Page 129 - morocco

‫‪123‬‬

‫מרוקו‬

‫העלייה החשאית ומבצע "יכין " )‪ 1956‬־‪(1965‬‬

‫העלייה החשאית )‪1956‬־‪(1961‬‬

‫בתקופת העצמאות של מרוקו הוטל איסור על עלייה ממנה‪ ,‬היו לכך סיבות שונות‪ :‬מעמדה‬
‫של מרוקו בעולם הערבי; הרצון להנהיג מעבר מסודר של השלטון מהתקופה הצרפתית‬
‫לתקופה החדשה; רצונם של אישים בתנועות פוליטיות שונות לראות ביהודים חלק מהחברה‬
‫המרוקאית; הגירת היהודים ממרוקו הייתה מתפרשת כחולשה של השלטון שאינו יכול‬
‫להבטיח את ביטחונם של היהודים; ולבסוף‪ ,‬אין להתעלם מיחסו המיוחד של המלך‬
‫מחמד החמישי כלפי היהודים— הוא ראה את עצמו כמגינם העיקרי והם העריצו אותו‪,‬‬
‫המאפיין המרכזי של התקופה הוא אי הוודאות שבה חיה הקהילה היהודית באשר‬
‫למגמותיה של מרוקו בכלל וביחס ליהודיה בפרט‪ ,‬במרוצת השנים‪ ,‬ככל שהתבררו מגמותיו‬
‫של השלטון המרוקאי‪ ,‬גברה תחושתם של רבים מהיהודים כי עליהם להגר‪ ,‬מאפיין אחר‬
‫של התקופה הוא המקום שהיה לנציגי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים בחיי הקהילה‬
‫היהודית‪ ,‬המוסד פעל בשני מישורים‪ :‬ארגון העלייה לארץ ופעילות מודיעין‪ ,‬כדי לעמוד‬
‫במשימות שנטל על עצמו נערך המוסד בחמש שלוחות )ההגנה העצמית‪ ,‬המודיעין‪ ,‬תנועות‬
‫הנוער‪ ,‬העורף הציבורי והעלייה(‪ ,‬אנשי המוסד במרוקו קיבלו הנחיות ממטה המוסד‬
‫בפריס‪ ,‬שכונה "המסגרת" וחלש על הפעילות בצפון אפריקה‪ ,‬מפקדי המסגרת בתקופה זו‬
‫היו שלמה חביליו ואפרים רונאל‪ ,‬למוסד היו עשרות שליחים שפעלו במקביל‪ ,‬והוא נעזר‬
‫ברמות שונות ביהודים‪ ,‬באנשי שטח ובבכירים בקהילה‪ ,‬שסללו נתיבים אל השלטונות‬

‫ויצרו אווירה נוחה יחסית לפעילות המוסד‪,‬‬
‫העלייה הייתה מצומצמת לעומת התקופה הקודמת‪ ,‬אך הבעיות שאתן נאלצו מארגני‬
‫העלייה להתמודד היו רבות‪ ,‬קשות ומגוונות יותר‪ ,‬עד טביעת הספינה "אגוז" )בינואר‬
‫‪ (1961‬עלו בחשאי כ‪ 20,000-‬יהודים; זהו מספר לא קטן‪ ,‬בהתחשב בתנאים הקשים של‬
‫העלייה בתקופה זו‪ ,‬בשנים ‪ 1961-1956‬עלו ממרוקו לישראל ‪ 26,279‬יהודים‪ ,‬ההפרש בין‬
‫המספרים נובע מכך שחלק מן היהודים יצא את מרוקו בשנת ‪ ,1956‬עוד קודם העצמאות‪,‬‬
‫וחלקם ניצל את תקופת המעבר ש"בין השמשות" ויצא לצרפת‪ ,‬כמו כן יש להחסיר את‬

‫מספר היהודים שיצאו לאחר טביעת הספינה "אגוז" )מינואר ‪ 1961‬עד סוף השנה(‪,‬‬
‫היקף העלייה בשנים אלה דמה להיקפה בתקופת העלייה הבלתי‪-‬ליגלית‪ ,‬בשנים ‪­1947‬‬
‫‪ ,1949‬על אף ההבדלים בין שתי התקופות‪ ,‬בתקופה הראשונה הייתה היציאה ממרוקו‬
‫קלה יחסית והכניסה לארץ קשה— ובתקופה זו הייתה היציאה קשה מאוד אך לא היה‬
‫קושי להיכנס למדינת ישראל‪ ,‬בתקופה הראשונה כמעט‬
‫שלא היו אמצעים למארגני ההעפלה— ובתקופה זו‬
‫היה מספר השליחים גדול והאמצעים היו רבים יחסית‪,‬‬
‫בתקופת ההעפלה הגיעו רוב העולים בכוחות עצמם‬
‫לאלג'יריה‪ ,‬ללא הכוונת האחראים להעפלה —‬
‫ובתקופת העלייה החשאית בחר המוסד את מועדי‬
‫העלייה‪ ,‬עסק בארגונה‪ ,‬הסיע את העולים לנקודת‬
‫ההברחה והביא אותם לחוף מבטחים בגיברלטר או‬
‫במרסיי‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬חלקם של הפעילים המקומיים‬
‫במרוקו בתקופת ההעפלה היה קטן‪ ,‬יחסית —‬
‫ובתקופת העלייה החשאית היה חלקם חשוב ומרכזי‪,‬‬