Page 127 - morocco
P. 127
עליית יהודי מרוקו -שלבים ומאפיינים 121
מרוקו
בקביעת ממדי העלייה לארץ בתקופת מלחמת העצמאות ולאחריה; הלחצים הכלכליים,
הפוליטיים והחברתיים בארצות המוצא; גודלן של הקהילות היהודיות; יכולת הקליטה
הכלכלית של הארץ וחששות מ"אופי" היהודים שבאו מארצות אלה וממצב בריאותם.
המתנגדים טענו כי הסלקציה פוגעת בזכויות האדם והאזרח ,מנוגדת למסורת היהודית,
להצהרה המפורשת במגילת העצמאות ולחזון היסוד של התנועה הציונית ,ומעל לכול -
כי מצבם של היהודים הולך ומחמיר בארצות המזרח ,וכי הם עומדים בפני סכנה של
ממש לקיומם .ההנחיות קבעו ארבע אמות מידה מרכזיות לעלייה :כשירות לעבודה,
התחייבות לעבודה חקלאית ,מצב בריאותי תקין וגיל העולים .על תקנות אלה כתב
הסוציולוג משה ליסק" :מעולם בתולדות שיבת ציון של ימינו לא תוקנו תקנות דרקוניות
כדוגמת אלה לגבי העלייה ] [...המשמעות המידית של החלטה זו הייתה פיצול משפחות,
כאשר הזקנים ,הנכים והבלתי-כשירים לעבודה הושארו במרוקו ,ואילו הצעירים והכשירים
עלו לארץ" )מ' ליסק" ,מדיניות העלייה בשנות החמישים" ,בתוך :מ' נאור ,עולים ומעבדות,
,1952-1948ירושלים תשמ"ז ,עמ' .(14
מדוע הופעלה הסלקציה בעלייה ממרוקו? זהו אחד הנושאים הטעונים ביותר במחקר.
ההנחיות לסלקציה היו ידועות ומפורסמות; לא כן המניעים ה"אמיתיים" .סביר להניח
כי דברי רוב הדוברים בישיבות העבודה שבהן הוחלט על כך -בהנהלת הסוכנות,
בממשלת ישראל ,במוסד לתיאום ועוד -לא נרשמו .עם זאת ,אפשר להוכיח כי מעבר
למניעים הרשמיים היו שיקולים "סמויים" .ייתכן שהביטוי למניעים אלה ניתן בדברי
העיתונאי אריה גלבלום במאמר שהתפרסם בעיתון הארץ באפריל ;1949וכך כתב על
עולי מרוקו:
] [...לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא .דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת,
וחמור עוד יותר חוסר הכשרון לקלוט כל דבר רוחני .בדרך כלל הם עולים רק במשהו
על הדרגה הכללית של התושבים הערבים ,הכושים והבארבארים שבמקומותיהם,
בכל אופן זוהי דרגה נמוכה עוד ממה שידענו אצל ערביי ארץ־ישראל לשעבר .בניגוד
לתימנים ,הללו נעדרים גם שרשים ביהדות ,לעומת זה הם נתונים לגמרי למשחק
האינסטינקטים הפרימיטיביים והפראיים.
אך גלבלום לא הסתפק בכך ו"הסתייע" גם בדברים שאמר לו דיפלומט וסוציולוג צרפתי,
לא יהודי ,אשר בשמו לא נקב:
] [...אל תשכחו ,שניצחתם במלחמה נגד מדינות ערב ,והקימותם את מפעלכם בארץ,
לא בשל מספרכם המרובה ,ולא בשל עושרכם החומרי ,אלא קודם כל בשל הרוח,
שהייתה מפעמת בכם והציוד השכלתני־רוחני ,שהיה לכם .עליית חומר אנושי מסוים
עלולה להוריד אתכם ולעשותכם למדינה לוונטינית -ואז נחרץ גורלכם ואתם מידרדרים
לאבדון.
הארץ 19 ,באפריל .1949
במילים אחרות ,גלבלום חשש לעתידה התרבותי של מדינת ישראל ,וסבר כי קליטת
עלייה בממדים כה גדולים תגרום ללבנטיניזציה של החברה הישראלית ,בגלל אופיים של
יהודי מרוקו ורמתם התרבותית .המאמר עורר סערה תקשורתית וזכה לקיתונות של
רותחין .נביא כאן קטע מתגובה אחת .זוהי תגובתו של אפרים בן חיים ,שהיה כזכור
שליח המוסד לעלייה ב' בצפון אפריקה:
] [...כל דברי מר ג .הם ביטוי קלאסי לישוביזם ]הכוונה לתחושת העליונות של היישוב
בארץ ישראל[ שחששנו לו כל השנים .מר ג .הגיע כבר ארצה ,ועתה הוא דואג לרמה
