Page 117 - morocco
P. 117

‫עליית יהודי מרוקו ‪ -‬שלבים ומאפיינים ווו‬

‫מרוקו‬

                                    ‫השישים הגיעו ממרוקו משפחות עמיאל ואבושדיד שבנו בתי כנסת בעיר העתיקה‬
                                                                        ‫בירושלים ונמנו עם מנהיגי הקהילה היהודית בעיר‪.‬‬

                                    ‫בין העולים היו גם רבנים‪ .‬הבולטים שבהם היו הרב יעקב אביחצירא‪ ,‬אשר נפטר‬
                                    ‫בדמנהור שבמצרים בשנת ‪ ,1881‬ואל קברו עולים לרגל יוצאי מרוקו‪ :‬והרב דוד בן שמעון‪,‬‬
                                    ‫אשר עלה בשנת ‪ 1854‬והיה למנהיגה של עדת המערביים בירושלים‪ .‬רבני מרוקו השתלבו‬
                                    ‫ביישוב היהודי כראשי ישיבות‪ ,‬מחברי ספרים‪ ,‬שד"רים ועוד‪ :‬רובם התיישב בטבריה‬
                                    ‫ובירושלים‪ .‬ייתכן שרבנים בחרו לעלות לארץ ישראל ולא להגר לארצות אחרות משום‬
                                    ‫שמלבד קדושתה היו לארץ יתרונות נוספים‪ :‬קיומה של קהילה של יוצאי מרוקו )למשל‪,‬‬
                                    ‫עדת המערבים בירושלים(‪ ,‬אפשרות להוציא לאור ספרים ולצאת כשד"רים לארצות‬
                                    ‫שונות‪ ,‬קשר עם רבני המקום‪ ,‬ועוד‪ .‬אולם רבני מרוקו היגרו גם למקומות אחרים‪ :‬מעדותו‬

                                       ‫של הרב יעקב משה טולידאנו שלהלן אנו למדים על כיווני הגירה נוספים‪ .‬וכך כתב‪:‬‬

  ‫מצבת קברו של הרב יעקב אביחצירא‬    ‫מפני המקרים בכלל שזכרנו‪ ,‬שקרו ויאתיו במשך שבעים השנים האחרונות נראתה‬
‫בדמנהור ועליה חקוקה כתובת בארמית‪,‬‬   ‫מגרעת בין יהודי מארוקו אז‪ ,‬וחלק רב מהם עזבו את מקומם ויתפזרו לארצות שונות‪,‬‬
                                    ‫היו רבים שהתישבו בארצות המזרח מקום ששם נמצאו כבר קהילות מערביות ]‪ [...‬אך‬
                              ‫‪993‬ו‬  ‫גם באירופא ובברזיליא ואמריקא התישבו עוד מראשית המאה הזאת והלאה מספר‬
                                    ‫לא מעט מיהודי מארוקו‪ ,‬ובספרד ופורטוגאל שתי הארצות האלה שהקיאו לפני מאות‬

                                                                                     ‫שנים את יושביהן היהודים ]‪[...‬‬

                                    ‫טולידאנו‪ ,‬עמ' ‪.206‬‬

                                    ‫מה היו המניעים לעלייה ממרוקו? על יחסם של יהודי מרוקו לארץ ישראל אפשר ללמוד‬
                                    ‫מן הביטוי שניתן לו בשירה‪ ,‬בפיוט‪ ,‬בפסיקות הרבנים‪ ,‬ביחס לשד"רים ובתרומות ליישוב‬
                                    ‫בארץ ישראל‪ .‬חוקרים הבחינו כי חכמי מרוקו העדיפו בפסיקתם את העולים לארץ על‬
                                    ‫פני מי שנשארו במרוקו‪ ,‬בשונה מהפסיקה של הרבנים במזרח אירופה‪ .‬יחס זה‪ ,‬והעובדה‬
                                    ‫שגם רבנים עלו‪ ,‬יכולים לספק הסבר‪ ,‬גם אם חלקי‪ ,‬מדוע עלו יהודים ממרוקו במאה‬
                                    ‫התשע‪-‬עשרה‪ .‬חלק מהעולים עלה ממניעים דתיים‪ ,‬כגון גילוי צוואות‪ ,‬רצון להיקבר‬

                                                                                                ‫בארץ‪ ,‬התרת נדרים וכדומה‪.‬‬
                                    ‫כזכור‪ ,‬לפי הרב יוסף משאש היה המצב הפוליטי הפנימי במרוקו אחד המניעים‬
                                    ‫המרכזיים לרצון לעלות‪ .‬על שנת ‪ ,1790‬שבה עלה לשלטון הסולטאן יזיד‪ ,‬כתב הרב‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122