Page 118 - morocco
P. 118
ח"ם סעדון112
מרוקו
משאש [...]" :והיו כל יהודי מרוקו הפקר ביד חייליו ,הרגו ושללו וענו נשים ובחורים
ובתולות ,ובמכנאס הרבו הרע ,אין די לתאר ולבאר ,ואז נתעוררה עוד התנועה לעלות אל
הארץ ,והרבה מבני העיר לקחו בידם מקל נודדים ,ונתפזרו לכל רוח .יש אל הארץ ,ויש
לערי אלגירי' וטוניסי ]) "[...משאש ,אוצר המכתבים ,עמ' .(13
חיזוק לתפיסה הרואה גם במצב הפוליטי גורם לעלייה ,נוסף על הגורם הדתי,
נמצא בהשוואת נתוני העלייה ממרוקו עם העלייה מאלג'יריה ומתוניסיה ,כפי שהם
משתקפים במפקדי מונטיפיורי .במפקד של שנת 1839היו עולים רבים יותר מאלג'יריה:
189גברים יוצאי אלג'יריה לעומת 13ממרוקו .ההסבר לכך הוא חששות היהודים עקב
כיבוש אלג'יריה והשינוי הפוליטי במדינה .נוסף על כך לוו 15השנים הראשונות במלחמה
קשה .לאחר התייצבות השלטון הצרפתי באלג'יריה הידלדלה העלייה משם .מתוניסיה,
שבה היה אז מצב היהודים טוב יחסית ,לא עלו יהודים .במחצית השנייה של המאה
התשע-עשרה הייתה ירידה הדרגתית במספר העולים מאלג'יריה ועלייה ניכרת במספר
העולים ממרוקו ,שם המשיך מצבם של היהודים להיות קשה.
למניעים הדתי והפוליטי נוסף גם מניע משיחי :שנת ת"ר ) (1840הייתה טעונה מתח
משיחי ועל כך מעיד הרב משאש .עם זאת ,מעניין שבאלג'יריה לא הייתה אווירה דומה;
ואולי אפשר להסיק מכך כי המניע ה"משיחי" כביכול היה מעוגן במציאות החיים ולא
היה קשור בהכרח בתאריך סמלי.
העלייה בתקופה הקולוניאלית ) 1912־(1956
אפשר לחלק את העלייה בתקופה הקולוניאלית לארבע תקופות משנה .הראשונה היא גל
העלייה שהיה בשנים ;1921-1918עלייה זו נכשלה ומרבית העולים חזרו לארץ .התקופה
השנייה הייתה השנים ,1947-1920שבהן התמעטה מאוד העלייה ממרוקו .התקופה
השלישית -השנים ,1949-1947שבהן לקחה יהדות מרוקו חלק מרכזי בעלייה הבלתי-
ליגלית .והאחרונה " -העלייה הגדולה" בשנים ,1956-1949שבה עלו עשרות אלפים.
התקופה הראשונה ־ העלייה שנכשלה )1918־(1921
בשנים 1921-1918עלו ממרוקו כארבע מאות יהודים ,בעיקר מפאס ,מצפרו וממכנאס.
כך תיאר הרב שמעון חיים עובדיה את העלייה:
מודעת זאת כי בימים החולפים התעוררו רבת מבני עמינו ברגש רב ותשוקה עזה ללכת
לשכון כבוד בעיה"ק ]בעיר הקודש[ ירושלים תוב"ב ]תיבנה ותכונן במהרה בימינו[,
התשוקה הנמרצה הזאת להטה אותם מסביב עד כי כספם וזהבם לא נחשב בעיניהם
למאומה ,כל הון ביתם ומקנה קניינם מכרו במחיר לא טוב ,ויקוו כי בהגיעם למחוז
חפצם ימצאו חית ידם במסחור או בחרושת המעשה כאשר הסכינו פה בערי מארוקו.
עובדיה ,ב ,עמ' .95-96
העיתוי של עלייה זו קשור להצהרת בלפור ,לוועידת סן רמו ולתחילת המנדט הבריטי
בארץ ישראל .הצהרת בלפור התקבלה במרוקו בשמחה ,כמו בכל העולם היהודי .נכתבו
לכבודה פיוטים ,וחלק מהרבנים התייחסו אליה כאל "אתחלתא דגאולה" .הרב דוד דנינו
כתב:
זה כתבתי על הצהרת בלפור
ובזה פירשתי כתוב אחד )בישעיה א'( ציון במשפ' ]במשפט[ תפדה ושביה בצדקה
