Page 120 - morocco
P. 120
ח"ם סעדו! 114
מרוקו
לשרת כרבה של קהילת תלמסאן באלג'יריה .חזקה עליו שלו היו בני משפחתו לוקחים
חלק בעלייה בתקופה זו היה מציין זאת .גם עיון בתיקי מחלקת העלייה של הסוכנות
היהודית משנים אלה מגלה כי יהודי מרוקו לא הפעילו לחץ משמעותי על מחלקת העלייה
של הסוכנות היהודית לקבל רישיונות עלייה .נראה ,אם כן ,שעניין העלייה נדחק מפני
נושאים אחרים.
מדוע לא היה דחף לעלייה ממרוקו בשנים אלה? הרי הדרכים היו בטוחות יותר,
אמצעי התעבורה היו זמינים יותר ,בארץ ישראל התבססה התשתית למדינה העברית,
ובמרוקו התקיימה פעילות ציונית מוגבלת .כל אלה צריכים היו ,לכאורה ,לסייע להתגברות
גל העלייה.
ארבעה הסברים אפשריים להעדר דחף לעלייה בתקופה זו :ראשית ,האכזבה מכישלון
העלייה של ראשית שנות העשרים וחזרתם של רוב היהודים למרוקו .שנית ,השלטון
הצרפתי עקב בדאגה אחרי העלייה והציונות .פעילות כזו הייתה אסורה במרוקו ,ויהודים
נמנעו מפעילות שעשויה הייתה להתפרש כהתגרות בשלטון הצרפתי ,ולפיכך לסכן את
שלומם ואת שלום בני משפחתם .שלישית ,הכניסה לארץ הותנתה בקבלת סרטיפיקט
)אישור עלייה( .באותן שנים לא ראתה התנועה הציונית דחיפות בהעלאת יהודי מרוקו
ויהודי ארצות האסלאם .ולבסוף ,התקוות שעורר השלטון הקולוניאלי לשינוי המעמד
המשפטי ,לשיפור המצב הכלכלי והביטחון האישי .כל אלה יצרו תנאים נוחים למדי
לקיום יהודי במרוקו .הדוגמה של יהודי תוניסיה ,ויותר מכך זו של יהודי אלג'יריה,
עמדה לנגד עיניהם של יהודי מרוקו ,והם ביקשו להשתלב בחיים החדשים במרוקו ולהפיק
מן התמורות את המרב בעבורם.
ביטוי להלך הרוח שהתנאים החדשים נוחים לקיום יהודי אפשר למצוא גם בעמדתו
של יחיא זגורי ,ראש קהילת קזבלנקה בתקופה הנדונה ,ש"האמין בתום לב שהציונות
באותה תקופה לא הייתה רצויה ליהדות מרוקו .עם כיבוש מרוקו בידי הצרפתים החלו
יהודי מרוקו להנות מחופש מסוים ,מזכויות; המוסדות היהודיים התארגנו מחדש ובתי
הספר פעלו טוב יותר ובקביעות" )כהן ,עמ' .(146בגישה זו תמך העיתון L'Union
) Marocaineהאיחוד המרוקאי( ,שייצג את אמונתם של הנהגת הקהילה ושל נציגי כי"ח
במרוקו בכוחה של התרבות הצרפתית להיות הכוח המלכד של החברה היהודית ,וביכולתם
לשנות את יחסה של צרפת לשאלת מעמדם המשפטי של יהודי מרוקו ושל ארגונם
הקהילתי.
התקופה השלישית -העלייה הבלתי־ליגלית )1947־<1949
מסגרת תזמן ותיקף העליהי
בשנים 1949-1947עזבו את מרוקו מעל 15,000נפש -כשבעה אחוזים מיהודי מרוקו,
שקיבלו החלטה תוך זמן קצר ועלו לארץ .רוב העלייה הייתה בלתי-ליגלית ,הן ביציאה
ממרוקו הן בניסיון להגיע לארץ ישראל באניות מעפילים; יהודי מרוקו לקחו חלק פעיל
בהעפלה ,מפעל היסטורי רב חשיבות.
אנו מבחינים בשתי תקופות משנה .הראשונה ,תקופת העלייה הישירה מאלג'יריה,
שהחלה בפברואר 1947ונמשכה עד ראשית נובמבר .1947בתקופה זו הפליגו שלוש
אניות לארץ :במאי האנייה "יהודה הלוי" ,ועל סיפונה כארבע מאות מעפילים; ביולי
האנייה "שיבת ציון" ,ועל סיפונה כארבע מאות ושלושים מעפילים; בנובמבר האנייה
"הפורצים" ,ועל סיפונה כחמישים עולים .שתי האניות הראשונות נתפסו ומעפיליהן
הוגלו לקפריסין; השלישית הצליחה לחדור את המצור הבריטי על חופי ארץ ישראל
