Page 141 - morocco

‫החינוך ‪135‬‬

‫מרוקו‬

‫"אורט"‬ ‫‪.3‬יזמות מקומיות למודרניזציה של‬
‫)‪(Organizationfor RehabilitationTraining‬‬ ‫החינוך‪ ,‬כגון של ועדי קהילות ואנשי‬
‫הון שהשקיעו בהקמת מוסדות חינוך‬
‫"החברה לעידוד לימוד עבודת המלאכה בקרב‬ ‫דתיים‪ ,‬אשר בהם רכשו התלמידים‬
‫יהודים" נוסדה ברוסיה ב־‪ 1880‬ובהדרגה‬ ‫גם חינוך כללי ושפות זרות‪ ,‬או של‬
‫הייתה לארגון יהודי בין־לאומי‪" .‬אורט"‬ ‫גורמים קהילתיים שעודדו הכנסת‬
‫הקימה רשת של בתי ספר ששילבו בתכנית‬
‫הלימודים השכלה עם חינוך מקצועי לבנים‬ ‫חידושים פדגוגיים לבתי הספר‪.‬‬
‫‪.4‬התרחבות פעילותה של התנועה‬
‫ולבנות‪.‬‬ ‫הציונית במרוקו‪ .‬לאחר הקמת מדינת‬
‫ישראל האיצו מנהיגי המדינה‬
‫ז'ול בראונשוויג )‪1908‬־‪(1993‬‬ ‫והציונות במוסדות היהודיים לטפח לימוד מסגרות בבית ספר "אורט"‪,‬קזבלנקה‪1949,‬‬
‫מערכת חינוך חדשה ומודרנית יותר‪.‬‬
‫נולד בליון שבצרפת ונפטר בירושלים‪ .‬בן‬ ‫ב‪ 1946-‬חדרה רשת "אורט" למרוקו‪ .‬בשיתוף פעולה עם כי"ח הקימה "אורט" בתי ספר‬
‫למשפחה אמידה וחבר הוועד המרכזי של כי"ח‬ ‫מקצועיים לבנים ולבנות בקזבלנקה‪ ,‬במראכש ובתיטואן‪ ,‬שבהם לימדו מקצועות‬
‫בפריס מ־‪ 1932‬ועד למותו‪ .‬כיהן כסגן נשיא‬ ‫כקוסמטיקה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬קצרנות‪ ,‬מזכירות‪ ,‬מכניקה‪ ,‬נגרות‪ ,‬נפחות‪ ,‬ריתוך‪ ,‬שרברבות‪ ,‬ספרות‬
‫החברה בשנים ‪ ,1976-1946‬וכנשיאה בצרפת‬ ‫וחשמלאות‪ .‬כי"ח קיבלה את האחריות להוראת השפה הצרפתית ולחינוך כללי )לא מקצועי®‬
‫בשנים ‪ .1985-1976‬זמן קצר אחרי מלחמת‬ ‫במוסדות "אורט"‪ .‬משנת ‪ 1948‬סייעה "אורט" בהכשרת הנוער להגירה ולקליטה בישראל‬
‫העצמאות ביקר בישראל; בשנות החמישים חי‬
‫בקזבלנקה וסייע בהרחבת רשת בתי הספר של‬ ‫ובמדינות אחרות‪.‬‬
‫כי"ח‪ .‬היה מקורב לשלטון הצרפתי הקולוניאלי‬ ‫בשנת ‪ ,1949‬כנראה‪ ,‬הקימה כי"ח בתי ספר לילדים שלקו במחלת עיניים מידבקת‬
‫במרוקו וסייע לעליית היהודים לישראל‪.‬‬ ‫)גרענת®‪ ,‬שבהם למדו הילדים לימודים זהים לאלה של חבריהם הבריאים‪ .‬לאחר שחל‬
‫בשנות חייו האחרונות חי בירושלים והיה‬ ‫שיפור במצב בריאותם הם שולבו בכיתות הרגילות‪ .‬ב‪ 1954-‬התרחבה רשת כי"ח והגיעה‬
‫ממייסדי מכון "כרם" בירושלים להכשרת‬ ‫לכפרים בהרי האטלס ולעיירות נידחות‪ .‬בשנה זו למדו ברשת ‪ 31,639‬ילדים‪15,942 :‬‬

