Page 156 - morocco

‫חראן ממן‪150‬‬

‫מרוקו‬

‫רק בקירוב‪ tanbr ,‬או ‪ .tambr‬דוברי ערבית שנזקקו למילה‬ ‫מצב הלשון העברית בעיני הרב ‪ 717‬אלקאים‬
‫‪) electricite‬חשמל( הגו אותה בשיבוש "טריסינטי" )‪.(trisinti‬‬

‫גדוד צבאי צרפתי כונה ‪ la legion‬וההדיוטות כינו אותו "לה‪-‬‬ ‫הרב תר אלקאיים ‪/7‬י ופעל במונאדור ביין השניים ‪.1940-71855‬‬
‫ליז'ו" )‪.(la-liju‬‬ ‫הוא היה משורר ומשכיל כרוה ההשכלה האירופית‪ ,‬שלה כתבות‬

‫הסוחרים‪ ,‬בייחוד אלה שנתנו שירות למחנות צבאיים‪ ,‬למדו‬ ‫לעיתונים עבריים באירופה‪ ,‬והתפרסם במיוהר בזכות פעילותו‬

‫מילים וביטויים צרפתיים רבים ממגעם עם החיילים הצרפתים‪.‬‬ ‫כעורך קוב‪" 1‬שירת הבקשות" הרתית של יהורי מרוקו הירוע בשם‬

‫ואם לא ידעו להקפיד על הגייה צרפתית מופתית דיברו במבטא‬ ‫שיר י די ת ת‪ ,‬יהר עם רור יפלה והיים אפריאט‪ .‬באחר משיריו‬
‫מקורב‪ ,‬ולפעמים עילג‪ .‬מי שלא ידע לומר ‪) bonjour‬בוקר טוב‪,‬‬ ‫האישיים הוא מבטא את הקושי לכתוב שירה בעברית ביהס ללשונות‬
‫שלום( אמר "בוזור" )‪ .(bozor‬מי שלא ידע להגות ‪capitaine‬‬ ‫אחרות‪ .‬הוא היה בקי בשירה הערבית המקומית‪ ,‬הקלאסית והעממית‪,‬‬
‫)דרגה צבאית מקבילה לסרן( אמר "קבטאן" )‪ .(qbtan‬את‬ ‫ולכן היה יכול להשוות בנקל את השירה העברית לערבית‪ .‬בראש‬
‫‪) journal‬עיתון( הגו לפעמים "ז'ורנאן" )‪ (zornan‬וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫השיר הוא רשם את הכותרת "על קוצר שפתנו הקרושה‪ ,‬מפני‬
‫עד היום‪ ,‬אף שהפרוטקטורט הצרפתי במרוקו נסתיים כבר‬ ‫הגליות והטלטולים‪ ,‬ולא נשאר רק מה שכתבו בתנ"ך לבר‪ .‬ובזה‬
‫בשלהי שנת ‪ ,1955‬ולשון הממשל חזרה להיות ערבית‪ ,‬ואף‬ ‫נשארה קצרה ולא תתמלא תאוות המשורר להוציא כל רוה שירתו‬
‫שהמוני היהודים‪ ,‬שהיו עיקר חניכיה וצרכניה של הלשון‬ ‫כאותו‪ .‬ולשון העמים רהבה‪ ,‬ומה גם שלא ניתנה רשות להשתמש‬
‫הצרפתית ותרבותה‪ ,‬עזבו את מרוקו בשנות החמישים והשישים‬ ‫בשור והמור כמו משוררי הערבים"‪ .‬ב"שור והמור" הוא מכוון‬
‫של המאה העשרים‪ ,‬טבוע חותמה של הצרפתית עמוק במרוקו‪,‬‬ ‫לקביעתו הפואטית המהמירהשל רבי אברהם אבן עזרא‪ ,‬איש המאה‬
‫השתיםיעשרה‪ ,‬ששתי מילים אלה הורזות אמנם בהרוז "■)ר" אבל‬

‫הן בתרבות שבכתב והן בתרבות שבעל פה‪ .‬סימן לדבר ‪-‬‬ ‫זהו הרוז רל ולא משובה‪ .‬בפתיהה זו הוא מתלונן על רלותה של‬

