Page 161 - morocco

‫‪155‬‬

‫הספרות הרבנית‬

‫השער העברי)הקדמי( והשער הצרפתי‬ ‫יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בצפון אפריקה‪ .‬חיבורים רבניים‬
‫)האחורי(של חוברת המכילה את הדיונים‬ ‫רבים ומגוונים נכתבו כמעט בכל היישובים במרוקו‪ ,‬אפילו בכפרים נידחים שבהם ישבו‬
‫יהודים מעטים‪ .‬חכמי מרוקו היו אנשי אשכולות‪ ,‬יצירתם הייתה פורייה והקיפה תחומים‬
‫של"האסיעה השנתית הראשונה" של‬ ‫שונים‪ :‬ספרות ההלכה לסוגיה‪ ,‬פרשנות המקרא‪ ,‬פרשנות התלמוד ומדרשי הלכה‪ ,‬ספרות‬
‫מועצת הרבנים במרוקו‪1947,‬‬ ‫הדרוש‪ ,‬מחשבה והגות‪ ,‬לשון‪ ,‬שירה וקבלה‪ .‬אולם לא כל היצירה שנכתבה במאתיים‬
‫השנים האחרונות נשתמרה‪ .‬חלקה אבד בצוק העתים ועקב פגעי טבע‪ ,‬טחב ועש או גניזה‬
‫בידי בני משפחה שלא עמדו על ערכה; חלק אחר הושמד בפרעות שנערכו ביהודים‪ .‬אף על‬
‫פי כן עדיין מצויות מאות יצירות‪ ,‬שחלקן איננו מוכר‪ ,‬בכתבי יד בספריות ציבורית ברחבי‬
‫תבל‪ ,‬בידי בני משפחות המחברים ובידיים פרטיות‪ .‬בעשור האחרון הולכות ומתפרסמות‬

‫יצירות רבות‪.‬‬
‫במטרה להפיץ תורה נכתבו חיבורים גם עבור הציבור הרחב‪ ,‬והתפתחה יצירה רבנית‬
‫בערבית‪-‬יהודית‪ ,‬שכללה ספרי הלכה ומוסר וסיפורי צדיקים‪ .‬היצירה בערבית‪-‬יהודית‬
‫התפתחה בתוך תקופה קצרה‪ .‬היא החלה בסוף המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ונדפסה ברבע הראשון‬
‫של המאה העשרים הודות לבתי הדפוס שהוקמו אז‪ .‬אזור מוגאדור היה מרכז ליצירה זו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ספריו של הרב דוד דאנינו כתובים בשתי השפות‪ ,‬עברית וערבית‪-‬יהודית‪ ,‬זו‬

‫מול זו‪ ,‬ומכילים חיבורי מוסר‪.‬‬
‫עד המחצית השנייה של המאה התשע‪-‬עשרה לא היו בתי דפוס בצפון אפריקה‪ ,‬ולכן‬
‫נותרו חיבורים רבים בכתב יד‪ .‬בשנת ‪ 1865‬נוסד במרוקו בית הדפוס הערבי הראשון; בית‬
‫הדפוס העברי הראשון נוסד כנראה בטנג'יר בשנת ‪ ,1891‬אך פעל זמן קצר )בשונה מתוניסיה‬
‫ואלג'יריה‪ ,‬שם פעלו בתי דפוס עבריים כבר מסוף המאה התשע‪-‬עשרה(‪ .‬בקזבלנקה נוסד‬
‫בית הדפוס הראשון בשנת ‪ .1921‬עד לייסודו של בית הדפוס הראשון הייתה הדפסת ספר‬
‫משימה קשה‪ ,‬שרק מעטים עמדו בה‪ .‬כתבי היד נשלחו בעיקר לליוורנו שבאיטליה ‪ -‬בני‬
‫הקהילה שם טוו קשרי מסחר וקשרים אישיים עם קהילות צפון אפריקה ‪ -‬ולכן הייתה‬
‫ההפקה יקרה מאוד; רק חכמים בעלי אמצעים ובני משפחותיהם יכולים היו לעמוד‬
‫בהוצאה זו‪ .‬לא אחת אירע שספרים אבדו בדרכם מאירופה למרוקו‪ .‬אולם גם לאחר‬
‫ייסוד בתי הדפוס במרוקו הייתה ההוצאה לאור של ספרים יקרה מאוד‪ .‬מעטים יכולים‬
‫היו להוציא את הסכום מכיסם הפרטי‪ ,‬והם נאלצו להתדפק על דלתות נדיבים ולבקש‬

‫את עזרתם ותרומתם‪ .‬להלן נציג את תחומי היצירה התורנית של חכמי מרוקו‪.‬‬

‫ספרות ההלכה‬

‫בתחומי ההלכה הייתה יצירתם של רבני מרוקו פורייה מבחינת כמותה ‪ -‬מאות‬
‫חיבורים ‪ -‬ואיכותה‪ .‬מיעוט מן הספרים יצא בדפוס ורובם עודנו בכתובים או אבד וירד‬
‫לטמיון‪ .‬היצירה בתחום ההלכה נחלקה לחמישה ענפים ראשיים‪ :‬פרשנות‪ ,‬שאלות ותשובות‬

‫)שו"ת(‪ ,‬תקנות הקהל‪ ,‬מונוגרפיות וליקוטי דינים‪.‬‬