Page 140 - morocco

‫מיכאל מ' לסקר‪134‬‬

‫מרוקו‬

‫במחצית השנייה של שנות העשרים התרחב החינוך המקצועי בקזבלנקה ובפאס‪ ,‬לאחר‬ ‫חברת "תורה וחיי"ם‬
‫חמש־שש שנות לימוד בבית ספר יסודי‪ .‬בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬ובמהלך שנות‬
‫החמישים‪ ,‬לחצו הצרפתים על כי"ח להרחיב את ההשכלה בחינוך העל־יסודי במתכונת‬ ‫נוסדה בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה על ידי הרב‬
‫של כיתות משלימות )‪ .(Cours Complementaires‬בסיוע כספי צרפתי ייסדה כי"ח כמה‬ ‫הראשי של טנג'יר‪ ,‬מרדכי בנג'יו‪ .‬במלחמת‬
‫העולם הראשונה חרתה החברה על דגלה את‬
‫מוסדות מסוג זה בערים המרכזיות‪ ,‬ואליהם התקבלו התלמידים המצטיינים‪.‬‬ ‫הצורך בהכשרת מורים להוראת עברית‬
‫בראשית שנות העשרים הוקם בטנג'יר סמינר רבני בסיוע חברת "תורה וחיים"‪ .‬הסמינר‬ ‫בשיטות מודרניות לצד גיבוש סגל של רבנים‬
‫הכשיר את תלמידיו בשיטות פדגוגיות מודרניות והקנה להם גם חינוך צרפתי וכללי‪.‬‬ ‫מודרניים‪ ,‬במאמץ להשפיע על כל הקהילות‬

‫ברחבי מרוקו‪.‬‬

‫מנהיגי הקהילה בטנג'יר קיוו להכשיר במוסד זה מורים־רבנים שייצגו בכבוד את הקהילות‬

‫בפני השלטונות הממשלתיים‪ ,‬אולם הציפיות נכזבו‪ .‬מספר התלמידים הקטן והרמה‬

‫הירודה של בוגרי המוסד לא אפשרו למוסדות החינוך‪ ,‬לרבות אלה של כי"ח‪ ,‬לגייס מקרב‬

‫בוגריו מורים שיחליפו את המורה־הרב הקיים‪.‬‬

‫ניסיון מוצלח יותר לשפר את החינוך היהודי היה הקמת רשת החינוך התורני "אם‬

‫הבנים"‪ ,‬לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ביזמת נשותיהם של רבנים בעלי השפעה‪.‬‬

‫במוסדות אלה הורו גם לימודים כלליים וצרפתית‪ ,‬כדי‬

‫להתחרות בהשפעה הגוברת של מוסדות כי"ח‪ .‬מוסדות‬

‫הרשת התרכזו בקזבלנקה‪ ,‬בפאס ובצפרו‪.‬‬

‫בעקבות הניסיונות הללו לחולל שינויים במוסדות‬

‫החינוך היהודיים השתכנעה הנהלת כי"ח לשגר ב־‪-1938‬‬

‫‪ 1939‬את אחד מראשיה‪ ,‬הרב מוריס ליבר‪ ,‬לעמוד על‬

‫מצב החינוך היהודי והעברי בבתי הספר במרוקו‪ .‬ליבר‬

‫ערך חקירה יסודית בבתי הספר של כי"ח‪ ,‬בתלמודי‬

‫התורה הקהילתיים ובבתי הספר הצרפתיים‪ ,‬וכן ביקר‬

‫בישיבות בפאס‪ ,‬במכנאס‪ ,‬במראכש ובטנג'יר‪ .‬בדו"ח‬

‫המקיף שכתב במארס ‪ ,1939‬ציין כי הרבנים התלוננו‬

‫פחות מן ההורים על איכותו של החינוך היהודי בכי"ח‪,‬‬

‫וכי ההורים היו מאוכזבים מן המשקל המועט שניתן‬

‫ללימודי קודש‪ ,‬וביקשו להנהיג תכנית מאוזנת יותר‪ .‬הנהגת כי"ח הבינה כי עליה לחולל‬ ‫תלמידי כיתה בבית המדרש לרבנים"תורה‬
‫שינוי במקצועות היהודיים ולהתאימם לצורכי הקהילות‪ .‬הפתרון ההגיוני לכך היה הקמת‬ ‫וחיים"‪ .‬בכיתות הגבוהות הכשירו מורים‬
‫בית ספר מיוחד להכשרת מורים במרוקו‪ ,‬שיבואו בהדרגה במקום המורים־הרבנים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬על כי"ח הוטלה שליחות שלא עלתה יפה במסגרת הסמינר בטנג'יר‪ .‬אולם עם‬ ‫לעברית‪ .‬במרכז עומד המורה משה ח"ם בן‬
‫מלכה שהגיע בשליחות חינוכית מישראל‪.‬‬
‫טנג'יר‪1958,‬‬

‫פרוץ מלחמת העולם השנייה הוקפאו תכניות החינוך החדשות וחודשו רק אחרי המלחמה‪,‬‬

‫בנסיבות חדשות ועל רקע תמורות מפליגות בעולם היהודי‪.‬‬

‫"אם הבנים"‬

‫מתום מלחמת העולם השנייה ועד קבלת העצמאות‬ ‫רשת חינוך תורנית שנוסדה בשנות העשרים‬
‫של המאה העשרים בקהילות פאס‪ ,‬צפרו‬
‫התקופה שאחרי המלחמה היוותה נקודת מפנה חשובה ואף מהפכנית ביזמות החינוכיות‬ ‫וקזבלנקה‪ ,‬ומטרתה "חינוך ולימוד התורה‬
‫היהודיות‪ .‬היו לכך ארבעה גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫לתינוקות של בית רבן"‪ .‬הרב הבריטי זאב‬

‫‪ .1‬כי"ח‪ ,‬בסיוע פיננסי של הג'וינט‪ ,‬פיתחה תכנית ללימודים יהודיים שלא הייתה תלויה‬ ‫הלפרין נמנה עם מייסדי הרשת‪.‬‬

‫במינהל הקולוניאלי‪ .‬עם זאת המשיכו הצרפתים להעניק סיוע כספי לבניית בתי ספר‬ ‫מורים ליבר‬

‫חדשים ומרווחים‪ ,‬ולהנהגת חינוך חילוני ולהרחבתו‪.‬‬ ‫רב נודע בצרפת בשנות השלושים של המאה‬

‫העשרים‪ ,‬חבר הוועד המרכזי של כי"ח ‪ .2‬פעילות יהודית אמריקאית למען יהודי מרוקו סייעה בהקמת מוסדות תורניים מודרניים‬

‫למחצה )"אוצר התורה" וחב"ד(‪.‬‬ ‫וממעצבי מדיניות החינוך היהודי והעברי בבתי‬
‫הספר של כי"ח‪.‬‬