Page 131 - morocco

‫‪25‬ו‬

‫מרוקו‬

‫יהודית יחזקאלי )גלילי(‬ ‫בקונסוליה במרסיי הוקמה מעבדה‬
‫ל צילום‪ ,‬להבנת הדר כונים על פי‬
‫נולדה בשנת ‪ 1930‬בנשר‪ ,‬הצטרפה להגנה‬ ‫" מ שפחו ת" שהר כ בנו בעצ מנו‬
‫ובמלחמת השחרור עסקה בליווי שיירות‪.‬‬ ‫ולהבנת סליקים ולהעברתם למקום‬
‫למדה בסמינר למורים‪ ,‬באוניברסיטה העברית‬
‫ובבצלאל‪ .‬מהמייסדים של בית הספר הראשון‬ ‫היעד במרוקו‪ .‬במו בן תחנת אטלחו‬
‫במעברת הרטוב )בית שמש(‪ ,‬בה עסקה בטיפוח‬ ‫ומשרד שעסק רק בעניני העלייה‬
‫מונגולואידים וקשי חינוך‪ .‬ב‪ 1954-‬יצאה‬ ‫ממרוקו במקום מנגנון הסו כנו ת‬
‫לשליחות במרוקו והקימה אולפן להוראת‬
‫עברית וגן ילדים‪ .‬ב‪ 1956-‬גויסה ל"מסגרת"‪,‬‬ ‫ש בוטל‪ .‬בראש המשרד שהיה"קשור"‬
‫ועבדה במחנה העולים מזגאן ולאחר מכן‬ ‫כביכול לקונסוליה עמד מנחם גלעד‬
‫במעבדה לזיוף מסמכים במרסיי‪ .‬בשנים ‪­1958‬‬ ‫מקבוץ בפר רופין ש בעמק הירדן‪.‬‬
‫‪ 1960‬למדה בירושלים‪ .‬עסקה בהדרכת מורות‬ ‫•ראש המעבדה היה נתן שמר שאני‬
‫וגננות‪ ,‬פרסמה מאמרים‪ ,‬הקימה תיאטרון‬ ‫צורפתי אליו ועבדתי אתו ]‪ [...‬עזרתי‬
‫בובות והשתמשה בו כעזר לימודי להוראת‬
‫ספרות‪ .‬על גישתה זו כתבה ספר‪ ,‬תיאטרון‬ ‫לנתן שמר •צילום‪,‬חנכהתובמ‬
‫לדר כונים‪ ,‬בכתי בת הדר כונים‪ .‬היה‬
‫בובות )תל אביב תשמ"ט(‪.‬‬ ‫לי כתב יד יפה מאוד ו כישרון לציור‪ ,‬וי כולתי לזייף כתבי יד‪ ,‬מילוי הדרכונים היה ברוך‬
‫בכישרון זה‪ .‬ידעתי להתאים את בת• היד ל כתב ידו של פקיד מסוים‪ [...] .‬עזרתי בהבנת‬
‫דוד ליטמן‬ ‫הסליקים של הדרכונים ובהבנת הסליק למשלו ח למקום היעד‪ .‬העבודה לא נמדדה בשעות ואף‬
‫לא בימים‪ ,‬לא חש בנו על ש בתות או חופשים‪ [...] .‬המעבדה הייתה הדר סודי שלאיש לא ניתן היה‬
‫נולד ב‪ 1933-‬בלונדון‪ .‬סיים בהצטיינות לימודי‬ ‫להכנס לשם‪ .‬בך שהומר סודי וידיעות רבות הצטברו שם‪ .‬והייתה לי הרגשת שייבות עם היותי‬
‫תואר ראשון בהיסטוריה ובמדעי המדינה‬ ‫"בסוד בל הענינים"‪ .‬אהבתי את העבודה והתמסרתי לה מאוד‪.‬‬
‫ותואר שני בארכיאולוגיה‪ .‬בשנת ‪ 1959‬נשא‬
‫לאישה את ג'יזל עורבי‪ ,‬יהודייה ממצרים‪ ,‬והם‬ ‫ארכיון פרטי שלמה יחזקאל'‪ ,‬חיפה; באדיבות יהודית יחזקאל‬
‫עברו לגור בלוזאן שבשוויץ‪ .‬בינואר ‪ 1960‬מונה‬
‫למועצת המנהלים של החברה של אביו‪.‬‬
‫התקיים מהכנסה מאחוזתו של אביו‪ .‬התנדב‬
‫לסייע לארגונים יהודים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬ויצא‬
‫מטעם סניף אוז" ה )‪ (o .s.e‬לארגן ילדים‬
‫יהודים ממרוקו כדי להעלותם לארץ בכיסוי‬