‫שהצרפתית עודה משמשת במחקר‪ ,‬בספרות‪ ,‬בשיח התרבותי‪,‬‬ ‫העברית בגלל אוברן מילים רבות בגין הגלויות‪ ,‬כלומר משום‬

‫בכינוסים מדעיים‪ ,‬בתכניות רדיו וטלוויזיה ובעיתונים יומיים‬ ‫שהעברית הרלה לשמש בריבור הי‪ ,‬טבעי ורצוף‪ .‬טענה זו אינה‬

‫ושבועונים שתפוצתם רבה מאוד‪ ,‬כגון היומונים ‪Le Matin‬‬ ‫הרשה וכבר נשמעה מפיהם של הכמי הלשון מימי הביניים הקרומים‪.‬‬

‫)הבוקר( ו‪) L'Opinion-‬הרעיון( והשבועונים ‪) Demain‬מחר( ו‪-‬‬ ‫להלן שורות אחרו ת מגוף ר‪,‬שיר ©י' שיטרית‪ ,‬שירר‪ ,‬ופיוט‪,‬‬
‫‪) LeJournal‬העיתון או היומן(‪ ,‬עיתונים שקהל הצרכנים שלהם‬ ‫עמ' ‪:(288‬‬

‫נרחב מאוד‪.‬‬ ‫ושפת אום ואמתה‪ 0 ,‬מושכים בהרהבתה ‪0‬‬

‫מושך בה איש מלה‪ ,‬כאותו‬

‫העברית‬ ‫ושפת עמי ‪0‬צךתה ‪ 0‬נעלמה איוכתר‪0 ,‬‬
‫לבר סורה אם ירע איש אותו‬

‫לשון התרבות המובהקת של עם ישראל בכל הדורות ובכל‬ ‫שפה בטהרתה ‪ 0‬נעימה‪ ,‬בכתיבתה‪0 ,‬‬
‫המקומות הייתה העברית‪ .‬גם במרוקו היה לעברית מאז ומעולם‬ ‫ה‪ :,,‬בה כל נביא בנבואתו‬
‫מעמד נכבד‪ .‬היא שימשה בתפילה ובטקסים הדתיים‪ ,‬בשמחות‬
‫א' ממן‬

‫ובטקסי אזכרה‪ ,‬בשירה ובפיוט‪ ,‬בהלכה ובהגות‪ .‬בכל אלה פעלו‬

‫היהודים גם במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים מכוח המסורת‬

‫הקדומה‪ .‬ברם‪ ,‬בשתי המאות האלה נוספו עליהם שני ממדים חדשים‪ :‬השפעת ההשכלה‬

‫באירופה במאה התשע‪-‬עשרה והפעילות הציונית במאה העשרים‪ .‬שתי התנועות האלה‬

‫טבעו את חותמן הן בתגבור לימוד העברית והן ביצירה בעברית‪ .‬אם קודם לתקופה זו‬

‫כתבו בדרך כלל בעברית המכונה "רבנית"‪ ,‬שיסודה בלשון חז"ל‪ ,‬בהעשרה רבתי מאוצר‬

‫לשון המקרא‪ ,‬הרי בהשפעת ההשכלה נכנסה לשימוש גם העברית ה"משכילית" המליצית‪,‬‬

‫המיוסדת על לשון המקרא‪ .‬בסגנון זה כתב המשורר רבי דוד אלקאים ממוגאדור את‬

‫שיריו‪.‬‬

‫העיתונים העבריים המגיד‪ ,‬הלבנון‪ ,‬המליץ‪ ,‬הצבי‪ ,‬החבצלת והאור‪ ,‬שיצאו באירופה‬

‫ובארץ ישראל בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הגיעו למרוקו‪ ,‬וחוגי המשכילים קראו אותם‬

‫במקומותיהם‪ ,‬ולא זו בלבד אלא אף שלחו להם כתבות‪ .‬חינוכם העברי המסורתי הספיק‬

‫לא רק כדי קריאת ספרותם של המשכילים אלא גם כדי כתיבה באותו סגנון‪ .‬דרך משל‪,‬‬