Page 116 - morocco

‫ח"ם סעדו!‬ ‫‪110‬‬

‫מרוקו‬

‫אזור מוצאם של הגברים ילידי צפון אפריקה בארץ ישראל ‪ 1875‬־‪) 1839‬במספרים מוחלטים(‬

‫‪1875 1866 1855 1849 1839‬‬ ‫אזור מוצ א‬

‫‪63 86 139 86 189‬‬ ‫אלג'י רי ה‬

‫אוראן ‪ +‬תלמסאן ‪36 48 101 64 129‬‬

‫‪27 38 38 22 60‬‬ ‫צרים אחרות‬

‫‪316 454 120 116‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מרוקו‬

‫‪120 121 29 15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צרי החוף‬

‫‪106 212 53 68‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צרי הפנים‬

‫‪37 71 38 32‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הדרום‬

‫‪S3 50‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ללא פירוט‬

‫תוניסיה‪ ,‬לוב‪ ,‬גיברלטר ‪1 7 9 8 1‬‬

‫מערב ©ללא פירוט( ‪72 43 20 48 27‬‬

‫‪452 590 288 258 230‬‬ ‫סך הבול‬

‫מ' בן יעקב‪ ,‬עלייתם והתיישבותם של היהודים המערביים )יהודי צפון אפריקה( בארץ‪-‬ישראל במאה‬
‫הי"ט‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,2001‬עמ' ‪83‬א‪ .‬המקור; מפקדי מונטיפיורי‪.‬‬

‫הנתונים מלמדים על שלושה גלי עלייה ממרוקו‪ :‬הגל הראשון היה לאחר סיום המלחמה‬ ‫מפקדי מונטיפיורי‬
‫בין מרוקו לבין צרפת בשנת ‪ !1844‬במפקד של ‪ 1849‬נמנו ‪ 116‬גברים יוצאי מרוקו לעומת‬
‫‪ 13‬במפקד של ‪ .1839‬הגל השני היה בשנים ‪ .1864-1855‬במפקד של ‪ 1866‬נמנו ‪ 454‬גברים‬ ‫משה מונטיפיורי קיים חמישה מפקדי‬
‫יוצאי מרוקו לעומת ‪ 120‬גברים במפקד של ‪ .1855‬הגל השלישי היה בשנות השבעים‪.‬‬ ‫אוכלוסין בארץ ישראל בשנים ‪,1849 ,1839‬‬
‫אולם אם התקבל הרושם כי במאה התשע־עשרה עלו יהודים מעטים ממרוקו לארץ‬ ‫‪ .1875 ,1866 ,1855‬הסברה הרווחת היא כי‬
‫הם נעשו לצורך תשלום כספי חלוקה‪ .‬מיון‬
‫ישראל‪ ,‬טעות היא‪ .‬ביטוי לעלייה גדולה יש בדברים הבאים של הרב משאש‪:‬‬ ‫התושבים במפקדים נעשה לפי ערים ולפי‬
‫העדות או ה"כוללות" בכל עיר! הרישום כולל‬
‫ובשנת ת"ר]‪ [1840‬נתעוררה עוד תנועת העליה‪ ,‬ונזדרז עוד אבא מארי זצ"ל לעלות עם‬ ‫נתונים דמוגרפיים שמיים של כל המתפקדים‪,‬‬
‫שיירא גדולה‪ ,‬ונודע הדבר לשר העיר ועכבם בחזקה‪ ,‬כי היו בהם צורפי זהב וכסף‬ ‫לרבות שנת העלייה‪ ,‬ארץ המוצא‪ ,‬עיסוקיהם‬
‫ועוד‪ .‬מפקדים אלה משמשים מקור רב ערך‬
‫וחייטים שהיו צריכים לבני העיר‪ ,‬כי הערביים לא היו יודעים מלאכות הללו כלל‪.‬‬ ‫להכרת החברה היהודית בארץ ישראל‬
‫ובשנת תר"ד ]‪ [1844‬מת שר העיר‪ ,‬ונתעוררה עוד העליה התעוררות גדולה‪ ,‬ועשו סימן‬
‫השנה ובירושלי"ם תנוחמו )תר"ד(‪ ,‬ומכל הערים עלו שיירות גדולות‪ ,‬ובטבת עלו ממכנאס‬ ‫בתקופה זו‪.‬‬

‫שבעים נפש ]‪[...‬‬ ‫משפחת שלוש‬
‫ובשנת תר"ח ]‪ ,[1848‬ובשנת תר"י ]‪ ,[1850‬נתעוררה עוד העליה‪ ,‬ע"פ חלומות זקנים‬
‫וזקנות‪ ,‬וע"פ פלא גדול שאירע‪ ,‬שנולד בן ליעקב בן נפתלי‪ ,‬ובצאתו מרחם אמו‪ ,‬צעק‬ ‫מראשוני העולים ממרוקו במאה התשע‪-‬עשרה‬
‫"לה' הישועה" ונשתתק‪ ,‬ואחר יום למילתו מת‪ ,‬ועם כל זה נתבטלה העליה מפני סכנת‬ ‫וממחדשי היישוב היהודי ביפו‪ .‬אחרון שלוש‬
‫דרכים ]‪ [...‬ובשנת תרי"ג]‪ [1853‬נתעוררה עוד העליה ועלו עוד ממכנאס כמה משפחות‬ ‫)‪ (1920-1829‬עסק בצורפות ובחלפנות‪ ,‬ורכש‬
‫קרקעות רבות בשנות השמונים של המאה‬
‫]‪ [...‬ובסיון התרט"ו ]‪ ,[1855‬עלו עוד ]‪[...‬‬ ‫התשע‪-‬עשרה‪ ,‬שעליהן הקימו שכונות יהודיות‬
‫חדשות‪ .‬בניו‪ ,‬אברהם חיים )‪ (1925-1867‬ויוסף‬
‫משאש‪ ,‬אוצר המכתבים‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫אליהו )‪ ,(1934-1870‬עסקו במסחר והקימו‬
‫חברה לחומרי בניין‪ .‬יוסף פעל בוועד העדה‬
‫מן הדברים האלה וממפקדי מונטיפיורי עולה כי הייתה עלייה רצופה ממרוקו במאה‬ ‫המערבית ונמנה עם מקימי תל אביב‪ .‬לימים‬
‫התשע־עשרה‪ .‬מקצת העולים היו יחידים‪ ,‬וחלקם ‪ -‬קבוצות שמנו עשרות יהודים ויותר‪.‬‬ ‫שימש חבר מועצת העיר יפו ותל אביב‪ .‬הוא‬
‫בשנת ‪ 1838‬עלו לארץ בני משפחת שלוש‪ ,‬שנמנו עם מחדשי היישוב היהודי ביפו‪ ,‬ובשנות‬ ‫העלה את זיכרונותיו על הכתב בספר פרשת‬

‫חיי )תל אביב תרצ"א(‪.‬‬