Page 147 - morocco
P. 147

‫החינוך ‪141‬‬

‫מרוקו‬

            ‫נוער‪ .‬המועדון היה מעין בית ספר יסודי שנועד לנוער אשר לא נקלט בבתי הספר של‬
            ‫כי"ח‪ .‬פעילות המחלקה עוררה תסכול בקרב אנשי שרל נטר‪ ,‬שהחלו לראות בה ובשליחיה‬

                                                                           ‫גוף המאפיל על השפעתם‪.‬‬
            ‫גם הג'וינט מימן כיתות לימוד וקורסים בלתי‪-‬פורמליים להפצת השפה העברית בפיקוחו‬
            ‫של הרב יצחק רוש‪ .‬הכיתות השתייכו לרוב לארגון "חובבי השפה" בערים קזבלנקה‪,‬‬
            ‫רבאט‪ ,‬סאלה‪ ,‬מכנאס‪ ,‬פאס‪ ,‬צפרו ובני מלאל‪ .‬ב‪ 1956-‬למדו ‪ 2,810‬צעירים ומבוגרים‬
            ‫בשבעים כיתות לימוד בקורסי קיץ‪ ,‬ו‪ 2,489-‬משתתפים בתשעים כיתות לימוד בשעות‬

                                                                                               ‫הערב‪.‬‬

                                  ‫התמורות בחינוך במרוקו העצמאית‬

                                                      ‫עד ‪ 1970‬יכול היה בוגר ה"אקול נורמל" שקיבל‬
                                                      ‫תעודת בגרות ללמד במוסדות כי"ח במרוקו‪,‬‬
                                                      ‫שנקראו למן ‪" 1961‬אתחאד מרוק" )האיחוד‬
                                                      ‫של מרוקו(‪ ,‬את מקצועות העברית‪ ,‬היהדות‬
                                                      ‫והערבית‪ .‬עד אותה עת נדרשו הבוגרים להיבחן‬
                                                      ‫כדי לקבל תעודת הוראה‪ .‬חלקם קיבל החל מ‪-‬‬
                                                       ‫‪ 1958‬את "התעודה הראשונה ללימודי יהדות"‬
                                                      ‫)‪Certificat d'Instruction Juive du Premier‬‬
                                                      ‫‪ .(Cycle‬הייתה זו תעודה ללימודי יהדות‬
                                                      ‫שמטרתה הייתה לתגבר את סגל המורים‬

                                                                                      ‫שלימדו יהדות‪.‬‬
                                                      ‫בשנות השבעים הוחמרו הקריטריונים‬
                                                      ‫לקבלת תעודת הוראה‪ ,‬והונהגה דרישה‬
                                                      ‫להכשרה פדגוגית שנמשכה שנתיים )במקום‬
                                                      ‫שנה כמקובל עד אז(‪ .‬החל ב‪ 1980-‬חויבו‬
                  ‫מועמדים חדשים להוראת לימודי היהדות תלמידה מציגה תעודהשל בית הספר‬
                      ‫להמשיך בלימודיהם שנתיים או שלוש נוספות "אתחאד מרוק"‪,‬קזבלנקה‪1984,‬‬
            ‫באוניברסיטה‪ .‬השפעתם של בוגרי ה"אקול נורמל" גברה; בית הספר הכשיר מורים ללימודי‬
            ‫יהדות‪ ,‬עברית וערבית‪ ,‬ומבין בוגריו צמחו מנהיגים בתקופה שהקהילה עברה תהליך של‬
            ‫חיסול עצמי והגירה‪ .‬מוסד זה פועל גם היום כבית ספר תיכון; בוגריו ידועים ברמתם‬
            ‫הגבוהה‪ ,‬ופונים להוראה ולתפקידי מנהיגות בקהילות היהודיות של צרפת וקנדה ובישראל‪.‬‬
            ‫מאז קבלת העצמאות התרכזה רשת כי"ח בעיקר בהוראת הלשון העברית ופרקים‬
            ‫נבחרים מהתורה‪ ,‬מהמשנה ומהרמב"ם‪ .‬בכיתות העל‪-‬יסודיות למדו היסטוריה יהודית‪,‬‬
            ‫ובעיקר של תקופת הבית השני; בקורסים המשלימים למדו במסגרת "התעודה הראשונה‬
            ‫ללימודי יהדות" נושאים היסטוריים‪ ,‬כגון החיים היהודיים במרכזי בבל וספרד‪,‬‬
            ‫האמנציפציה וההשכלה‪ ,‬הרדיפות באימפריה הרוסית‪ ,‬חשיבותה של כי"ח‪ ,‬אנטישמיות‬
            ‫ומורשת יהדות מרוקו‪ .‬ברמת הקורסים המשלימים למדו ארבע שנים דקדוק עברי‪ ,‬סידור‬

                                                                               ‫התפילה ופרקי אבות‪.‬‬
            ‫מדיניות "אוצר התורה"‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה להכשיר את התלמיד ללמידה עצמית של‬
             ‫דף תלמוד‪ ,‬תורה ורש"י‪ ,‬נביאים ראשונים ומשנה‪ .‬בתי הספר של כי"ח ושל "אוצר התור"ה‬
            ‫לימדו דינים‪ ,‬ולאחר ‪ ,1956‬כשנאסר לזמן מה יבוא ספרים יהודיים או עבריים שנדפסו‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152