Page 145 - morocco
P. 145

‫החינוך ‪139‬‬                                                                       ‫שוחטים‪ ,‬סופרי סת"ם ולייצור תפילין‪ .‬למרות‬
                                                                                 ‫משכורותיהם הדלות היו המורים מסורים‬
‫מרוקו‬                                                                            ‫לעבודתם‪ ,‬ביקרו בכפרים רבים וסייעו‬
                                                                                 ‫לקהילות שהצטמקו בעקבות העליות הגדולות‬
       ‫גן ילדיםשל חב"ד‪ ,‬קזבלנקה‪1994,‬‬
                                                                                                                       ‫לישראל‪.‬‬

                                                                                     ‫החינוך בתנועות הנוער הציוניות ובצופים‬

                                                                                 ‫תנועות נוער ציוניות כגון דרור‪ ,‬בני עקיבא‪,‬‬
                                                                                 ‫השומר הצעיר‪ ,‬הנוער הציוני והבונים פעלו‬
                                                                                 ‫במרוקו למן שנות הארבעים; בראשן עמדו‬
                                                                                 ‫שליחים מישראל‪ .‬פעולתן הייתה חוקית‬
                                                                                 ‫למחצה‪ ,‬ובתקופות אחרות היא התקיימה‬
                                                                                 ‫בתנאי מחתרת‪ .‬התנועות הפיצו את השפה‬
                                                                                 ‫והתרבות העברית הארץ‪-‬ישראלית באמצעות‬
                                                                                 ‫כיתות לימוד בלתי־פורמליות לצעירים‬
                                      ‫ולמבוגרים‪ ,‬סייעו לקידום רעיון הצופיות ולהפצת האידאולוגיות של ההתיישבות הציונית‬
                                      ‫בארץ ישראל‪ .‬אולם הארגונים החשובים שפעלו במרוקו היו תנועות נוער מקומיות‪ :‬שרל‬
                                      ‫נטר‪ ,‬דאז'‪ ,‬הצופים היהודים ואגודות בוגרי כי"ח; כולם היו גופים רשמיים שהשלטונות‬

                                                                                                              ‫הכירו בפעולתם‪.‬‬
                                      ‫ארגון שרל נטר הפיץ בשנות הארבעים והחמישים רעיונות ציוניים והקנה חינוך עברי‬
                                      ‫לנוער במועדוניו‪ .‬הוא סייע לעלייה הבלתי‪-‬חוקית בשלהי שנות הארבעים‪ ,‬כשהצרפתים‬
                                      ‫ניסו למנוע מיהודים לעלות לישראל‪ .‬עיתונו ‪) Noar‬נוער(‪ ,‬בשפה הצרפתית‪ ,‬שימש מקור‬

                                                          ‫חשוב לידיעות על הקהילות המקומיות‪ ,‬ועל ישראל והחינוך העברי‪.‬‬
                                      ‫דאז' שיתף פעולה עם שליחי ישראל במרוקו וקיבל תמיכה כספית מהג'וינט‪ .‬בתחום‬
                                      ‫החינוכי והתרבותי הפעיל הארגון "יחידות עממיות" להפצת חינוך בלתי‪-‬פורמלי לנוער‬
                                      ‫במלאח‪ ,‬ו"יחידות קאדטים" שמנו פעילים בגילאי ‪ .16-13‬יחידות הקאדטים הפעילו‬
                                      ‫מועדונים במרכזי הערים‪ ,‬הציעו הכשרה מקצועית ראשונית‪ ,‬ויחד עם בתי הספר של‬
                                      ‫"אורט" השתדלו לספק לצעירים בוגרי כי"ח‪" ,‬אוצר התורה" ובתי ספר יהודיים אחרים‬
                                      ‫אפשרויות תעסוקה לעתיד‪ .‬ב‪ 1956-‬השתתפו כאלף צעירים במועדונים ובתכנית הסדנאות‬
                                      ‫להכשרה מקצועית של הארגון‪ .‬המפגשים נערכו במוסדות כי"ח ובמחנות קיץ בהרי האטלס‪.‬‬
                                      ‫הארגון שיתף פעולה עם תנועת הנוער של מרוקו בסדנאות תרבותיות לחינוך בלתי‪-‬‬
                                      ‫פורמלי‪ ,‬שנועד בעיקר למי שנדחו על ידי בתי הספר‪ ,‬בחסות המשרד לנוער של ממשלת‬

                                                                                                                        ‫מרוקו‪.‬‬
                                      ‫בדאז' ובצופים היהודים היו למעלה מ‪ 1,500-‬חניכים‪ ,‬בני נוער וצעירים שהיוו פוטנציאל‬
                                      ‫למנהיגות הקהילות בעתיד‪ .‬מנהיגי הצופים היהודים עודדו את לימוד השפה העברית‬
                                      ‫ואת העלייה לישראל‪ .‬להבדיל מתנועות הנוער הציוניות‪ ,‬שירדו למחתרת אחרי קבלת‬
                                      ‫העצמאות ב‪ ,1956-‬המשיכו הצופים היהודים לפעול בגלוי וטיפחו לימודים יהודיים‬

                                                                                     ‫במסגרת התנועה ללא הפרעת השלטונות‪.‬‬
                                      ‫אגודות בוגרי כי"ח נוסדו במרוקו החל משנות התשעים של המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬עד‬
                                      ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה הן פעלו בכל הערים המרכזיות‪ .‬הן פיתחו סדנאות להכשרה‬
                                      ‫מקצועית‪ ,‬קורסי ערב בשפה הצרפתית ובמקצועות אחרים למבוגרים‪ ,‬סייעו בשילובם‬
                                      ‫של תלמידי כי"ח‪ ,‬שחפצו בקריירה טכנולוגית מודרנית‪ ,‬בעבודה אצל בעלי מלאכה‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150