‫של יציאה למחנה נוער בשוויץ‪.‬‬

‫חיים צרפתי )‪1932‬־‪(1961‬‬ ‫בין המבצעים של תקופה זו‪" :‬אגוז"‪ ,‬כשם הספינה שהעבירה מעפילים מאלחוסימה‬
‫לגיברלטר; "קוקוס"‪ ,‬כשם האנייה שהעבירה עולים מנמל לראש למרסיי; "מורל"‪ ,‬מבצע‬
‫נולד בפאס‪ ,‬ולמד בכי"ח עד ‪ .1949‬למד‬ ‫אווירי שארגן דוד ליטמן להעברת ילדים למחנה נופש בשוויץ‪ .‬בנוסף ליציאה החשאית‬
‫מסגרות במרסיי‪ .‬בשנת ‪ 1951‬עלה לישראל‪,‬‬ ‫הייתה יציאה "חוקית" באמצעות דרכונים מזויפים‪ .‬לשם כך הקים המוסד מעבדה לזיוף‬
‫ושירת עד ‪ 1954‬כאלחוטן בחיל האוויר‪ .‬הוא‬ ‫דרכונים שכללה את כל החומרים והחותמות הנדרשות‪ .‬עבודת הזיוף הייתה מושלמת‪.‬‬
‫שירת את המדינה במקצועו זה גם לאחר‬ ‫להיבט זה יש להוסיף קניית דרכונים אמיתיים ומתן שוחד לבעלי תפקידים שונים כדי‬
‫שחרורו‪ ,‬ואחרי מבצע סיני נשלח למרסיי כדי‬
‫לשמש אלחוטן "המסגרת" בצפון אפריקה‪.‬‬ ‫לזרז את הנפקת הדרכונים ליהודים‪.‬‬
‫מאוחר יותר הצטרף לצוות הספרדי של‬ ‫בינואר ‪ 1961‬טבעה הספינה "אגוז" ועל סיפונה ‪ 44‬מעפילים‪ .‬רב החובל הספרדי ואחד‬
‫הספינה "אגוז"‪ ,‬ולאחר כמה הפלגות ביקש‬ ‫המלחים ניצלו‪ .‬כל השאר נספו‪ 22 .‬גופות נסחפו אל החוף ונקברו‪ .‬בדצמבר ‪ 1980‬קבעה‬
‫להשתחרר מהתפקיד כדי להינשא‪ ,‬אך שחרורו‬
‫נדחה‪ .‬השתתף בהפלגה האחרונה של "אגוז"‬ ‫הכנסת את יום טביעת הספינה‬
‫כ"יום ההעפלה ולוחמי המחתרות‬
‫ב‪ 11-‬בינואר ‪ ,1961‬ובה מצא את מותו‪.‬‬ ‫בצפון אפריקה"‪ .‬רק בשנת ‪1992‬‬
‫הועברו גופות הנספים לקבר‬
‫בישראל‪ ,‬לאחר שנים של ניסיונות‬
‫לשכנע את מלך מרוקו‪ .‬פרשת‬
‫הספינה "אגוז" היא בראש‬
‫ובראשונה סיפור אנושי טרגי של‬
‫יחידים ומשפחות שביקשו לעלות‬