Page 152 - morocco
P. 152
אחרן ממן46ו
מרוקו
גדליה החל בג' בתשרי ,בדיוק שבוע אחד לפני יום הכיפורים ,במוגרבית יהודית בקורטוב
של הומור "קן עם כפור" )בן דודו של כיפור( .במקומות אחדים הוא כונה "כ'א כפו"ר
)אחי כיפור( .המילה "גפן" שימשה גם במובן "ברכת הקידוש של שבת או של מועד".
בחגי ישראל בירכו היהודים זה את זה בברכת "מועד טוב" )מקבילה לברכת "חג שמח"
הנהוגה בארץ( .ברכה זו בוטאה בפי ההדיוטות "מאעיד טוב" ולפעמים אף "מאעיט"ו
)בהשתבשות תנועת המ"ם ובנשילת העיצורים הסופיים( ,ללמדך שדוברים אלה לא היו
מודעים למוצאה העברי.
כמובן שימשו מילים עבריות גם מתחומים אחרים של התרבות היהודית ,כגון "סעודה",
"גן עדן"" ,גיהנום"" ,עבודה זרה"" ,דרך ארץ"" ,תורה"" ,ארץ ישראל" ) ,(lirisורבות
אחרות .הכינוי "צורה עכורה" כוון לאישה מכוערת .מילים עבריות רבות נטו נטייה
פועלית ,על דרך הנטייה בערבית .למשל ,מ"סעודה" גזרו את הפועל sa'dכמתכונת הבניין
השלישי בערבית; sa'dnaפירושו "סעדנו )את לבנו( ,אכלנו סעודה" ,בייחוד אמור הפועל
בסעודת שבת ,ויש שצמצמו את שימוש הפועל ל"סעודה שלישית" בלבד.
לפעמים הסוו היהודים את המילה העברית שבתוך הדיבור הערבי ,בייחוד אם המאזין
הלא-יהודי היה עשוי לקלוט ולפענח אותה ,בגלל דמיונה למקבילתה הערבית .למשל,
המילה "כלב" דומה בצלילה ובמובנה למילה הערבית ) kalbוהרי העברית והערבית הן
לשונות שמיות ,כלומר ממוצא אחד( .אבל היהודים כינו לעתים את הלא-יהודי דרך גנאי
במילה זו ,על כן הגו אותה בצורה מיוחדת ,בכ"ף רפה ובניקוד שונה .xalab ,למשל ,סוחר
עשוי היה לומר לחברו" :נתפה פל-כ'לב חלאל") ntfa f-l-xalab hlal ,מילולית :מריטה/
סדר תיום את תקר תישרת' בצפון אפריקת ,וקבצ את דפוסי תמתקר משת בר-אשר נולד בשנת 1939בקסר אלפבקשבמחןן תאפילאלת,
בתתום ות [,,,] ,פ־ופ' בריאשר צוסק גם בסורית של ארץ-ישראל, מרוקו ,תוא תתל את לימודיו ב"תלמוד תורת" ,ומאותר יותר למד
ותו ניב ארמי ארץיישראלי ,שתית מדובר בפי יתודים שתתנצרו, בבית ספר צרפתי ,תתילת בבית ספר של בייית ואתר בך בבית ספר
תשפיצ צל תצברית ותושפצ ממנת [,,,] ,ספריו ומאמריו מצידים מצורבליתודים ולצרבים ,בגיל שתים-צשרתצלתארצתלבדו במסגרת
שתוא ] [,,,תלוץ וסולל דרבים בתקר תמורשת תלשונית בצברית "צליית תנוצר" לאתר שתות במתנת תבשרת של תנוצת גורדונית
ובצרבית של צפון אפריקת ,אין פלא אפוא ,שתוא וובת לתברת בדרום צרפת ,את לימודיו תיסודיים סיים בבפר תילדים "ביתנ"ו
מצד בל תתוקרים תקרובים לתתומים תללו בארץ ובצולם ",בומן ברצננת ולאתר מבן למד ב"ישיבת תדרום" שברתובות ,בסוף 1955
תאתרון יצא לאור ספרו לשון לימודים לר' רפאל בירדוגו)א-ד, תגיצת משפתתו לארץ ותוא סייצ בקליטתת ,בקי 1958 1סיים את
לימודיו ותתגייס לצת"ל לארבצ שנים ,שבתן שירת במורת ביישוב
ירושלים תשס"ב( ,שצליו ובת בפרס בן-צבי, ספר ולאתר מבן בתיל תשריון ,בשנת 1974קיבל תואר דוקטור ,בשנים
1983-1982ו 1991-1989-שימש ראש תתוג ללשון תצברית
משה בר-אשר ,נשוא באוניברסיטת תצברית ,בשנת 1984תוא נבתר לתבר מן תמניין
האקדמיה ללשון באקדמית ללשון תצברית ,ומשנת 1993תוא מבתן בנשיא תאקדמית,
העברית2002 , בשנת 1993ובת בפרס ישראל בתקר תלשון תצברית ולשונות
תיתודים ,מנימוקי תשופטים; "פרופי משת בריאשר תוא מתשובי
תתוקרים בישראל ובצולם בולו בבמת מתתומי תלשון תצברית
ותלשונות תקרובות לת ,תוא צוסק בבל תקופות תלשון תצברית ,תתל
במקרא ובמגילות מדבר יתודת וצד לשון ימינו ,אך ציקר ציסוקו תוא
בלשון תבמים ,ותוא תתוקר תמובתק בתתום ות בדורנו [,,,] ,פרופי
בריאשר בנת תתומים תדשים בתקר לשונות תיתודים; תוא תצלת צל
