Page 135 - morocco
P. 135
129 החינוך
מיכאל מ' לסקר
תלמידים יהודים ,פאס1923, במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמאה העשרים עבר החינוך היהודי במרוקו
תמורות מפליגות .עיקרן היה התרחבות אפשרויות הלימוד שבאה עם גיוון מוסדות החינוך,
לאחר שרשתות חינוך יהודיות מחוץ למרוקו הקימו בה בתי ספר חדשים .היו אלה בתי
ספר אירופיים ,בעיקר של חברת "כל ישראל חברים" )כי"ח( ,ובתי ספר מטעם גורמים
דתיים ,בחסות ארגונים יהודיים מערביים .בתי הספר החדשים העסיקו מורים טובים
יותר מן המורים-הרבנים מהסוג הישן ,ששלטו במערכת החינוך המסורתית עד אמצע
המאה התשע-עשרה ,ואשר לא קיבלו הכשרה פדגוגית ראויה לשמה .החינוך המסורתי,
שנועד בעיקר לבנים ,כלל לימודי דת בלבד ותרם מעט מאוד לניעות חברתית-כלכלית.
מוסדות החינוך החדשים היו אחד הגורמים העיקריים בתהליך המודרניזציה של
הקהילה .הדגש בהם היה על הקניית ערכים חדשים בתחום המשפחה ,על עריכת רפורמות
במגזר הקהילתי ועל ראיית התרבות האירופית ,ובמיוחד זו הצרפתית ,כדגם תרבותי
שאליו יש לשאוף .השפעות אלה גרמו במחצית הראשונה של המאה העשרים לשינויים
גם במוסדות החינוך המסורתיים והודות להם הם המשיכו להתקיים עד עצמאות מרוקו.
כתוצאה מהתמורה הזו שרר מתח בין החינוך המסורתי והמודרני .רוב רבני מרוקו
בערי החוף ובחלק מערי פנים הארץ המרכזיות לא התנגד להשכלה המודרנית ,אולם היו
רבנים בעלי השפעה בערי השדה שהתקשו להסכים למערכת חינוך בעלת נטייה חילונית
או חילונית-למחצה ,וחששו מפגיעה בבתי הספר המסורתיים ומיציאת הנוער היהודי
ל"תרבות רעה".
בפרק שלהלן נציג את רבגוניותה של מערכת החינוך היהודית במרוקו ,את התפתחותה
ממערכת חינוך מסורתית בעיקרה ,ואת השינויים שחלו בה למן המאה התשע-עשרה ועד
לכינון משטר החסות הצרפתי ) ,(1912מכינונו עד למלחמת העולם השנייה ,ממלחמת
העולם השנייה ועד לקבלת העצמאות ) ,(1956ולבסוף במרוקו העצמאית.
החינוך המסורתי
עד שנות השישים של המאה התשע-עשרה למדו יהודים ומוסלמים במרוקו במוסדות
חינוך מסורתיים :היהודים למדו ב"חדר" )שנקרא סלא; ובאזורים דוברי הספרדית:
אסנוגויטה ] ,([Esnoguitaבתלמוד תורה ובישיבה .המוסלמים למדו בכתאב ,במסיד
ובמדרסה .שיטות החינוך היו מיושנות :שינון טקסטים ,מעט ספרי לימוד ,ומספר מקצועות
לימוד מצומצם ,שכלל בעיקר לימודי קודש .האמידים שכרו בדרך כלל מורים פרטיים
ללמד את ילדיהם.
המוסדות המסורתיים שכנו במבנים ישנים חסרי חלונות ,ותנאי ההיגיינה ששררו בהם
היו ירודים .חלק מן ה"חדרים" שכן בבתי כנסת ,והפעילות החינוכית בהם מומנה בכספי
מסים שהושתו על בשר ויין כשר ,ומתרומות .מטרת החינוך ב"חדר" הייתה להכשיר את
הילדים להיות חלק מן הקהילה ולהנחותם בשבילי המסורת היהודית ,לקראת טקס הבר
מצווה ושנות הבגרות המוקדמות.
