Page 125 - morocco

‫עליית יהודי מרוקו ‪^ -‬לבים ומאפיינים ‪ 9‬ו ו‬

‫מרוקו‬

‫נתוני העלייה ממרוקו ‪1956-1948‬‬ ‫‪0‬ען>^!ם מתוך הסכם ז'ואן־גרשונ•‪ ,‬מארס ‪1949‬‬

‫‪1948‬־‪ 1951‬־ ‪*28,263‬‬ ‫המהגרים הכוזבים את מרוקו במשותף או כיחידים יקבלו ויזות כניסה לישראל‪.‬‬
‫‪ 1950‬־ ‪5,980‬‬ ‫הוצאות החזרת מרוקאים למרוקו במקרה שמסיבה זו או אחרת לא יוכלו לנסו^ לישראל‬
‫‪ 1951‬־ ‪7,700‬‬
‫‪ 1952‬־ ‪5,031‬‬ ‫תהיינה ^ל חשבוננו‪.‬‬
‫‪ 1953‬־ ‪2,996‬‬ ‫ברור שעזיבת האנשים אינה צריכה לגרום לשום הפר^ה כל שהיא‪ ,‬והאינצידנט הראשון או‬
‫‪ 1954‬־ ‪8,171‬‬
‫‪ 1955‬־ ‪24,994‬‬ ‫הקושי הפוליטי הראשון‪ ,‬יגרמו להפסקת היציאה‪ ,‬לפי דרישת הנציבות‪.‬‬
‫‪ 1956‬־ ‪36,301‬‬ ‫היציאות לא תורשינה אלא במידה כזאת‪ ,‬שמספר היהודים המרוקאים שיס^ו בהשגחתי‪,‬‬
‫ושיימצאו במ^בר במרסיי בדרכם לישראל לא יגזבור ^ל מספר מתקבל ^ל הד^ת‪ ,‬כדי להימנע‬
‫* נתוני מחלקת העלייה מהקמת המדונה‬
‫ועד ‪ 1951‬מתייחסים לכל מדינות צפון‬ ‫מצפיפות רבה במחנות האכסניה במרסיי ]‪[...‬‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬מ' לסקר‪",‬עלייתיהודי מרוקו‪ ,‬מדיניות הממשל ועמדת הארגונים היהודיים בעולם‪-1949‬‬
‫‪ ,"1956‬שור שים ב מזרח ב )‪,(1989‬עמ' ‪363‬‬

‫התקופה הרביעית ־ העלייה הגדולה )‪1949‬־‪(1956‬‬

‫ממ‪1‬י העלייה‬
‫בתקופת העלייה הגדולה של יהודי מרוקו‪ ,‬בשנים ‪ ,1956-1949‬עלו ממרוקו ‪115,496‬‬
‫יהודים‪ .‬בשנים ‪ 1951-1950‬הייתה עלייה גדולה יחסית‪ ,‬בשנים ‪ 1953-1952‬הייתה ירידה‬
‫משמעותית ומ‪ 1954-‬ואילך עלה שוב מספר העולים‪ .‬ממדי העלייה בשנים ‪1956-1955‬‬
‫מרמזים על המניעים לה ועל הקשר לעצמאות מרוקו; אולם איננו לומדים מהם מאילו‬
‫יישובים במרוקו באו העולים‪ ,‬שכן אין בידינו נתוני הגירה פנימיים‪ .‬אחד המאפיינים‬
‫הדמוגרפיים הבולטים של יהדות מרוקו בתקופה הקולוניאלית היה ההגירה הפנימית‪.‬‬

‫קזבלנקה‪ ,‬למשל‪ ,‬הייתה בעיקרה עיר של מהגרים ובהם יהודים‪.‬‬

‫חברי תנועתהנוער"דרור" רוקדים הורה על‬ ‫מציעי העלייה‬
‫גג הבנייןשבו נהגו להיפגש‪ ,‬טנג'יר‪1948,‬‬ ‫המניעים לעלייה הגדולה בשנים ‪ 1956-1955‬הם שילוב של הזיקה המסורתית לארץ‬
‫ישראל והפיכתה של המדינה למציאות מוחשית‪ ,‬עם המצב הפנימי במרוקו‪ .‬החשש של‬

‫היהודים מפני הידרדרות מצבם במרוקו‬
‫העצמאית התחזק עקב אירועים שהיו בעיר‬
‫פטיז'אן )כיום סידי קאסם( ב‪ 3-‬באוגוסט ‪,1954‬‬
‫ובמהלכם נהרגו חמישה יהודים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ביולי‪-‬‬
‫אוגוסט ‪ 1955‬נגרמו נזקי ם לרכוש יהודי‬
‫בקזבלנקה‪ ,‬במזגאן ובסאפי ויהודים נפגעו‪.‬‬
‫התגובה הטבעית לכל אלה הייתה הגירה ממרוקו‪,‬‬

‫וארץ ישראל עמדה במוקד ההגירה‪.‬‬

‫ארגון העלייה‬
‫העלייה בתקופה זו‪ ,‬שלא כמו בתקופות קודמות‪,‬‬
‫הייתה מאורגנת ומסודרת‪ .‬היא עמדה בצל הסכם‬
‫ז'ואן‪-‬גרשוני‪ ,‬שקבע את מכסות העלייה של‬
‫היהודים‪ .‬הסוכנות היהודית ארגנה את העלייה‪,‬‬