא אלינו גינרל ליוטי לפאס וכתבתי לו מכתב והודעתי‬           ‫קצת מן הקדמונים מביניה‪,‬ם שקראתי בהם‪ .‬התבוננתי ואמרתי בלבי‬
‫לו על אודות הסוד הזה אשר בידי ושלח אליי אחד משרתיו והלכתי‬            ‫המלאכה הזאתאשר חיברו הראשונים לא ייתכן שיכתבו ויכזבו ויבלבלו‬
‫למקומו ופגשתי אותו ואת מתורגמנו וה‪,‬ראיתי לו את שני החיבורים‬          ‫דעת בני‪-‬אדם בדברי שווא‪ .‬והחלטתי לחפש אחרי המוסלמים ששמעתי‬
‫שכתבתי‪ .‬ושאל אותי למה איני ממשיך לעבוד בנושא זה‪ ,‬עתה?‬                ‫על אודותם שהיתה להם יד בחוכמה‪ ,‬הזאת‪ .‬והבאתים הביתה‪ ,‬והוצאתי‬
‫והשיבותי לו אני זקוק לכלים שלו‪ .‬ציווה אותי להביא לו את‬
‫דוגמאותיהם והוא ישלח אותן לביתיחרושת לייצר אותם‪ .‬הלכתי להביא‬                                             ‫עליהם כסף וביליתי ימים רבים‪.‬‬
‫את הדוגמאות שעיצבתי ומסרתין לו‪ .‬ומאז עד עתה לא קיבלתי ממנו‬           ‫]‪ [...‬עד כי בשנת‪ 1887‬שלח אליי הסולטאן מולאי אלחסן ואמר לי‬
                                                                     ‫כי שמע מחבריו שאני מבין בחוכמת האלכימיה‪ .‬השיבותיו ואמרתי‬
                                                        ‫שום תשובה‪.,‬‬  ‫לו שחסרים לי כלי המלאכה וה‪,‬שיב ואמר לי שאזכירם ויבוקשו‪ .‬אז‬
‫]‪ [...‬אך הוות שאני היום בגיל ‪ 78‬ולא נשאר בי כוח לעבוד בה‪,‬‬            ‫ציירתי אותם בשבילו על נייר ושיגר עבדו למדינת לונדון אצל יהודי‬
‫הדיני כותב את המלאכה היקרה הזאת בדרך קרובה‪ ,‬ובקיצור הדיבור‪,‬‬          ‫בשם מוטי אפלאלו‪ ,‬ותוך ימים ספורים הגיעו כלי המלאכה ועשיתי‬
                                                                     ‫לפניו ה‪,‬ראש הראשון‪ .‬רק ראה‪ ,‬אותו הסולטאן ותמה תמיהה גדולה‬
                                      ‫שיובן עליידי המשכילים‪[...] .‬‬
‫ואני רק קראתי בספרים הללו אש־ אני הולך לההכיר את הקדומים‬                                                          ‫נוכח הסוד האלוהי הזה‪.‬‬
                                                                     ‫נשארתי אצלו עד שנת ‪ , 1894‬שנת מות המלך‪ .‬ובנו מולאי עבד‬
     ‫שבהם‪ ,‬ושכלי נפתח וידעתי רמזיהם‪ .‬כולם מדברים בדבר אחד‪.‬‬           ‫אלעזיז מילא את מקומו ורק נכנס למקום שבו נמצאה‪ ,‬מלאכת החוכמה‬
                                 ‫מתוך‪ '!:‬ינוןפנסו!‪",‬רבי מגלוף‬        ‫ומצא את סירי הנחושת עם כלי החרסינה‪ .‬ציווה‪ ,‬להתיך את ה‪,‬סירים‬
                                 ‫אמסלם אלבימאן ומקובל‬                ‫ולעשות מהם מטבעות סוואלדה ולשבר את הדברים האחרים‪ .‬וכך‬
                                 ‫ממארוקר‪ ,‬פ ע מי ם ‪) 55‬תשנ"ג(‪,‬‬       ‫היה‪ .‬ביום ההוא הייתי טרוד איך להשיג את כלי המלאכה‪ .‬ציירתים‬
                                 ‫עמ' ‪.114-111‬‬                        ‫על קרטון ושלחתים לביתיחרושת בצרפת‪ .‬הם החזירום והשיבו‬
                                                                     ‫שדברים אלו יחייבו הוצאות רבות ואצטרך להיות שם‪ ,‬ולא יכולתי‬
                                     ‫הרב מכלוף אמסלם בחדר‬
                                     ‫עבודתו‪ ,‬פאס‪ ,‬שנות העשרים של‬                                       ‫לנסוע שמה‪ ,‬ולכן נפסקה‪ ,‬המלאכה‪.‬‬
                                     ‫המאה העשרים‬                     ‫ובשנת ‪ 1896‬נהייתי לרופא בעיר פאס והיו אצלי תעודות ובידיי‬

                                                                             ‫עדויות של חכמים בגביית עדות שטיפלתי בי‪ 300‬בני אדם‪.‬‬
                                                                     ‫ובתקופה‪ ,‬הזאת חיברתי שני חיבורים בנושא החוכמה‪ ,‬האלוהית‬
                                                                     ‫והם לעומת עשר ספירות‪ ,‬זה לעומת זה‪ .‬האחד קראתי "תפוחי זהב‬
                                                                     ‫במשכיות כסף" וה‪,‬שני הזכרתיו כאן הוא אשר אני כותב‪ .‬ובשנת‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179