Page 156 - morocco
P. 156

‫חראן ממן‪150‬‬

                                                                                                ‫מרוקו‬

‫רק בקירוב‪ tanbr ,‬או ‪ .tambr‬דוברי ערבית שנזקקו למילה‬                        ‫מצב הלשון העברית בעיני הרב ‪ 717‬אלקאים‬
‫‪) electricite‬חשמל( הגו אותה בשיבוש "טריסינטי" )‪.(trisinti‬‬

‫גדוד צבאי צרפתי כונה ‪ la legion‬וההדיוטות כינו אותו "לה‪-‬‬            ‫הרב תר אלקאיים ‪/7‬י ופעל במונאדור ביין השניים ‪.1940-71855‬‬
                                                ‫ליז'ו" )‪.(la-liju‬‬  ‫הוא היה משורר ומשכיל כרוה ההשכלה האירופית‪ ,‬שלה כתבות‬

‫הסוחרים‪ ,‬בייחוד אלה שנתנו שירות למחנות צבאיים‪ ,‬למדו‬                ‫לעיתונים עבריים באירופה‪ ,‬והתפרסם במיוהר בזכות פעילותו‬

‫מילים וביטויים צרפתיים רבים ממגעם עם החיילים הצרפתים‪.‬‬              ‫כעורך קוב‪" 1‬שירת הבקשות" הרתית של יהורי מרוקו הירוע בשם‬

‫ואם לא ידעו להקפיד על הגייה צרפתית מופתית דיברו במבטא‬              ‫שיר י די ת ת‪ ,‬יהר עם רור יפלה והיים אפריאט‪ .‬באחר משיריו‬
‫מקורב‪ ,‬ולפעמים עילג‪ .‬מי שלא ידע לומר ‪) bonjour‬בוקר טוב‪,‬‬            ‫האישיים הוא מבטא את הקושי לכתוב שירה בעברית ביהס ללשונות‬
‫שלום( אמר "בוזור" )‪ .(bozor‬מי שלא ידע להגות ‪capitaine‬‬              ‫אחרות‪ .‬הוא היה בקי בשירה הערבית המקומית‪ ,‬הקלאסית והעממית‪,‬‬
‫)דרגה צבאית מקבילה לסרן( אמר "קבטאן" )‪ .(qbtan‬את‬                   ‫ולכן היה יכול להשוות בנקל את השירה העברית לערבית‪ .‬בראש‬
‫‪) journal‬עיתון( הגו לפעמים "ז'ורנאן" )‪ (zornan‬וכיוצא בזה‪.‬‬          ‫השיר הוא רשם את הכותרת "על קוצר שפתנו הקרושה‪ ,‬מפני‬
‫עד היום‪ ,‬אף שהפרוטקטורט הצרפתי במרוקו נסתיים כבר‬                   ‫הגליות והטלטולים‪ ,‬ולא נשאר רק מה שכתבו בתנ"ך לבר‪ .‬ובזה‬
‫בשלהי שנת ‪ ,1955‬ולשון הממשל חזרה להיות ערבית‪ ,‬ואף‬                  ‫נשארה קצרה ולא תתמלא תאוות המשורר להוציא כל רוה שירתו‬
‫שהמוני היהודים‪ ,‬שהיו עיקר חניכיה וצרכניה של הלשון‬                  ‫כאותו‪ .‬ולשון העמים רהבה‪ ,‬ומה גם שלא ניתנה רשות להשתמש‬
‫הצרפתית ותרבותה‪ ,‬עזבו את מרוקו בשנות החמישים והשישים‬               ‫בשור והמור כמו משוררי הערבים"‪ .‬ב"שור והמור" הוא מכוון‬
‫של המאה העשרים‪ ,‬טבוע חותמה של הצרפתית עמוק במרוקו‪,‬‬                 ‫לקביעתו הפואטית המהמירהשל רבי אברהם אבן עזרא‪ ,‬איש המאה‬
                                                                   ‫השתיםיעשרה‪ ,‬ששתי מילים אלה הורזות אמנם בהרוז "■)ר" אבל‬

‫הן בתרבות שבכתב והן בתרבות שבעל פה‪ .‬סימן לדבר ‪-‬‬                    ‫זהו הרוז רל ולא משובה‪ .‬בפתיהה זו הוא מתלונן על רלותה של‬

