Page 126 - morocco
P. 126
חיים סעדון120
מרוקו
ומאחר שלא הייתה זו עליית הצלה או הפלגתעולים ,רובם ממרוקו ,מחופי
חיסול גלויות כמו בלוב ,בתימן או אלג'יריה למרס"1950-1949,
בעיראק ,היה הטיפול בעלייה אטי
"קדימה"
וקפדני יותר.
מארגני העלייה ניצבו בפני בעיות לא שמו של מחנה המעבר לעולים אשר הוקם
מעטות :כיצד לטפל במועמדים לעלייה ביולי 1949בין קזבלנקה למזגאן .שלטונות
הנגועים במחלות מידבקות ,להבטיח את מרוקו סגרו את המחנה ביוני .1956השם
עלייתם של יהודים שיוכלו להועיל בארץ " ק די מ ה" נקבע גם כשמה של המערכת
ולהתמודד עם יחסם של האוכלוסייה הארגונית שניהלה את העלייה ממרוקו בשנים
המרוקאית ושל הממשל הצרפתי .לאלה
נוספו שאלות נכבדות ,כגון מהי אלה.
המשמעות שתהיה לחיסול הכפרים )היה
קשה להגיע אל הכפרים ,וגרו בהם מעט
יהודים ,שהיו חשופים לפגיעות( ,מי יממן
את העלייה ומי יטפל ביהודים שנותרו
במרוקו .להלן נשרטט קווים אחדים
להבהרת חלקן.
כאמור ,מחלקת העלייה של הסוכנות
היהודית הייתה אחראית לעלייתם של
יהודי מרוקו .נוסף לה פעלו במרוקו
נציגים של רוב המפלגות הפוליטיות
הישראליות ושל הסוכנות היהודית .משרד הבריאות של מדינת ישראל שלח צוותים
לפקח על העלייה .הצוות שפעל לאישור מועמדי העלייה נקרא "צוות אמון" ,ובראשו עמד
רופא שפסק בשאלת עלייתה של משפחה זו או אחרת .צוות האמון נסע מעיר לעיר ובדק
את המועמדים לעלייה לאחר הכנות הצוותים המקומיים .משפחות יהודיות שנמצאו
כשירות לעלייה נתבקשו להכין את עלייתן ולהתייצב במחנה "קדימה" ,שהוקם בסמוך
לקזבלנקה .לאחר בדיקות נוספות במחנה "קדימה" ,שבהן נקבעה שוב כשירותם ,הועברו
העולים באניות למחנה מעבר במרסיי ,ובו שהו עד עלייתם ארצה.
היה זה תהליך ארוך ,מורכב ומייגע ,בעיקר למשפחות דלות אמצעים ,שלא היו להן
מקורות מחיה לתקופת המיון הארוכה .נוסף על כך העיבה על העלייה ממרוקו בשנים
אלה הסלקציה.
הסלקציה בעלייה
במגילת העצמאות נכתב" :מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
הצהרה זו מבטאת את האידאולוגיה הציונית ואת חזון שיבת העם למולדתו .אולם
משמעותה של הסלקציה שהונהגה בעלייה ממרוקו הייתה כי עלייתם של יהודים הוגבלה
באופן זמני ,בניגוד למוצהר במגילת העצמאות ,לרעיון הציוני ולמסד שעליו כוננה מדינת
ישראל .הסלקציה בעלייה לא הייתה חדשה; מדיניות של סלקציה בעלייה הנהיגו הבריטים
בתקופת המנדט ,כאשר הגדירו אמות מידה ברורות לעלייתן של קבוצות שונות ,בעיקר
בהתחשב ביכולת הקליטה הכלכלית של הארץ .היה זה נושא לוויכוחים בלתי פוסקים
בין הנהגת היישוב והשלטון הבריטי.
היו כמה טעמים להחלטה על הפעלת סלקציה בקרב יהודי מרוקו :סדרי העדיפויות
