Page 139 - morocco

‫החינוך ‪33‬ו‬

‫מרוקו‬

‫יש אולי להצטער על כך שהיהודים אינם מתערבים באוכלוסייה האירופית‪.‬‬
‫אין לנו כל עניין לבודדם ולהרחיקם‪ .‬אולם קבלתם לבתי ספר יסודיים אירופיים‬
‫לא תישא חן בעיני המשפחות האירופיות ותקומם את המוסלמים‪] [...] .‬בנוסף‬
‫לכך‪ [,‬היהודים המרוקאים מוגני הסולטאן הם בני חסותנו ממש כמו המוסלמים‬
‫המרוקאים‪ .‬איננו יכולים להניח ליהודים הללו להגיע למעמד כלכלי וחברתי‬
‫נכבד במדינה על חשבון אדוניהם הקודמים‪ .‬אם ניראה כמי שמעדיפים לטפח‬
‫את החינוך של היהודים או אם נתרום לפיתוחו‪ ,‬בעוד סיבות מיוחדות מביאות‬
‫לכך שהחינוך המוסלמי יפגר לעומתו‪ ,‬נגרום מורת רוח קשה בקרב המוסלמים‬
‫ועלולות להתעורר מהומות בקרב הילידים‪ .‬במוקדם או במאוחר ייווצר חוסר‬
‫איזון בין המצב הכלכלי והחברתי של היהודי ושל המוסלמי‪ ,‬ואת זאת ברצוננו‬

‫לדחות ככל האפשר‪.‬‬

‫לסקר‪ ,‬עמ' ‪.15-14‬‬

‫לדברים אלה יש להוסיף שמשטר החסות לא היה תלוי ביהודים כבעבר‪ .‬הקהילה‬
‫האירופית במקום גדלה וממנה גויס כוח אדם למינהל‪ ,‬לבתי המסחר ולבנקים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לחצים של גורמים לאומיים מוסלמיים אילצו את הצרפתים‪ ,‬כמו‬
‫את השלטונות באזור החסות הספרדי‪ ,‬לנקוט זהירות רבה בקשריהם עם היהודים‪.‬‬
‫צרפת השקיעה מאמצים רבים בפיתוח חינוך מקצועי וחקלאי לכל תושבי‬
‫המדינה‪ .‬בסיוע כספי של הצרפתים הצליחה כי"ח לפתח מוסדות חינוך טכנולוגיים‬
‫בפאס‪ ,‬בקזבלנקה ובטנג'יר‪ .‬מרכזי הכשרה חקלאית הוקמו מאמצע שנות השלושים‬
‫במכנאס ובמראכש‪ ,‬ובהם הורו בוטניקה‪ ,‬כלכלה חקלאית‪ ,‬גידול עצים‪ ,‬גינון‪,‬‬

‫גידול גפנים‪ ,‬מיכון חקלאי והשקיה‪.‬‬
‫החינוך הכללי בכי"ח‪ ,‬ומאוחר יותר בבתי הספר המקצועיים המודרניים‪ ,‬כגון‬
‫"אורט"‪ ,‬הקנה לתלמידים ידע ומיומנויות שהקלו עליהם כשהיגרו אל מחוץ למרוקו‬
‫‪ -‬לאמריקה הלטינית‪ ,‬לאירופה ולאפריקה ‪ -‬בתורם אחר הזדמנויות כלכליות‪.‬‬
‫אלה שנשארו במרוקו מצאו תעסוקה בבתי המסחר האירופיים‪ ,‬בבנקים‪ ,‬בפקידות‬
‫בחברות אירופיות פרטיות‪ ,‬ומאוחר יותר במנגנון המינהל במרוקו הצרפתית‪,‬‬
‫במרוקו הספרדית ובאזור הבין‪-‬לאומי של טנג'יר‪ .‬כך התגבשה שכבה חדשה של‬

‫מעמד בינוני ומשכיל‪.‬‬
‫ב‪ 1912-‬למדו בבתי הספר של כי"ח ‪ 5,036‬תלמידים )‪ 1,822‬בנות ו‪ 3,214-‬בנים(‪,‬‬

‫ב‪ 1939-‬למדו בהם ‪ 18,612‬תלמידים‪.‬‬
‫בתקופה זו נעשו כמה ניסיונות להכניס שינויים במערכת החינוך המסורתי‪.‬‬
‫מורי כי"ח השתדלו להביא את הרוח המודרנית לתלמודי התורה הקהילתיים כדי‬
‫שילמדו בהם גם לימודי חול וכך יוכלו להתמודד עם תמורות הזמן‪ ,‬אולם מאמצים‬
‫אלה לא נשאו פרי לפני ‪ .1945‬היו לכך שתי סיבות עיקריות‪ :‬עד מלחמת העולם‬
‫השנייה נאבקה הנהגת כי"ח בצרפת בעמדות ובאינטרסים אידאולוגיים ופוליטיים‬
‫בקרב חוגים דתיים ואפילו חרדיים‪ ,‬ששמו לאל את מאמצי הרפורמה למודרניזציה‬
‫מקיפה בחינוך היהודי והכללי‪ .‬כמו כן‪ ,‬כי"ח קיבלה תמיכה כספית נכבדה מממשלת‬
‫צרפת לתפעול בתי הספר של החברה במרוקו הצרפתית ובטנג'יר‪ ,‬ואין ספק כי‬
‫הופעל עליה לחץ להדגיש את החינוך הצרפתי והכללי גם על חשבון לימודי עברית‬
‫ויהדות‪ .‬כתוצאה מכך שלחו הורים רבים את ילדיהם לכי"ח לחצי יום‪ ,‬ולבית‬

‫הספר המסורתי לחצי היום השני‪.‬‬

‫תלמידים יהודים לומדים נגרות‪ ,‬מכונאות ותפירה בבית ספר"אורט"‪ ,‬קזבלנקה‪967,‬ו‬