Page 149 - morocco

‫‪143‬‬ ‫השפה‬

‫רחאן ממן‬

‫שירו של הרב דוד אלקאים‬ ‫לשונות המדינה‬
‫על השפה העברית‬
‫לשון הדיבור בארץ נתונה היא חלק ממורשתה התרבותית‪ .‬במקרים רבים יודעים חוקרי‬
‫ההיסטוריה התרבותית להתחקות אחר שורשיה וגלגוליה של לשון הארץ‪ ,‬אך יש ששורשים‬
‫אלה לוטים בערפל ההיסטוריה‪ .‬לא לשון אחת דיברו תושבי מרוקו במאות התשע‪-‬עשרה‬
‫והעשרים אלא ארבע; מהן שלוש שכבר הייתה להן מסורת רבת‪-‬שנים‪ ,‬ולשון חדשה אחת‬
‫שנוספה עקב תמורות היסטוריות‪-‬תרבותיות אשר חלו בתקופה זו‪ .‬הפריסה הגיאוגרפית‬

‫של הלשונות האלה ברורה על פי אזורי התרבות של המדינה‪.‬‬
‫הלשון הדומיננטית הייתה הערבית‪ ,‬שהיא בעלת מסורת ארוכה במרוקו‪ ,‬למן כיבושי‬
‫האסלאם במאה השביעית ועד ימינו‪ .‬במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים שימשה הערבית גם‬
‫לשון המינהל של השלטונות וגם לשון התקשורת של רוב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בלא‬

‫הבדל גזע ודת‪.‬‬
‫במקביל לערבית נהגה במרוקו גם הלשון הברברית‪ .‬מבחינה אתנית‪ ,‬רק מחצית‬
‫האוכלוסייה במרוקו היא ערבית‪ ,‬ואילו מחציתה השנייה ברברית‪ .‬הברברים‪ ,‬המכונים‬
‫במרוקו "שלוח"‪ ,‬הם כנראה מגזע חם ויושבים מימים קדמונים במרוקו )ובמידה מסוימת‬
‫גם באלג'יריה(‪ ,‬עוד מלפני בוא האסלאם‪ .‬מקום מושבם משתרע על פני הרי הריף בצפון‬

‫ועל רכסי הרי האטלס במרכז ובדרום‪.‬‬
‫מלבד הערבית והברברית‪ ,‬אשר תפוצתן רבה מאוד והן עדיין מדוברות בפיהם של‬
‫מיליוני בני אדם‪ ,‬דיברו במרוקו בתקופה הנדונה גם ספרדית )ובערים מסוימות השוכנות‬
‫לחוף האוקיינוס האטלנטי גם פורטוגלית(‪ .‬גם לספרדית היסטוריה ארוכה‪ ,‬שקדמה למאה‬
‫התשע‪-‬עשרה‪ .‬דיברו אותה באזור המכונה "מרוקו הספרדית"‪ ,‬המשתרע על פני רצועת‬

‫החוף הצפונית שלאורך הים התיכון‪.‬‬
‫הלשון הרביעית היא הצרפתית‪ .‬ראשיתה בבית הספר הראשון שייסדה בשנת ‪1862‬‬
‫חברת "כל ישראל חברים" )כי"ח( בתיטואן שבצפון‪-‬מערב מרוקו‪ ,‬בתמיכתו של רבה של‬
‫תיטואן‪ ,‬הרב יצחק בן‪-‬ואליד‪ ,‬ובבתי ספר אחרים שייסדה רשת זו בשנים שלאחר מכן‪,‬‬
‫ואשר מילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה התרבותית הכללית של הארץ; המשכה בתנופה‬
‫גדולה שהחלה בשנת ‪ ,1912‬עם החלת משטר החסות הצרפתי בכל מרוקו‪ ,‬כשנעשתה‬
‫הצרפתית לשון הממשל‪ .‬מאז היא הלכה והתפשטה על פני אזורים רבים ובפיהם של‬

‫אוכלוסין נרחבים במרוקו‪.‬‬

‫הרב יצחק בן ואליד‪ ,‬רבהשל תיטואן‪,‬‬ ‫לשונות ולהגים‬
‫‪1870-1820‬‬
‫הערבית והברברית אינן אחידות בכל מקום והן מדוברות בלהגים שונים‪ .‬הברברית‬
‫מדוברת בכמה להגים מובחנים היטב‪ :‬תאריפיית )מדוברת בהרי הריף(‪ ,‬תאשלחיית‬
‫ותאמאזי‪,‬ת )בהרי האטלס(‪ .‬הערבית המדוברת במרוקו‪ ,‬המוגרבית‪ ,‬שונה מאוד מן הלהגים‬
‫המזרחיים מעיראק ועד מצרים ‪ -‬במבטא‪ ,‬בדקדוק ובאוצר המילים‪ .‬למשל‪ ,‬כדי לומר‬
‫"עכשיו" נוקטים במזרח )לרבות בערבית של ארץ ישראל( את הביטויים "אל‪-‬אן"‪" ,‬הלקית"‪,‬‬