Page 161 - morocco
P. 161

‫‪155‬‬

                                          ‫הספרות הרבנית‬

 ‫השער העברי)הקדמי( והשער הצרפתי‬     ‫יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בצפון אפריקה‪ .‬חיבורים רבניים‬
‫)האחורי(של חוברת המכילה את הדיונים‬  ‫רבים ומגוונים נכתבו כמעט בכל היישובים במרוקו‪ ,‬אפילו בכפרים נידחים שבהם ישבו‬
                                    ‫יהודים מעטים‪ .‬חכמי מרוקו היו אנשי אשכולות‪ ,‬יצירתם הייתה פורייה והקיפה תחומים‬
   ‫של"האסיעה השנתית הראשונה" של‬     ‫שונים‪ :‬ספרות ההלכה לסוגיה‪ ,‬פרשנות המקרא‪ ,‬פרשנות התלמוד ומדרשי הלכה‪ ,‬ספרות‬
         ‫מועצת הרבנים במרוקו‪1947,‬‬   ‫הדרוש‪ ,‬מחשבה והגות‪ ,‬לשון‪ ,‬שירה וקבלה‪ .‬אולם לא כל היצירה שנכתבה במאתיים‬
                                    ‫השנים האחרונות נשתמרה‪ .‬חלקה אבד בצוק העתים ועקב פגעי טבע‪ ,‬טחב ועש או גניזה‬
                                    ‫בידי בני משפחה שלא עמדו על ערכה; חלק אחר הושמד בפרעות שנערכו ביהודים‪ .‬אף על‬
                                    ‫פי כן עדיין מצויות מאות יצירות‪ ,‬שחלקן איננו מוכר‪ ,‬בכתבי יד בספריות ציבורית ברחבי‬
                                    ‫תבל‪ ,‬בידי בני משפחות המחברים ובידיים פרטיות‪ .‬בעשור האחרון הולכות ומתפרסמות‬

                                                                                                                ‫יצירות רבות‪.‬‬
                                    ‫במטרה להפיץ תורה נכתבו חיבורים גם עבור הציבור הרחב‪ ,‬והתפתחה יצירה רבנית‬
                                    ‫בערבית‪-‬יהודית‪ ,‬שכללה ספרי הלכה ומוסר וסיפורי צדיקים‪ .‬היצירה בערבית‪-‬יהודית‬
                                    ‫התפתחה בתוך תקופה קצרה‪ .‬היא החלה בסוף המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ונדפסה ברבע הראשון‬
                                    ‫של המאה העשרים הודות לבתי הדפוס שהוקמו אז‪ .‬אזור מוגאדור היה מרכז ליצירה זו‪.‬‬
                                    ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ספריו של הרב דוד דאנינו כתובים בשתי השפות‪ ,‬עברית וערבית‪-‬יהודית‪ ,‬זו‬

                                                                                              ‫מול זו‪ ,‬ומכילים חיבורי מוסר‪.‬‬
                                    ‫עד המחצית השנייה של המאה התשע‪-‬עשרה לא היו בתי דפוס בצפון אפריקה‪ ,‬ולכן‬
                                    ‫נותרו חיבורים רבים בכתב יד‪ .‬בשנת ‪ 1865‬נוסד במרוקו בית הדפוס הערבי הראשון; בית‬
                                    ‫הדפוס העברי הראשון נוסד כנראה בטנג'יר בשנת ‪ ,1891‬אך פעל זמן קצר )בשונה מתוניסיה‬
                                    ‫ואלג'יריה‪ ,‬שם פעלו בתי דפוס עבריים כבר מסוף המאה התשע‪-‬עשרה(‪ .‬בקזבלנקה נוסד‬
                                    ‫בית הדפוס הראשון בשנת ‪ .1921‬עד לייסודו של בית הדפוס הראשון הייתה הדפסת ספר‬
                                    ‫משימה קשה‪ ,‬שרק מעטים עמדו בה‪ .‬כתבי היד נשלחו בעיקר לליוורנו שבאיטליה ‪ -‬בני‬
                                    ‫הקהילה שם טוו קשרי מסחר וקשרים אישיים עם קהילות צפון אפריקה ‪ -‬ולכן הייתה‬
                                    ‫ההפקה יקרה מאוד; רק חכמים בעלי אמצעים ובני משפחותיהם יכולים היו לעמוד‬
                                    ‫בהוצאה זו‪ .‬לא אחת אירע שספרים אבדו בדרכם מאירופה למרוקו‪ .‬אולם גם לאחר‬
                                    ‫ייסוד בתי הדפוס במרוקו הייתה ההוצאה לאור של ספרים יקרה מאוד‪ .‬מעטים יכולים‬
                                    ‫היו להוציא את הסכום מכיסם הפרטי‪ ,‬והם נאלצו להתדפק על דלתות נדיבים ולבקש‬

                                             ‫את עזרתם ותרומתם‪ .‬להלן נציג את תחומי היצירה התורנית של חכמי מרוקו‪.‬‬

                                                                        ‫ספרות ההלכה‬

                                    ‫בתחומי ההלכה הייתה יצירתם של רבני מרוקו פורייה מבחינת כמותה ‪ -‬מאות‬
                                    ‫חיבורים ‪ -‬ואיכותה‪ .‬מיעוט מן הספרים יצא בדפוס ורובם עודנו בכתובים או אבד וירד‬
                                    ‫לטמיון‪ .‬היצירה בתחום ההלכה נחלקה לחמישה ענפים ראשיים‪ :‬פרשנות‪ ,‬שאלות ותשובות‬

                                                                          ‫)שו"ת(‪ ,‬תקנות הקהל‪ ,‬מונוגרפיות וליקוטי דינים‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166