Page 150 - morocco
P. 150

‫"הסאע" ועוד‪ ,‬ואילו במרוקו אומרים "דאבא"‪ .‬דוגמה‬                                                      ‫ראחן ממן‪144‬‬
‫נוספת היא תכונה כללית שהיא כנראה תוצאה של‬
‫השפעת הברברית‪ :‬התנועות שהיו קצרות בערבית‬                                                                                      ‫מרוקו‬
‫הקלאסית נחטפו במוגרבית או נתאפסו כליל‪ ,‬וכך‬
‫אפשר לשמוע במוגרבית רצפים של עיצורים ללא כל‬                                                ‫נשים יהודיות במלאהשל הכסר טים מהאל‬
‫תנועה ביניהם‪ ,‬כגון המילה ‪) kbrt‬גדלתי‪ ,‬או גדלת‪,‬‬                                                                ‫בהרי האטלס‪1930,‬‬

                                          ‫או גדלה(‪.‬‬
‫אך לא זו בלבד שהמוגרבית שונה מן הערבית‬
‫בארצות המזרח‪ ,‬אלא אף בתוך מרוקו היא מדוברת‬
‫בלהגים אחדים‪ .‬אם נבחן לדוגמה את הגייתו של‬
‫העיצור ‪) q‬האות קא"ף בערבית‪ ,‬מקבילתה של קו"ף‬
‫בעברית( נראה שהוא נהגה במבטאים שונים במרוקו‪:‬‬
‫במערב הפנימי )אזור פאס־מכנאס־צפרו( הוגים‬
‫אותו ' כאילו הוא אל"ף; במראכש ובמקומות רבים אחרים הוגים אותו בנחציות ‪,q‬‬
‫כאילו מדובר בצירוף של קו"ף וכ"ף רפה; בתאפילאלת הוגים אותו ‪) k‬כמו ב"ף דגושה‬
‫בעברית( ובמקומות אחרים הוגים אותו ‪) g‬כמו גימ"ל עברית(‪ .‬למשל‪ ,‬המילה הערבית‬

             ‫"קאל" )אמר( הגויה ‪ qal‬או ‪ kal‬או ‪ 'al‬או ‪ gal‬בהתאם לאזורים הנזכרים‪.‬‬
‫אשר ללשון הכתובה ‪ -‬במינהל‪ ,‬בספרות ובעיתונות הערבית היא בעיקרה ספרותית‪,‬‬
‫והיא דומה פחות או יותר לערבית המקובלת בארצות ערב‪ .‬הברברית נהוגה בעל פה‬
‫בלבד ואין לה כתב משלה‪ .‬בזמן האחרון קיימת תנועה תרבותית ברברית הפעולת להעלאה‬
‫על הכתב של הלשונות הברבריות ובאמצעי התקשורות מוגשות תכניות בלשונות אלה‪.‬‬
‫הצרפתית הכתובה והמדוברת היא מעין מקבילותיה בצרפת ואילו הספרדית נתגוונה‬

                                                                              ‫גוון מקומי‪.‬‬

                                                                      ‫המגע בין הלשונות‬

‫דוברי הלשונות האלה קיימו כמובן קשרי תרבות ומסחר יומיומיים‪ ,‬ופעמים רבות דיבר‬
‫אדם אחד שתיים מהלשונות האלה ואף יותר‪ ,‬וכך הן השפיעו זו על זו‪ .‬ראינו למעלה‬
‫השפעה אחת מכרעת של הברברית על מבנה התנועות של הערבית המוגרבית; אך בולטת‬
‫במיוחד ההשפעה באוצר המילים‪ .‬שלוש הלשונות הוותיקות שאלו מילים רבות זו מזו‬
‫ומהצרפתית‪ ,‬ואילו הצרפתית עצמה נשארה בדרך כלל בטהרתה‪ ,‬בהיותה לשון צעירה‬

           ‫יחסית במרחב זה‪ ,‬וכן בשל היוקרה התרבותית שהייתה לה בעיני הדוברים‪.‬‬
‫הנה דוגמאות אחדות‪ :‬המילה ‪ frtittu‬לציון "פרפר" במוגרבית שאולה מן הברברית‪.‬‬
‫את הסכין מכנים בצפון ‪ skkin‬אך בדרום‪ ,‬כגון בתאפילאלת‪ ,‬מכנים אותה ‪ znwi‬או‬
‫‪ ,aznwi‬שהיא מילה שאולה מהברברית‪ .‬אם כן‪ ,‬בלהג אחד נוקטים מילה ערבית ובלהג‬
‫אחר ‪ -‬מקבילה שאולה‪ .‬ויש שמילה השתרשה כל כך במוגרבית שמוצאה נעלם מעיני‬
‫דוברים רבים ודנו אותה לפי כללי הדקדוק של הערבית‪ .‬למשל המילה ‪) litro‬ליטר‪,‬‬
‫ולפעמים סתם בקבוק‪ ,‬גם אם הכיל פחות מליטר(‪ ,‬שמוצאה מן הספרדית‪ ,‬נתפסה ברבות‬
‫הזמן כאילו היא ערבית‪ ,‬ועל כן הלמ"ד התחילית שלה נתפסה כאילו היא למ"ד היידוע‬
‫הערבית‪ ,‬והתוצאה היא שלפעמים אמרו ‪ ,itro‬אם התכוונו לומר "ליטר"‪ ,‬בלא תווית‬
‫היידוע‪ .‬המילה לציון נעליים היא "סבאט" ‪ -‬גלגול של המילה הפורטוגלית ‪.zappatos‬‬
‫משנכנסה הצרפתית לזירה‪ ,‬גם היא הטביעה את חותמה בערבית‪ .‬אם ביקש דובר ערבית‬
‫לומר "עוגה" או "עוגייה" הוא נקט את המילה הצרפתית ‪) gateau‬כהגייתה‪ :‬גאטו(‪ .‬מילה‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155