Page 124 - morocco

‫ח"ם סעדו!‬ ‫‪118‬‬

‫מרוקו‬

‫תמונות מח" מחנה המע^יליס‬
‫בטנס שבאלג'יריה‪1947,‬‬

‫הדברים האלה מבטאים את יחסו המתנשא של היישוב בארץ כלפי העולים מצפון אפריקה‪,‬‬
‫לאו דווקא של השליח הזה‪ .‬גם לאחר נובמבר ‪ 1947‬היו רוב העולים בעלי משפחות‪.‬‬

‫חשיבותה של ההעפלה ממרוקו‪ :‬ההעפלה ‪ -‬קרי הניסיון של יהודים לעזוב באופן‬
‫בלתי‪-‬ליגלי ותוך סיכון אישי רב את בתיהם ואת הסביבה שעיצבה את חייהם‪ ,‬כדי‬
‫לנסות להתחיל חיים חדשים בארץ ישראל ‪ -‬הייתה תופעה חדשה בתולדות יהדות‬
‫מרוקו‪ .‬היא הייתה חדשה מבחינת ממדיה‪ ,‬דרכיה‪ ,‬שיטותיה‪ ,‬אמצעיה‪ ,‬ובמיוחד במשמעותה‬

‫בהיסטוריה של יהודי צפון אפריקה‪.‬‬
‫מארגני ההעפלה לקחו על עצמם סיכון רב‪ ,‬שכן במרוקו היה הציות להוראות ולדרישות‬
‫השליט הקולוניאלי חלק ממערכת נורמטיבית מקובלת שאפשרה שמירה על הסדר‬
‫והביטחון‪ .‬היהודים‪ ,‬שהיו המגזר החלש באוכלוסייה‪ ,‬שמרו על עיקרון זה יותר‬
‫מהמוסלמים‪ .‬ההעזה והסיכון שנכרכו בהעפלה היו‪ ,‬לפיכך‪ ,‬ביטוי להתרסה נגד הצרפתים‬
‫ולאכזבה מאופיו של השלטון הצרפתי ומדרכו‪ .‬עם זאת התקיים שיתוף פעולה בין מארגני‬
‫ההעפלה בצרפת ובצפון אפריקה לבין הצרפתים‪ ,‬אשר סייעו‪ ,‬וסיבותיהם עמם‪ ,‬בפתרון‬

‫בעיות ארגוניות; עזרתם הייתה אחד הגורמים להצלחת ההעפלה‪.‬‬
‫במארס ‪ 1949‬הסתיים משא ומתן שניהלו ד"ר יעקב )ז'אק( גרשוני‪ ,‬נציג הסוכנות‪,‬‬
‫ואלפונס ז'ואן‪ ,‬הנציב הצרפתי במרוקו‪ .‬שני הצדדים הבינו כי רק באמצעות הסכם להסדרת‬
‫העלייה ולבקרתה אפשר יהיה להתמודד עם היקף הבריחה ממרוקו‪ .‬בכך בא הקץ על‬
‫העלייה הבלתי‪-‬ליגלית של יהודי מרוקו‪ .‬בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר כי הייתה‬
‫זו תקופת העלייה הגדולה הראשונה של יהודי מרוקו‪ ,‬ובה עוצבו דפוסי העלייה המבוקרת‬
‫)כלומר עלייה שעברה תהליך של מיון(‪ ,‬ובמידה לא מעטה גם דפוסי העלייה החשאית‪.‬‬
‫יהודי מרוקו שעלו בשתי האניות הראשונות הגיעו למחנות המעצר הבריטיים בקפריסין‪.‬‬
‫המפגש בינם לבין המעפילים מאירופה היה טראומטי‪ ,‬ובהכללה אפשר לומר כי שם‬
‫ובתקופה זו נזרעו זרעי המפגש הקשה של יהודי מרוקו עם "החברה הישראלית" המתהווה‪.‬‬