Page 115 - morocco

‫‪09‬ו‬ ‫עליית יהודי מרוקו ‪ -‬שלבים ומאפיינים‬

‫חיים סעדו!‬

‫הקדמה‬

‫הרב יוסף משאש מספר בספרו אוצר המכתבים על ניסיונות העלייה של בני משפחתו‬
‫לארץ ישראל למן המאה השמונה‪-‬העשרה ועד שנות השישים של המאה העשרים‪ .‬סיפורו‬

‫הוא תעודה מרתקת בתיאוריה ובעצמתה‪.‬‬

‫שער הספר אוצר ה מ כ ת בי ם‪ ,‬ח"א‪,‬‬ ‫אבינו הראשון הידוע לנו בשם כהה"ר ]כבוד הרב הנכבד רבי[ זכרי בן משאש ז"ל‪,‬‬
‫ירושלים‪968,‬ו‬ ‫בשנת ה' תע"ג לב"ע ]לבריאת העולם[ ]שנת ‪ ,[1713‬עלה בדעתו לעלות אל ארץ הקודש‬
‫כי באותו זמן היה מצב המרוק ]מרוקו[ רע מאד‪ ,‬מפני הפלשתים הברברים‪ ,‬יושבי‬
‫האהלים‪ ,‬שנתגברו במלחמתם על יושבי הערים‪ ,‬ומשלו בהם ממשלת זדון‪ ,‬ואז כל‬
‫הקהל נתעוררו לצאת מן המצר‪ ,‬לשכון כבוד בארצנו‪ ,‬ומר זקני הנ"ל‪ ,‬גם הוא כאחד‬
‫מהם‪ ,‬מכר כל נכסיו‪ ,‬וסדר כל חפציו‪ ,‬והיה מוכן לעלות אחר חג הפסח‪ .‬ואך בריש‬
‫ירחא דאייר נתלקחה מלחמה בין הערביים ]‪ [...‬ונשמו כל הדרכים‪ ,‬אין יוצא ואין בא‪,‬‬
‫ואשר סמכו על הנס שלא ברצון חכמים‪ ,‬ויצאו העיר לנסוע‪ ,‬נשללו ונפצעו‪ ,‬וחזרו‬
‫בערום ובחוסר כל‪ ,‬מוכים ומעונים‪ .‬אז מור ]מורי ורבי[ זקני הנ"ל התיר את החבלים‪,‬‬
‫וישב משמים על כל בני העיר‪ ,‬עד שעלה למרום זקן ושבע ימים ושבע רוגז בשנת 'ה‬
‫ת"ק לב"ע ]‪ ,[1740‬ובעת מותו בצוואתו‪ ,‬צוה תחלה‪ ,‬הגדול שבבניו מו"ז ]מורי וזקני[‬

‫כהה"ר מסעוד ז"ל לקיים מצוה זו לעת מצוא‪.‬‬

‫משאש‪ ,‬אוצר המכתבים‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬

‫הרב יוסף משאש )‪1892‬־‪(1974‬‬ ‫מן התיאור אנו למדים כי עלייתו של הרב זכרי בן משאש לא הייתה מעשה ספונטני אלא‬
‫מתוכנן‪ ,‬וכי הוא הונע לכך עקב המצב הפוליטי הפנימי בזמנו‪ ,‬שאליו נוספה המחשבה על‬
‫נולד במכנאס‪ .‬רבה הראשי של קהילת תלמסן‬ ‫גילו ומעמדו הציבורי‪ .‬הרב מכר את חפציו‪ ,‬סידר את ענייניו והכין עצמו למועד שקבע ‪-‬‬
‫)אלג'יריה( בשנים ‪ .1940-1924‬על אישיותו‬ ‫לאחר חג הפסח‪ ,‬לפי מאמר חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" )בבלי‪ ,‬ראש השנה‪,‬‬
‫והיקף פעילותו נודע בעיקר לאחר שעלה ארצה‪.‬‬ ‫יא‪ ,‬ע"א(; אך המצב הקשה בדרכים לא אפשר את צאתו לדרך והוא נפטר "זקן ושבע‬
‫שילב בקיאות רבה במקורות היהודיים עם‬ ‫ימים" במרוקו‪ .‬על ערש דווי ציווה על בנו לעלות לארץ "לעת מצוא"; הייתה זו צוואתו‬
‫השכלה ודעת כלליים והשתמש גם במקורות‬
‫לא רבניים‪ .‬עולמו נחשף בשלושת הכרכים של‬ ‫לבני משפחתו‪.‬‬
‫מאז ועד שנות השישים של המאה העשרים היו ניסיונות עלייה נוספים של בני משפחת‬
‫איגרותיו‪ ,‬אוצר המכתבים )ירושלים ‪,1968‬‬ ‫משאש‪ .‬הרב יוסף משאש עצמו עלה לארץ רק בשנת ‪ ,1965‬מיד לאחר מבצע "יכין"‪,‬‬
‫שבמהלכו עזבו את מרוקו קרוב ל‪ 90,000-‬יהודים‪ ,‬שרובם עלה לארץ וחלקם היגר למקומות‬
‫‪ .(1971‬כרכים אלה הם אוצר בלום של ידע‬ ‫אחרים‪ 250 .‬השנים שעברו בין ניסיון העלייה של זכרי בן משאש לבין מבצע "יכי"ן‬
‫היסטורי ובקיאות במקורות היהודיים‪ .‬מהם‬ ‫מקפלים בתוכם שלוש תקופות עלייה של יהודי מרוקו; מהמאה התשע‪-‬עשרה עד הכיבוש‬
‫עולה קשת הנושאים שבהם עסק והיקף קשריו‬ ‫הצרפתי בשנת ‪ ,1912‬התקופה הקולוניאלית )‪ ,(1956-1912‬ומעצמאות מרוקו ועד מלחמת‬
‫בארץ ישראל ובעולם היהודי‪ .‬עלה לארץ‬
‫ישראל בשנת ‪ 1965‬ומונה לרב הראשי של חיפה‬ ‫ששת הימים‪.‬‬

‫)‪ .(1974-1965‬מחיבוריו‪ :‬שו" ת מים חיים‬

‫בנושאי שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים )פאס ‪;(1934‬‬

‫נר מצווה‪ ,‬חיבור על חנוכה ונושאים נוספים‬

‫)פאס ‪.(1939‬‬

‫העלייה במאה התשע‪-‬עשרה‬

‫נתונים ממפקדי מונטיפיורי‪ ,‬שמציגה החוקרת מיכל בן יעקב‪ ,‬מלמדים על מגמה של‬
‫גידול במספר העולים ממרוקו לארץ ישראל במאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬הנתונים‪ ,‬המובאים‬

‫בטבלה שלהלן‪ ,‬מציינים את מספרי העולים מצפון אפריקה כולה‪.‬‬