Page 176 - morocco

‫משה עמאר‪170‬‬

‫מרוקו‬

‫במכנאס‪ ,‬רחובותיו‪ ,‬בתי הכנסת‪ ,‬החכמים וחיבוריהם‪ ,‬ותיאור העיר תלמסאן )אלג'יריה(‬
‫וחכמיה‪ .‬מלבי רבנו )ירושלים ‪ (1931‬הוא מעין לקסיקון ביוגרפי של חכמי מרוקו‬

‫ויצירותיהם‪ ,‬מאת הרב יוסף בן נאים מפאס‪.‬‬
‫בתקופה זו פעלו בארץ ישראל רבנים שעלו ממרוקו‪ ,‬ותפסו את מקומם הראוי בין רבני‬
‫ישראל בירושלים‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת‪ ,‬חיפה‪ ,‬יפו ועוד‪ .‬רבים מהשד"רים שנשלחו לגולה מטעם‬
‫ערים אלה היו עולים ממרוקו או בניהם‪ .‬גם הם חיברו יצירות רבות חשובות ומגוונות‪.‬‬

‫בשל קוצר המצע לא הזכרנו את כולם‪.‬‬

‫סיכום‬

‫מרבית חכמי מרוקו היו אנשי אשכולות ויוצרים פוריים‪ ,‬שעסקו בתחומים שונים‪ .‬על אף‬
‫התנאים הקשים הכלכליים והמדיניים‪ ,‬קשיי הגלות ולחץ הסביבה הנכרית‪ ,‬שהיו מנת‬
‫חלקם במרבית הזמן‪ ,‬נכתבו במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים כשלושת אלפים חיבורים‬
‫בכל תחומי היצירה היהודית‪ ,‬ומכאן שהספרים שנזכרו לעיל הם רק מדגם‪ .‬היו חכמים‬
‫שהשאירו עשרות חיבורים‪ ,‬וביניהם כאלה המכילים כמה כרכים גדולים; אולם רק מעטים‬
‫מהם ראו אור הדפוס‪ ,‬ועוד פחות מתוכם זכו להידפס בכמה מהדורות‪ .‬כמו כן היו רבנים‬
‫שטרדות הציבור לא הותירו להם זמן להעלות את מחשבותיהם על הכתב‪ .‬המעט שכתבו‬
‫השתמר בכתביהם של חכמי דורם‪ ,‬אשר ראו כבוד לעצמם לעטר בדבריהם את חיבורם‪.‬‬