‫מורים לחינוך הומניסטי יהודי‪.‬‬ ‫בנים ו‪ 15,69?-‬בנות‪.‬‬
‫בראשותו של ז'ול בראונשוויג החליטה כי"ח לשתף פעולה עם ארגון "מגן דוד"‪ ,‬שייסד‬
‫הרב יצחק רוש )‪1906‬־‪(1983‬‬ ‫מעין בית מדרש לעברית עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬מנהיגי כי"ח בצרפת‪,‬‬
‫ובהם בני דור חדש של פעילים שנענו לאידאלים ציוניים ותמכו ברעיון המדינה היהודית‪,‬‬
‫יליד אוראן שבאלג'יריה‪ .‬במהלך מלחמת‬ ‫הסכימו להפוך את בית המדרש לעברית‪ ,‬שהיה בחיתוליו‪ ,‬למוסד להכשרת מורים ללימודי‬
‫העולם השנייה כיהן כרב צבאי של המתנדבים‬ ‫עברית ויהדות‪ .‬הכוונה הייתה לטפח מורים מקומיים בעלי הכשרה פדגוגית מודרנית‪,‬‬
‫היהודים הצפון אפריקאים שנלחמו לצד‬ ‫שיחליפו בהדרגה את המורה‪-‬הרב בבתי הספר של כי"ח‪ .‬הרב יצחק רוש מונה לעמוד‬
‫בעלות הברית‪ .‬לאחר המלחמה מונה למנהל‬ ‫בראש המוסד‪ ,‬שנקרא "בית המדרש להכשרת מורים לעברית" )‪Ecole Normale‬‬
‫"אקול נורמל" ועמד בראשו עד ‪ .1955‬יש סברה‬ ‫‪ ,®Hebraique‬והיה מוכר בשמו הצרפתי‪" ,‬אקול נורמל"‪ .‬המוסד שכן במבנה ישן בקזבלנקה‪,‬‬
‫כי הודח מתפקידו בגלל השקפת עולמו‬ ‫וב‪ 1951-‬הועבר למבנים חדשים בפרבר היוקרתי אואזיס‪ ,‬שכללו מעונות לתלמידים שבאו‬
‫הרדיקלית‪ ,‬אשר רבנים לא מעטים הסתייגו‬ ‫מכל רחבי המדינה‪ ,‬וכיתות מוארות ומרווחות‪ .‬בשנות השישים הורחבו מבני המוסד‬
‫והוא נעשה קמפוס גדול‪ .‬המוסד העניק תעודת הוראה בבתי ספר על‪-‬יסודיים אחרי‬
‫ממנה‪.‬‬ ‫ארבע שנות לימוד יהודי וחילוני‪ ,‬ושנה חמישית נועדה להכשרה פדגוגית‪ .‬התואר שהוענק‬

‫מכתב לנכבדי הקהילה המודיעג\ל הקמת‬ ‫היה בגרות צרפתית חלקית )‪.(Brevet‬‬
‫אגודת"מגןדוד"‪ ,‬טנג'יר‪1918,‬‬ ‫ב‪ ,1956-‬כאשר קיבלה מרוקו את עצמאותה‪ ,‬עלה בידי ה"אקול נורמל" להחליף‪,‬‬
‫לראשונה מאז המחזור הראשון שלו ב‪ ,1951-‬לא מעט מורים‪-‬רבנים בבוגריו‪ .‬האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים הסכימה שלאחר בחינה מטעמה יעניק המוסד לבוגריו תעודה מיוחדת‪,‬‬
‫שנודעה בשם "התעודה הירושלמית"‪ .‬תעודה זו העידה על ידיעת יסודות הלשון העברית‬
‫ותרבותה‪ ,‬ופטרה את בעליה מבחינות כניסה בעברית‪ .‬התעודה נועדה אפוא למשוך עולים‬
‫בעלי השכלה ממרוקו לישראל‪ .‬בשנים ‪ 1959-1951‬הכשיר ה"אקול נורמל" ‪ 126‬מורים‪:‬‬