‫שהצרפתית עודה משמשת במחקר‪ ,‬בספרות‪ ,‬בשיח התרבותי‪,‬‬                   ‫העברית בגלל אוברן מילים רבות בגין הגלויות‪ ,‬כלומר משום‬

‫בכינוסים מדעיים‪ ,‬בתכניות רדיו וטלוויזיה ובעיתונים יומיים‬           ‫שהעברית הרלה לשמש בריבור הי‪ ,‬טבעי ורצוף‪ .‬טענה זו אינה‬

‫ושבועונים שתפוצתם רבה מאוד‪ ,‬כגון היומונים ‪Le Matin‬‬                 ‫הרשה וכבר נשמעה מפיהם של הכמי הלשון מימי הביניים הקרומים‪.‬‬

‫)הבוקר( ו‪) L'Opinion-‬הרעיון( והשבועונים ‪) Demain‬מחר( ו‪-‬‬                    ‫להלן שורות אחרו ת מגוף ר‪,‬שיר ©י' שיטרית‪ ,‬שירר‪ ,‬ופיוט‪,‬‬
‫‪) LeJournal‬העיתון או היומן(‪ ,‬עיתונים שקהל הצרכנים שלהם‬                                                                     ‫עמ' ‪:(288‬‬

        ‫נרחב מאוד‪.‬‬                                                                 ‫ושפת אום ואמתה‪ 0 ,‬מושכים בהרהבתה ‪0‬‬

                                                                                   ‫מושך בה איש מלה‪ ,‬כאותו‬

‫העברית‬                                                                             ‫ושפת עמי ‪0‬צךתה ‪ 0‬נעלמה איוכתר‪0 ,‬‬
                                                                                           ‫לבר סורה אם ירע איש אותו‬

‫לשון התרבות המובהקת של עם ישראל בכל הדורות ובכל‬                                    ‫שפה בטהרתה ‪ 0‬נעימה‪ ,‬בכתיבתה‪0 ,‬‬
‫המקומות הייתה העברית‪ .‬גם במרוקו היה לעברית מאז ומעולם‬                                      ‫ה‪ :,,‬בה כל נביא בנבואתו‬
‫מעמד נכבד‪ .‬היא שימשה בתפילה ובטקסים הדתיים‪ ,‬בשמחות‬
                                                                   ‫א' ממן‬

‫ובטקסי אזכרה‪ ,‬בשירה ובפיוט‪ ,‬בהלכה ובהגות‪ .‬בכל אלה פעלו‬

‫היהודים גם במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים מכוח המסורת‬

‫הקדומה‪ .‬ברם‪ ,‬בשתי המאות האלה נוספו עליהם שני ממדים חדשים‪ :‬השפעת ההשכלה‬

‫באירופה במאה התשע‪-‬עשרה והפעילות הציונית במאה העשרים‪ .‬שתי התנועות האלה‬

‫טבעו את חותמן הן בתגבור לימוד העברית והן ביצירה בעברית‪ .‬אם קודם לתקופה זו‬

‫כתבו בדרך כלל בעברית המכונה "רבנית"‪ ,‬שיסודה בלשון חז"ל‪ ,‬בהעשרה רבתי מאוצר‬

‫לשון המקרא‪ ,‬הרי בהשפעת ההשכלה נכנסה לשימוש גם העברית ה"משכילית" המליצית‪,‬‬

‫המיוסדת על לשון המקרא‪ .‬בסגנון זה כתב המשורר רבי דוד אלקאים ממוגאדור את‬

                                                                           ‫שיריו‪.‬‬

‫העיתונים העבריים המגיד‪ ,‬הלבנון‪ ,‬המליץ‪ ,‬הצבי‪ ,‬החבצלת והאור‪ ,‬שיצאו באירופה‬

‫ובארץ ישראל בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הגיעו למרוקו‪ ,‬וחוגי המשכילים קראו אותם‬

‫במקומותיהם‪ ,‬ולא זו בלבד אלא אף שלחו להם כתבות‪ .‬חינוכם העברי המסורתי הספיק‬

‫לא רק כדי קריאת ספרותם של המשכילים אלא גם כדי כתיבה באותו סגנון‪ .‬דרך משל‪,‬‬
   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161