Page 146 - morocco

‫מיכאל מ' לסקר‪140‬‬

‫מרוקו‬

‫אירופיים במרוקו‪ ,‬וגייסו כספים למען הקהילות באמצעות‬
‫נשפים ואירועים תרבותיים‪ .‬שליחי הקרנות הציוניות שהגיעו‬
‫למרוקו השתמשו בבמות האגודות הללו כדי להפיץ את בשורתם‬

‫ולגייס תמיכה במפעלם‪.‬‬
‫היחס הדו‪-‬משמעי של כי"ח כלפי התנועה הציונית לפני ‪1939‬‬
‫לא מנע מאגודות הבוגרים וממועדוניהם להפוך בהדרגה לגורמים‬
‫פרו‪-‬ציוניים‪ .‬אחרי ‪ 1948‬הם תוגברו בשליחי הסוכנות היהודית‬
‫והג'וינט‪ .‬המחלקה לענייני היהודים במזרח התיכון של הסוכנות‬
‫היהודית שיגרה מורים לעברית‪ ,‬ששולבו בתכנית הלימודים של‬
‫כי"ח‪ ,‬והקימה מרכזי חינוך חברתיים אזוריים בקזבלנקה‬
‫ובתארודאנת להוראת התרבות והשפה העברית‪ ,‬העניקה הדרכה‬
‫בנושאי תברואה ובטיפול בגרענת‪ ,‬הכשרה מקצועית באמצעות‬
‫"אורט"‪ .‬ולימודי צרפתית באמצעות מורי כי"ח‪ .‬כמו כן היא‬
‫פתחה מועדון לבנים ולבנות במרכז בקזבלנקה‪ ,‬שבו ביקרו‬
‫בראשית שנות החמישים בקביעות‪ ,‬בבוקר ובערב‪ ,‬כ‪ 400-‬בני‬

