Page 152 - morocco
P. 152

‫אחרן ממן‪46‬ו‬

                                                                                                   ‫מרוקו‬

‫גדליה החל בג' בתשרי‪ ,‬בדיוק שבוע אחד לפני יום הכיפורים‪ ,‬במוגרבית יהודית בקורטוב‬
 ‫של הומור "קן עם כפור" )בן דודו של כיפור(‪ .‬במקומות אחדים הוא כונה "כ'א כפו"ר‬
‫)אחי כיפור(‪ .‬המילה "גפן" שימשה גם במובן "ברכת הקידוש של שבת או של מועד"‪.‬‬
 ‫בחגי ישראל בירכו היהודים זה את זה בברכת "מועד טוב" )מקבילה לברכת "חג שמח"‬
 ‫הנהוגה בארץ(‪ .‬ברכה זו בוטאה בפי ההדיוטות "מאעיד טוב" ולפעמים אף "מאעיט"ו‬
‫)בהשתבשות תנועת המ"ם ובנשילת העיצורים הסופיים(‪ ,‬ללמדך שדוברים אלה לא היו‬

                                                                ‫מודעים למוצאה העברי‪.‬‬
‫כמובן שימשו מילים עבריות גם מתחומים אחרים של התרבות היהודית‪ ,‬כגון "סעודה"‪,‬‬
‫"גן עדן"‪" ,‬גיהנום"‪" ,‬עבודה זרה"‪" ,‬דרך ארץ"‪" ,‬תורה"‪" ,‬ארץ ישראל" )‪ ,(liris‬ורבות‬
‫אחרות‪ .‬הכינוי "צורה עכורה" כוון לאישה מכוערת‪ .‬מילים עבריות רבות נטו נטייה‬
‫פועלית‪ ,‬על דרך הנטייה בערבית‪ .‬למשל‪ ,‬מ"סעודה" גזרו את הפועל ‪ sa'd‬כמתכונת הבניין‬
‫השלישי בערבית; ‪ sa'dna‬פירושו "סעדנו )את לבנו(‪ ,‬אכלנו סעודה"‪ ,‬בייחוד אמור הפועל‬

               ‫בסעודת שבת‪ ,‬ויש שצמצמו את שימוש הפועל ל"סעודה שלישית" בלבד‪.‬‬
‫לפעמים הסוו היהודים את המילה העברית שבתוך הדיבור הערבי‪ ,‬בייחוד אם המאזין‬
‫הלא‪-‬יהודי היה עשוי לקלוט ולפענח אותה‪ ,‬בגלל דמיונה למקבילתה הערבית‪ .‬למשל‪,‬‬
‫המילה "כלב" דומה בצלילה ובמובנה למילה הערבית ‪) kalb‬והרי העברית והערבית הן‬
‫לשונות שמיות‪ ,‬כלומר ממוצא אחד(‪ .‬אבל היהודים כינו לעתים את הלא‪-‬יהודי דרך גנאי‬
‫במילה זו‪ ,‬על כן הגו אותה בצורה מיוחדת‪ ,‬בכ"ף רפה ובניקוד שונה‪ .xalab ,‬למשל‪ ,‬סוחר‬
‫עשוי היה לומר לחברו‪" :‬נתפה פל‪-‬כ'לב חלאל"‪) ntfa f-l-xalab hlal ,‬מילולית‪ :‬מריטה‪/‬‬

‫סדר תיום את תקר תישרת' בצפון אפריקת‪ ,‬וקבצ את דפוסי תמתקר‬     ‫משת בר‪-‬אשר נולד בשנת‪ 1939‬בקסר אלפבקשבמחןן תאפילאלת‪,‬‬
‫בתתום ות‪ [,,,] ,‬פ־ופ' בריאשר צוסק גם בסורית של ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬    ‫מרוקו‪ ,‬תוא תתל את לימודיו ב"תלמוד תורת" ‪ ,‬ומאותר יותר למד‬
‫ותו ניב ארמי ארץיישראלי‪ ,‬שתית מדובר בפי יתודים שתתנצרו‪,‬‬      ‫בבית ספר צרפתי‪ ,‬תתילת בבית ספר של בייית ואתר בך בבית ספר‬
‫תשפיצ צל תצברית ותושפצ ממנת‪ [,,,] ,‬ספריו ומאמריו מצידים‬      ‫מצורבליתודים ולצרבים‪ ,‬בגיל שתים‪-‬צשרתצלתארצתלבדו במסגרת‬
‫שתוא ]‪ [,,,‬תלוץ וסולל דרבים בתקר תמורשת תלשונית בצברית‬       ‫"צליית תנוצר" לאתר שתות במתנת תבשרת של תנוצת גורדונית‬
‫ובצרבית של צפון אפריקת‪ ,‬אין פלא אפוא‪ ,‬שתוא וובת לתברת‬         ‫בדרום צרפת‪ ,‬את לימודיו תיסודיים סיים בבפר תילדים "ביתנ"ו‬
‫מצד בל תתוקרים תקרובים לתתומים תללו בארץ ובצולם‪ ",‬בומן‬       ‫ברצננת ולאתר מבן למד ב"ישיבת תדרום" שברתובות‪ ,‬בסוף ‪1955‬‬
‫תאתרון יצא לאור ספרו לשון לימודים לר' רפאל בירדוגו)א‪-‬ד‪,‬‬      ‫תגיצת משפתתו לארץ ותוא סייצ בקליטתת‪ ,‬בקי‪ 1958 1‬סיים את‬
                                                             ‫לימודיו ותתגייס לצת"ל לארבצ שנים‪ ,‬שבתן שירת במורת ביישוב‬
                     ‫ירושלים תשס"ב(‪ ,‬שצליו ובת בפרס בן‪-‬צבי‪,‬‬  ‫ספר ולאתר מבן בתיל תשריון‪ ,‬בשנת‪ 1974‬קיבל תואר דוקטור‪ ,‬בשנים‬
                                                             ‫‪ 1983-1982‬ו‪ 1991-1989-‬שימש ראש תתוג ללשון תצברית‬
           ‫משה בר‪-‬אשר‪ ,‬נשוא‬                                  ‫באוניברסיטת תצברית‪ ,‬בשנת ‪ 1984‬תוא נבתר לתבר מן תמניין‬
               ‫האקדמיה ללשון‬                                 ‫באקדמית ללשון תצברית‪ ,‬ומשנת ‪ 1993‬תוא מבתן בנשיא תאקדמית‪,‬‬
                ‫העברית‪2002 ,‬‬                                 ‫בשנת ‪ 1993‬ובת בפרס ישראל בתקר תלשון תצברית ולשונות‬
                                                             ‫תיתודים‪ ,‬מנימוקי תשופטים; "פרופי משת בריאשר תוא מתשובי‬
                                                             ‫תתוקרים בישראל ובצולם בולו בבמת מתתומי תלשון תצברית‬
                                                             ‫ותלשונות תקרובות לת‪ ,‬תוא צוסק בבל תקופות תלשון תצברית‪ ,‬תתל‬
                                                             ‫במקרא ובמגילות מדבר יתודת וצד לשון ימינו‪ ,‬אך ציקר ציסוקו תוא‬
                                                             ‫בלשון תבמים‪ ,‬ותוא תתוקר תמובתק בתתום ות בדורנו‪ [,,,] ,‬פרופי‬
                                                             ‫בריאשר בנת תתומים תדשים בתקר לשונות תיתודים; תוא תצלת צל‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157