‫סופרים ופייטנים גדולים‪ ,‬על יובלות של אנשים מפורסמים וכוי‪,‬‬ ‫כמבט כל ילדי היתרים במתקן לומדים בבתי הספר של ה"אליאנס"‪,‬‬
‫מקהלה שרה שירים עבריים וכל הנאספים לומדים את השירים על פה‪,‬‬ ‫לפיכך יכולים בתי ספר אלה לשמש מרכז אידיאלי להפצת הלשון‬
‫בקזבנלנקה מטפלות שתי אגודות בסידור אספות ממין זה; "אגודת‬ ‫והתרבות העברית‪ ,‬ואמנם הם באמת מוכשרים להוראת שפה זרה‬
‫הובבי השפה" ו"מגן‪-‬דוד"‪ ,‬לאגודה זו האחרונה ‪ -‬הכניסה רוה היים‬ ‫שהתלמידים לא ידעו אף אות אחת בה בשעה שנכנסנו לבית הספר‪,‬‬
‫בעיקר גברת בנדרלי המנוהה‪ ,‬שהיתה עמדת בראשה עד יום מותה‪,‬‬ ‫התוכנית של הלימודים בבתי הספר של "אליאנס" מייחדת באופן‬
‫אחרי מותה הטרגי והפתאומי נתמעטו הפעולות ב"מגן דוד"‪ ,‬אבל‬ ‫עקרוני מקום השוב להוראת השפה העברית; שעה אחת בכל יום‬
‫אחרי שובו של הי ס‪,‬ד‪ ,‬לוי מניו‪-‬יורק ניתנה דהיפה הדשה לאגודה‬ ‫בכיתות הנמוכות‪ [,,,],‬הם מסתפקים בהוראה מכנית של הקריאה‬
‫הזאת ומובטהני שהיא תכפיל את מרצה ועבודתה תהיה שוב פוריה‪,‬‬ ‫והתרגום לערבית את פרשת השבוע‪ ,‬אף על פי כן צריך לציין שסוג‬
‫מיום שובי לקזבלנקה התעניינתי בכל הפעולות העבריות בעיר ועזרתי‬ ‫זה של מורים פו חת והולך בין מורי ה"אליאנס"‪ ,‬ובדרך כלל נלמדת‬
‫לפי כוהותי הדלים לכל האגודות המקומיות‪ ,‬אחרי ‪ 6‬הודשים באתי‬ ‫הלשון העברית בבתי הספר של כי"ה במידה כזו שהתלמידים רוכשים‬
‫לידי מסקנה‪ ,‬שזמן האימפרוביזאציה כבר הלף‪ ,‬נהו‪ 1‬שוועדה מרכזית‬ ‫להם ידיעות המשמשות בסיס להמשך לימודיהם העבריים‪ [",] ,‬בבתי‬
‫תטפל בכל השאלות והבעיות הנוגעות להוראה ולהפצת שפתנו בכל‬ ‫הספר הללו עושה כל מורה ומורה מה שביכולתו‪ ,‬אם הוא יודע את‬
‫השפה העברית הרי הוא מלמד אותה יפה ומשיג תוצאות מניחות את‬
‫השכבות של האוכלוסייה היהודית‪,‬‬ ‫הדעת‪ ,‬אם אינו יודע את הלשון ©וזה לצערנו המצב אצל מהציתם של‬
‫על הב‪,‬ע‪,‬ע‪] ,‬הברית העברית העולמית[ לשלוה לנו ספרי לימוד‬ ‫כל מורי אליאנס® הרי הוא מטפל בלימודים אחרי ם גם בשעות שנועדו‬
‫וקריאה בעברית‪ ,‬הספרים נהוצים לנו‪ ,‬כדי שנוכל להתהיל בעבודה‬ ‫לפי התוכנית לשפתנו‪ ,‬והתלמידים שוכהים אפוא‪ ,‬מה שלמדו בכיתות‬
‫מעשית רצינית‪ ,‬נהו‪ 1‬להמציא לנו טופס אהד או שניים מכל ספר‬
‫לימוד שמשתמשים בו בבתי הספר בארץ ישראל‪ ,‬קטעים מובהרים‬ ‫הקודמות‪,‬‬
‫מסופרי המופת ומההדישים‪ ,‬תולדות עם ישראל‪ ,‬גיאוגרפיה של ארץ‬ ‫הוראת העברית בשעות הפנאי; מלבד ניסיונות קלושים אהדים‬
‫ישראל‪ ,‬כאשר נוכל להשיג את האמצעים הדרושים‪ ,‬נזמין ספרים גם‬ ‫שנעשו ונפסקו לא הגיעו לשום דבר ממשי בשטה זה‪ ,‬אם כי נדמה‬
‫בשביל התלמידים‪ ,‬אולם לעת עתה מוכרהים המורים לקבל את‬ ‫לנו‪ ,‬שיש לנו שדה פעולה רהב ובקצת מאמצים ובהתמדה אפשר היה‬
‫המכשירים הנהוצים להוראה בכיתותיהם‪ ,‬כמו כן האנשים הרוצים‬
‫לנאום ב"עונג שבת" זקוקים לעיין בספרי המופת שלנו וספרייה קטנה‪,‬‬ ‫להשיג תוצאות טובות‪,‬‬
‫איגודים להפצת השפה העברית; כמעט בכל ערי מרוקו קיימים‬
‫מסודרת יפה‪ ,‬תביא להם תועלת מרובה‪,‬‬ ‫איגודים כאלה ונתפרסמו מהר‪ ,‬פעולתם העיקרית מכוונת לסידור‬
‫אספות של "עונג שבת" שנואמים שם בעברית ומרצים על נושאים‬
‫ש' אלמליח‪",‬מצבהחינוך והתרבות‪ ,‬קזבלנקה"‪ ,‬ע ם וספר‪,‬תש"ה‬ ‫היסטוריים‪ ,‬על הפולקלור היהודי במרוקו‪ ,‬על פרשיות השבוע‪ ,‬על‬
‫‪ ,1945‬עמ' ‪.72-71‬‬